13,124
עריכות
שינויים
משורה 6:
שורה 6: − + שורה 26:
שורה 26: − + − + שורה 40:
שורה 40: − + שורה 46:
שורה 46: − + שורה 53:
שורה 53: − + שורה 59:
שורה 59: − +
אין תקציר עריכה
==רקע==
==רקע==
מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה, מתכתבים בבלוגספירה פרו ישראלים עם פרו לבנונים. חלקם עושה זאת רק כדי להעביר מסרי נאצה, הרוב שואלים שאלות, מהגגים או מנסים לתקשר עם "הצד השני". הבעיה היא שגם כאשר שני הצדדים מעוננינים בתקשורת ובדיון פורה, התוצאה היא בדרך כלל הרבה מלל ומעט תקשורת.
מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה, מתכתבים בבלוגספירה פרו ישראלים עם פרו לבנונים. חלקם עושה זאת רק כדי להעביר מסרי נאצה, הרוב שואלים שאלות, מהגגים או מנסים לתקשר עם "הצד השני". הבעיה היא שגם כאשר שני הצדדים מעונינים בתקשורת ובדיון פורה, התוצאה היא בדרך כלל הרבה מלל ומעט תקשורת.
תופעה זו אינה ייחודית לסכסוך האחרון, אפשר לתת דוגמאות נוספות: את הויכוח המתמשך בין ימין ושמאל כלכלי. ויכוחים בין דתיים לחילונים, ליברלים ושמרנים וכו'. מובן שלא כל הויכוחים הם בין שני צדדים בלבד.
תופעה זו אינה ייחודית לסכסוך האחרון, אפשר לתת דוגמאות נוספות: את הויכוח המתמשך בין ימין ושמאל כלכלי. ויכוחים בין דתיים לחילונים, ליברלים ושמרנים וכו'. מובן שלא כל הויכוחים הם בין שני צדדים בלבד.
* '''ספר''' - מאפשר פיתוח איטי ועמוק של רעיון והפצתו ברבים, אבל הדיון הוא חד סטרי -ייתכן דיון מרובה משתתפים כאשר כל ספר עונה לחברו, אבל דיון כזה הוא איטי מאוד. מי שמצטרף לדיון באמצע צריך לקרוא כמות חומר לא הגיונית.
* '''ספר''' - מאפשר פיתוח איטי ועמוק של רעיון והפצתו ברבים, אבל הדיון הוא חד סטרי -ייתכן דיון מרובה משתתפים כאשר כל ספר עונה לחברו, אבל דיון כזה הוא איטי מאוד. מי שמצטרף לדיון באמצע צריך לקרוא כמות חומר לא הגיונית.
* '''טלוויזיה''' - מאפשרת תקשורת המונית, אבל גם כאן - בכיוון אחד בלבד. בגלל יוקר ההפקה, יש השפעה של בעלי ממון על התכנים. כמו במגבלות של סדנה, היכולת לקיים דיון היא במקרה הטוב במצב של מראיין ומרואיין, או פנל של כמה מומחים. קושי אובייקטיבי להרחיב רעיונות בגלל מגבלות זמן, רייטינג ופניה למחנה הנמוך.
* '''טלוויזיה''' - מאפשרת תקשורת המונית, אבל גם כאן - בכיוון אחד בלבד. בגלל יוקר ההפקה, יש השפעה של בעלי ממון על התכנים. כמו במגבלות של סדנה, היכולת לקיים דיון היא במקרה הטוב במצב של מראיין ומרואיין, או פנל של כמה מומחים. קושי אובייקטיבי להרחיב רעיונות בגלל מגבלות זמן, רייטינג ופניה למחנה הנמוך.
*'''עיתונות כתובה''' - שילוב בין המידיות הטלווזיונית לבין עומק גדול יותר שנותנת המילה הכתובה. גם כאן, בגלל שיקולי כלכלה, קשה להרחיב רעיונות, ויש השפעה של בעלי ממון.
