שינויים

אין שינוי בגודל ,  20:19, 16 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "מתוכחמ" ב־"מתוחכמ"
שורה 23: שורה 23:  
לטענת וורד, לרוב הגורמים להכחדה המונית לאו דווקא קשורים להפרעה שהגיע מהחלל, אלא ל[[תהליך]] איטי של [[הפרעה סביבתית]] גדלה והולכת שנגרמת על ידי [[גידול אוכלוסין]] מהיר של מינים מוצלחים.  
 
לטענת וורד, לרוב הגורמים להכחדה המונית לאו דווקא קשורים להפרעה שהגיע מהחלל, אלא ל[[תהליך]] איטי של [[הפרעה סביבתית]] גדלה והולכת שנגרמת על ידי [[גידול אוכלוסין]] מהיר של מינים מוצלחים.  
   −
{{ציטוט|תוכן= השערת גאיה מתארת עולם שבו אורחים במלון צובעים מחדש את הקירות לפני שהם עוזבים. החיים אינם כאלה. בעלי חיים תמיד מתרבים מעבר למשאבים הקיימים, דוחקים את מתחריהם באנוכיות ולא מוטרדים מהשפעת פעולותיהם, גם כשהמחיר הוא השמדה עצמית. שים זוג חרקים בבקבוק והאכל אותם בקצב וכמות קבועים. הם תמיד יתרבו לאוכלוסייה גדולה מכפי שהמזון יכול לקיים. הם ייאבקו, ורבים ימותו ברעב. כך נוהגים גם עצים שחוסמים את אור השמש מצמחים אחרים וצמחי מדבר שלוקחים לעצמם את כל הלחות ומחסלים את שכניהם. האבולוציה לא באמת מתוכחמת דיה כדי למנוע אסונות גלובליים. בטווח הארוך, לתת לטבע לעשות את שלו זו התאבדות|מקור=פיטר וורד, 2009}}
+
{{ציטוט|תוכן= השערת גאיה מתארת עולם שבו אורחים במלון צובעים מחדש את הקירות לפני שהם עוזבים. החיים אינם כאלה. בעלי חיים תמיד מתרבים מעבר למשאבים הקיימים, דוחקים את מתחריהם באנוכיות ולא מוטרדים מהשפעת פעולותיהם, גם כשהמחיר הוא השמדה עצמית. שים זוג חרקים בבקבוק והאכל אותם בקצב וכמות קבועים. הם תמיד יתרבו לאוכלוסייה גדולה מכפי שהמזון יכול לקיים. הם ייאבקו, ורבים ימותו ברעב. כך נוהגים גם עצים שחוסמים את אור השמש מצמחים אחרים וצמחי מדבר שלוקחים לעצמם את כל הלחות ומחסלים את שכניהם. האבולוציה לא באמת מתוחכמת דיה כדי למנוע אסונות גלובליים. בטווח הארוך, לתת לטבע לעשות את שלו זו התאבדות|מקור=פיטר וורד, 2009}}
    
{{ציטוט|תוכן=  ישנו רוצח משוחרר שמסוגל לחולל אסון עולמי, הוא רצח בעבר הרחוק והקרוב, והוא ירצח שוב. הרוצח הוא החיים עצמם. ואם לא נפקח עליו הוא ישמיד גם את עצמו|מקור=פיטר וורד, 2009}}
 
{{ציטוט|תוכן=  ישנו רוצח משוחרר שמסוגל לחולל אסון עולמי, הוא רצח בעבר הרחוק והקרוב, והוא ירצח שוב. הרוצח הוא החיים עצמם. ואם לא נפקח עליו הוא ישמיד גם את עצמו|מקור=פיטר וורד, 2009}}