שינויים

'''התיאורמה של קוז''' (the Coase theorem) או '''חוק קוז''', היא תאוריה ב[[כלכלה נאו קלאסית]] ובמשפטים שמתארת את [[יעילות פארטו]] של הקצאה כלכלית נוכח קיום של [[השפעה חיצונית]]. התאורמה טוענת כי אם יש אפשרות למסחר בהשפעה החיצונית ואם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מספיק, המיקוח בין הצדדים יוביל ל"הקצאה יעילה" (בהקשר של יעילות פארטו) בלי קשר להקצאה הראשונית של קניין.  

'''התיאורמה של קוז''' (the Coase theorem) או '''חוק קוז''', היא תאוריה ב[[כלכלה נאו קלאסית]] ובמשפטים שמתארת את [[יעילות פארטו]] של הקצאה כלכלית נוכח קיום של [[השפעה חיצונית]]. התאורמה טוענת כי אם יש אפשרות למסחר בהשפעה החיצונית ואם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מספיק, המיקוח בין הצדדים יוביל ל"הקצאה יעילה" (בהקשר של יעילות פארטו) בלי קשר להקצאה הראשונית של קניין.  

בפועל, מכשולים בפני התמקחות כזו, או קושי להגדיר [[זכויות קניין]] יכולים למנוע התמקחות כפי שקואז מתאר אותה. ה"תיאורמה" הזאת מיוחסת לרוב לכלכלן זוכה מאוניברסיטת שיקאגו [[רונלד קוז]], עם זאת קוז עצמו הצהיר שהתאוריה מבוססת אולי על 4 עמודים מתוך מאמר שלו בשנות ה-1960 , "The Problem of Social Cost" וכי היא לא פרי עבודתו בכלל.  

בפועל, מכשולים בפני התמקחות כזו, או קושי להגדיר [[זכויות קניין]] יכולים למנוע התמקחות כפי שקואז מתאר אותה. ה"תיאורמה" הזאת מיוחסת לרוב לכלכלן זוכה מאוניברסיטת שיקגו [[רונלד קוז]], עם זאת קוז עצמו הצהיר שהתאוריה מבוססת אולי על 4 עמודים מתוך מאמר שלו בשנות ה-1960 , "The Problem of Social Cost" וכי היא לא פרי עבודתו בכלל.  

מאמר זה, וכן מאמר של קוז משנת 1937 "on the nature of the firm" (שגם בו יש תפקיד נכבד לעלויות עסקה), זיכו את קוז ב[[פרס נובל בכלכלה]] לשנת 1991. במאמר משנת 1960 טען קוז כי בדרך כלל עלויות העסקה בעולם האמיתי הן גבוהות מכדי לאפשר התמקחות יעילה ולכן התאורמה היא לרוב לא ישימה במציאות הכלכלית. מאז הדגימו אחרים את החשיבות של הנחות אחרות לקיום של יעילות פארטו בהקשר זה, כמו [[מידע מושלם]] תוך שימוש ב[[תורת המשחקים]].  

מאמר זה, וכן מאמר של קוז משנת 1937 "on the nature of the firm" (שגם בו יש תפקיד נכבד לעלויות עסקה), זיכו את קוז ב[[פרס נובל בכלכלה]] לשנת 1991. במאמר משנת 1960 טען קוז כי בדרך כלל עלויות העסקה בעולם האמיתי הן גבוהות מכדי לאפשר התמקחות יעילה ולכן התאורמה היא לרוב לא ישימה במציאות הכלכלית. מאז הדגימו אחרים את החשיבות של הנחות אחרות לקיום של יעילות פארטו בהקשר זה, כמו [[מידע מושלם]] תוך שימוש ב[[תורת המשחקים]].  

אם מתקיימים כל התנאים ההכרחיים של משפט קוז, אזי לכאורה מנקודת מבט של הבטחת יעילות פארטו, אין הבדל בשאלה מי משלם למי בגלל ההשפעות החיצוניות. המזהם עשוי לשלם למי שסובל מהזיהום, או מי שניזוק מהזיהום צריך לשלם למזהמים כדי שיזהמו פחות, אבל בשני המקרים מגיעים להקצאה יעילה פארטו.  

אם מתקיימים כל התנאים ההכרחיים של משפט קוז, אזי לכאורה מנקודת מבט של הבטחת יעילות פארטו, אין הבדל בשאלה מי משלם למי בגלל ההשפעות החיצוניות. המזהם עשוי לשלם למי שסובל מהזיהום, או מי שניזוק מהזיהום צריך לשלם למזהמים כדי שיזהמו פחות, אבל בשני המקרים מגיעים להקצאה יעילה פארטו.  

על סמך המסקנות של משפט קוז, טענו כלכלנים מ[[אסכולת שיקאגו]] כמו [[מילטון פרדימן]] כי תפקיד הממשלה בהקשר של השפעות חיצוניות ובעיות סביבה אינו לבצע חקיקה נגד השפעות אלה, וגם לא להטיל מיסים שונים כנגד מזהמים כמו [[מס פיגובינאי]] אלא רק לקבוע את זכויות הקניין ולדאוג לאכיפת החוזים שאמורים להתקיים בין הנפגעים מהשפעה חיצונית לבין מי שגורם לה.  

על סמך המסקנות של משפט קוז, טענו כלכלנים מ[[אסכולת שיקגו]] כמו [[מילטון פרדימן]] כי תפקיד הממשלה בהקשר של השפעות חיצוניות ובעיות סביבה אינו לבצע חקיקה נגד השפעות אלה, וגם לא להטיל מיסים שונים כנגד מזהמים כמו [[מס פיגובינאי]] אלא רק לקבוע את זכויות הקניין ולדאוג לאכיפת החוזים שאמורים להתקיים בין הנפגעים מהשפעה חיצונית לבין מי שגורם לה.  

טענה זו אינה מקובלת בקרב כלכלנים רבים בגלל שהתנאים לקיום המשפט הם נדירים וקיומם המשותף הוא דבר נדיר עוד יותר.

טענה זו אינה מקובלת בקרב כלכלנים רבים בגלל שהתנאים לקיום המשפט הם נדירים וקיומם המשותף הוא דבר נדיר עוד יותר.