*'''עיתונות כתובה''' - שילוב בין המידיות הטלוויזיונית לבין עומק גדול יותר שנותנת המילה הכתובה. גם כאן, בגלל שיקולי כלכלה, קשה להרחיב רעיונות, ויש השפעה של בעלי ממון.
===תקשורת באינטרנט===
===תקשורת באינטרנט===
האינטרנט מאפשר בפעם הראשונה, מבחינה טכנית קיום של דיון בעל משתתפים רבים, בלי מגבלות של זמן ומרחב , מצד אחד (בניגוד לתקשורת הישירה), ומצד שני תקשורת של שידור וקליטה בין כל השותפים לדיון (בניגוד לתקשורת ההמונים שבה יש שידור על ידי מעטים וקליטה על ידי רבים). אבל הכלים שיש לנו עד כה באינטרנט אינם מייטביים לקיום דיונים.
האינטרנט מאפשר בפעם הראשונה, מבחינה טכנית קיום של דיון בעל משתתפים רבים, בלי מגבלות של זמן ומרחב , מצד אחד (בניגוד לתקשורת הישירה), ומצד שני תקשורת של שידור וקליטה בין כל השותפים לדיון (בניגוד לתקשורת ההמונים שבה יש שידור על ידי מעטים וקליטה על ידי רבים). אבל הכלים שיש לנו עד כה באינטרנט אינם מיטביים לקיום דיונים.
* '''פורום''' - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין יכולת עריכה לאחור.
* '''פורום''' - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין יכולת עריכה לאחור.
*'''בלוג''' - הבלוג הוא המקביל של כיכר העיר או המכתב או הספר. צרתו של הבלוג הוא שהוא אישי מאוד. כמו בפורום, אין יכולות עריכה אחורה. הבלוג והפורום הם מקומות לכתוב עוד ועוד, אבל זה לאו דווקא תורם לאיכות הדיון.
*'''בלוג''' - הבלוג הוא המקביל של כיכר העיר או המכתב או הספר. צרתו של הבלוג הוא שהוא אישי מאוד. כמו בפורום, אין יכולות עריכה אחורה. הבלוג והפורום הם מקומות לכתוב עוד ועוד, אבל זה לאו דווקא תורם לאיכות הדיון.
* '''יכולת הצטרפות קלה''' - משתמש שלא היה בתחילת הדיון יוכל להצטרף אליו במינימום מאמץ אפשרי מצידו.
* '''יכולת הצטרפות קלה''' - משתמש שלא היה בתחילת הדיון יוכל להצטרף אליו במינימום מאמץ אפשרי מצידו.
* '''גודל כפונקציה של עושר דעות, לא כפונקציה של מספר משתתפים''' - אם יש 5 דעות לגבי נושא מסויים, באופן אידאלי אני רוצה לראות את 5 הדעות באופן ברור ותמציתי ככל האפשר, ללא קשר לכמות המשתתפים בדיון. כמות עומס המידע על כמות התומכים בכל דעה ועוצמת התמיכה שלהם בה, לא יהיה פונקציה של מספר המשתתפים.
* '''גודל כפונקציה של עושר דעות, לא כפונקציה של מספר משתתפים''' - אם יש 5 דעות לגבי נושא מסויים, באופן אידאלי אני רוצה לראות את 5 הדעות באופן ברור ותמציתי ככל האפשר, ללא קשר לכמות המשתתפים בדיון. כמות עומס המידע על כמות התומכים בכל דעה ועוצמת התמיכה שלהם בה, לא יהיה פונקציה של מספר המשתתפים.
* '''מקסימום עומק''' - אמירות שיהו שימושיות מצד אחד , ובעלות תאוריות גבוהה מצד שני.
* '''מקסימום עומק''' - אמירות שיהוו שימושיות מצד אחד , ובעלות תאוריות גבוהה מצד שני.
*'''מקסימום מובנות, מינימום ביטים''' - להגיע למידע כמה שיותר רלבנטי באופן המצומצם ביותר שאפשר אבל גם באופן שאדם ממוצע יכול להצטרף לדיון כקורא \ כותב בצורה הנוחה ביותר.
