שינויים

תהליך של אנבוליזם ניתן לחלוקה ל-2 או 3 חלקים. החלק הראשון הוא יצירת חתיכות של תרכובות שימושיות יותר מאשר חומרי היסוד (לדוגמה פלדה או עץ מעובד או נייר). החלק השני הוא השימוש בחומריי הביניים לשם ייצור מבנים מורכבים מבחינה פיזית, ושירותים מורכבים מבחינת האנרגיה המושקעת בהם (החלק השלישי יכול להיות השיווק והצריכה של אותם תוצרים).  

תהליך של אנבוליזם ניתן לחלוקה ל-2 או 3 חלקים. החלק הראשון הוא יצירת חתיכות של תרכובות שימושיות יותר מאשר חומרי היסוד (לדוגמה פלדה או עץ מעובד או נייר). החלק השני הוא השימוש בחומריי הביניים לשם ייצור מבנים מורכבים מבחינה פיזית, ושירותים מורכבים מבחינת האנרגיה המושקעת בהם (החלק השלישי יכול להיות השיווק והצריכה של אותם תוצרים).  

זה הוא תהליך של העלאת אנטרופיה. לפלדה יש אנטרופיה גבוה יותר מאשר לברזל. גוש חומר הוא בעל אנטרופיה מסויימת, כאשר אנו הופכים אותו לכד שרוף האנטרופיה שלו עולה, האנטורפיה שלו עולה עוד כאשר מציירים עליו בצבעים.   

זה הוא תהליך של העלאת אנטרופיה. לפלדה יש אנטרופיה גבוה יותר מאשר לברזל. גוש חומר הוא בעל אנטרופיה מסויימת, כאשר אנו הופכים אותו לכד שרוף האנטרופיה שלו עולה, האנטרופיה שלו עולה עוד כאשר מציירים עליו בצבעים.   

למערכות (גוף האדם, או קהילה כלשהיא) יש "עניין" באינטרקאציה עם מערכות מורכבות אחרות, ולא עם תרכובות הומוגניות בעלות אנטרופיה מינימלית. גוש החומר הוא בעל '''פוטנציאל''' להפוך לסוגים שונים של כלים או מערכות - צלחת, ספל או קערת מרק. אבל הוא חסר '''תועלת''' למערכות שלנו כל עוד הוא במצבו הפוטנציאלי. כדי להפוך לבעל ערך בתוך המערכות, עליו לוותר על פוטנציאל האפשרויות שלו ולבחור באחת מהן (תוך הגדלת האנטרופיה) עליו להיות בעל '''צורה ייחודית'''.   

למערכות (גוף האדם, או קהילה כלשהיא) יש "עניין" באינטרקאציה עם מערכות מורכבות אחרות, ולא עם תרכובות הומוגניות בעלות אנטרופיה מינימלית. גוש החומר הוא בעל '''פוטנציאל''' להפוך לסוגים שונים של כלים או מערכות - צלחת, ספל או קערת מרק. אבל הוא חסר '''תועלת''' למערכות שלנו כל עוד הוא במצבו הפוטנציאלי. כדי להפוך לבעל ערך בתוך המערכות, עליו לוותר על פוטנציאל האפשרויות שלו ולבחור באחת מהן (תוך הגדלת האנטרופיה) עליו להיות בעל '''צורה ייחודית'''.