שינויים

מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום (הצגת מקור)

גרסה מ־21:24, 6 ביולי 2006

נוספו 5,040 בתים , 21:24, 6 ביולי 2006

דפוסי ההצבר וקישורים

שורה 27: שורה 27:

לפי [[תורסטיין ובלן|ובלן]] השליטה בתעשייה בכל החברות מתבצעת באמצעות ה[[בלימה מוסדית|בלימה המוסדית]]. זוהי היכולת של המעמד השליט לגרום לתעשייה לפעול מתחת ליכולת המלאה שלה באמצעות 'חבלה' חברתית (סבוטז'). בכל החברות מנוהל הייצור ע"י המעמד השליטו לתועלתו ולא בהכרח באופן היעיל ביותר (יעיל כאן מבחינת יעילות תעשייתית, כלומר ייצור איכותי של מוצרים ולא יעיל 'כלכלי-עסקי' של רווח). הפרעונים ניהלו את הייצור כדי לבנות את הפירמידות שלהם, הפיאודלים כדי לקיים את אחוזותיהם וה[[קפיטליסט|קפיטליסטים]] כדי להעצים את המקדשים הפיננסים שלהם, בדמות הבורסות ותיקי ההשקעות. [הערה - תיאור היסטורי כזה נובע מ[[התיאוריה של מעמד הפנאי]]]. המעמד השליט בכל תקופה מאפשר לתעשייה לפעול במתכונת מצומצמת, כאשר הוא מקבל פיצוי על השימוש בתעשייה לצרכים אחרים. כך מתהפך סדר הדברים, ניכוס הערך העודף, הרווח, אינו התוצא של תהליך הייצור כי אם הסיבה שלו. בעל ההון טובע בעלות על נכסים ועל זרם הרווחים שהם מספקים, בעלות זו היא הזכות למנוע את השימוש שהם ללא העברת רווחים לבעל ההון. להכן ישנם מוצרים פיזיים שהבעלות עלהם מאפשר רווח, אלו הם מוצרי ההון. כמות/ערך ההון שלהם נקבע לא לפי הפריון שלהם אלא לפי המארג החברתי שבו נתונה הבעלות עליהם. ערך ההון של תנור הפיצה נובע מהיכולת לבגות מחיק מסויים עבור הפיצה ומהיכולת לא לייצר פיצור אם דרישות בעל התנור לא יסופקו. כך נפתרת הסתירה בין הערך של מוצרי ההון לשיערוך הרווחים הצפויים מהם. אם ההון הוא היכולת '''לשלוט''' בתוצרי הייצור באמצעות החבלה, הרי שבעוד מוצר ההון אינם משתנים פיזית, היכולת לשלוט בהם עשויה להשתנות, וכך ערך ההון שלהם משתנה. כך גם ניתן להסביר כיצד מוצר מסויים מקבל ערך הון באופן פתאומי, היות שהשליטה בו מאפשרת ניכוס רווחים.

+

===ההצבר הדיפרנציאלי===

+

ההגבלה של העסקים עת התעשייה מתקיימת בשני אופנים עיקריים: ההגבלה הישירה והדיפרנציאלית. ההגבלה הישירה היא בפשטות ייצור רק מעל סף הרווח. כלומר התעשייה מייצרת רק את מה שהפירמה יכולה למכור ברווח. זוהי הנחה מובלעת בכל התיאוריות המיקרו-כלכליות אולם החשיבה המוסדית חושפת אותה. עסקים שמצויים בשליטת התעשייה לא ייצרו כמות שימכרו במחיר הפסד או ללא רווח. עם התפתחות הקפיטליזם מופיעה השיטה השנייה לבלימת התעשייה: ההגבלה היחסית (דיפרנציאלית). יסודה של שיטה זו היא החתירה להכות את שיעור הרווח הנורמלי. בהגבלה הדיפרנציאלית משתמשים בעלי העסקים כדי להרוויח '''יותר מהאחרים'''. המטרה כאן היא השגת רווח במהירות גדולה יותר מהרווח ה'נורמלי' ומר יותר מקבוצת ההתיחסות של אותו בעל שליטה. ההגבלה היחיסת מובילה להצבר היחסי (דיפרנציאלי) זה מנת חלקם של בעלי ההון הגדולים השולטים ב[[כלכלה גדולה|כלכלה הגדולה]] (קבוצת הפירמות המובילות את המשק בגודלן ובשיעורי הרווח שלהן). העסקים בעלי ההצבר היחסי פועלים על משוואת הרווח: רווח = מכירות * אחוז רווח למכירה משני אופנים: הגדלת המכירות או הגדלת הרווח למכירה. הגדלת המכירות משוייכת להרחבת הצבר והגדלת הרווח למכירה משוייכת להעמקת הצבר.

+

====הרחבת הצבר====

+

משטר הרחבת הצבר שורר כאשר העסקים מגדילים את רווחיהם באופן יחסי בעיקר ע"י הגדלת מס' המועסקים (אם זהו כיוון הפעילות העיקרי נובעת ממנו עלייה במכירות). הגדלה זו נעשית בשני אופנים: הרחבה פנימית וחיצונית. בהרחבה החיצונית מנסים בעלי ההון להגדיל את השווקים אליהם מכוונת התעשייה שבשליטתם. זאת נעשה לרוב ע"י החדרת ה[[קפיטליזם כתרבות|תרבות הקפיטליסטית]] לאיזורים בהם לא התקיימה או חיזוקה באמצעות החדרה/חיזוק רעיון הרווח וזרם הרווחים התמידי כעובדת יסוד בכלכלה. פעילות כזו מתוארת כצמיחה כלכלית: מס' המועסקים עולה, גדלים הביקושים בכל המשק, האינפלציה נמוכה, הציפיות לרווחים בכל הכלכלה עולות, הריבית יורדת ורמת החיים הכללית עולה. ההרחבה הפנימית לוקחת את הבכורה כאשר מוצתה ההרחבה החיצונית. בהרחבה הפנימית מנסים בעלי ההון הגדולים למזג כמה שיותר בעלויות תחת שליטתם. זהו למעשה גל מיזוגים אשר מקטין את מס' יחידות הבעלות ויוצר מס' קבוצות גדולות השלטות בענפים שונים בתעשייה (בד"כ באמצעות אחזקות עקיפות).

+

====העמקת הצבר====

+

העמקת הצבר היא הגדלת הרווח בעיקר ע"י הגדלה של אחוז הרווח למועסק. היותר שמדובר בהצבר יחסי ניתן לתאר את המשוואה שלו כך: גידול רווח יחסי = גידול מרווח יחסי + עליית מחירים יחסית + גידול בתפוקת מועסק יחסית. העמקת ההצבר בוחרת להגדיל בכל פעם את אחד המרכיבים במשוואה או את כולם. הגדלת המרווח היא ברורה, הכוונה להגדיל את הרווח היחסי למכירה מהר יותר משאר העסקים. גידול יחסי בתפוקת המועסק הוא היכולת להפיק יותר האופן תעשייתי מכל מועסק מאשר העסקים האחרים [הערה - התפוקה התעשייתית למועסק מוגבלת ע"י ההגבלה האסטרטגית, התעשייה פועלת עד למקסימום המאפשר רווח במכירות, הכוונה כאן היא בעיקר להורדת שכר המועסקים]. עליית מחירים יחסית היא היכולת להעלות את מחירי השוק של המוצרים שבשליטתך מהר יותר מהעלאת המחירים הכללית המשק. לפי ביכלר וניצן זהו הגורם העיקרי ל[[אינפלציה]], כפי שמתואר בפרקים 4-5.

+

==קואליצית הנשק והנפט==

שורה 85: שורה 95:

* [http://bnarchives.yorku.ca/5/ הספר], בפורמט [[PDF]], באתר המחברים

* [http://www.haayal.co.il/story?id=2192&NewOnly=2 מלחמת-תרבויות או הצבר-הון?] - ההקדמה החדשה לספר מלווה בדיון, אתר האייל הקורא

+

* [http://salonmazal.org/zope/home/1125397630 בסלון מזל].

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]

Yjonas83

815

עריכות