*'''מקסימום מובנות, מינימום ביטים''' - להגיע למידע כמה שיותר רלבנטי באופן המצומצם ביותר שאפשר אבל גם באופן שאדם ממוצע יכול להצטרף לדיון כקורא \ כותב בצורה הנוחה ביותר.
* '''תמיכה מושגית חיצונית''' - במקרה ויש צורך בידע מוקדם כלשהו, לדוגמה הגדרה, מושג היסטורי או מדעי - הדיון יכולל קישור אליו- כך מי שרוצה יוכל להעמיק בו, ואז לחזור לחוט הדיון המקורי. (במסמך משפטי אלו ההגדות בתחילת המסמך, בוויקיפדיה אלו הפניות לערכים אחרים).
* '''תמיכה מושגית חיצונית''' - במקרה ויש צורך בידע מוקדם כלשהו, לדוגמה הגדרה, מושג היסטורי או מדעי - הדיון יכולל קישור אליו- כך מי שרוצה יוכל להעמיק בו, ואז לחזור לחוט הדיון המקורי. (במסמך משפטי אלו ההגדות בתחילת המסמך, בוויקיפדיה אלו הפניות לערכים אחרים).
*'''לוגיקה''' - אנו רוצים שהדיון יהיה מבוסס על הקשרים לוגיים. לא על רגשות או על אגו.
*'''לוגיקה''' - אנו רוצים שהדיון יהיה מבוסס על הקשרים לוגיים. לא על רגשות או על אגו.
*'''הפרדה בין טיעון לדובר''' - אלא במקרה שיש חשש לאינטרס אישי, איני רוצה לדעת מי מדבר אלי בדיון. ההתנגשות צריכה להיות בין דעה אחת לאחרת, ולא בין אדם א' לבין אדם ב'. התנגשות בין אנשים תורמת לדבקות אדם בעמדות שהיו לו רק משום שהן "שלו".
*'''הפרדה בין טיעון לדובר''' - אלא במקרה שיש חשש לאינטרס אישי, איני רוצה לדעת מי מדבר אלי בדיון. ההתנגשות צריכה להיות בין דעה אחת לאחרת, ולא בין אדם א' לבין אדם ב'. התנגשות בין אנשים תורמת לדבקות אדם בעמדות שהיו לו רק משום שהן "שלו".
* '''הפרדה בין טיעון לטיעון''' - העובדה שמישהו צדק ב 99 טיעונים, אומרת שבאופן סטטיסטי, יש סיכוי טוב יותר שהוא יהיה צודק בטיעון ה-100 (ביחס למישהו שטעה ב-99 הטיעונים הראשונים), לכן זה טבעי לרצות לדעת מי אמר מה. ומצד שני, הדבר מוביל לדעות קדומות - את הטיעון ה-100 צריך לפסול או לחייב ללא קשר לזהות של מחבר שאר הטיעונים או לנכונות שאר הטיעונים.
* '''הפרדה בין טיעון לטיעון''' - העובדה שמישהו צדק ב-99 טיעונים, אומרת שבאופן סטטיסטי, יש סיכוי טוב יותר שהוא יהיה צודק בטיעון ה-100 (ביחס למישהו שטעה ב-99 הטיעונים הראשונים), לכן זה טבעי לרצות לדעת מי אמר מה. ומצד שני, הדבר מוביל לדעות קדומות - את הטיעון ה-100 צריך לפסול או לחייב ללא קשר לזהות של מחבר שאר הטיעונים או לנכונות שאר הטיעונים.
* '''השענות היררכית''' - כאשר יש חוסר הסכמה בנושא מסויים, פעמים רבות היא נובעת מאי הסכמה עמוקה יותר, ונסתרת, לגבי הנחות מוקדמות אחרות, בדיון אידאלי רצוי להבהיר מה המקום העמוק ביותר עליו יש אי הסכמה. ייתכן והסכמה על הנקודה העמוקה יותר, תגלה נקודות אי הסכמה אחרות, במקום אחר.
* '''השענות היררכית''' - כאשר יש חוסר הסכמה בנושא מסויים, פעמים רבות היא נובעת מאי הסכמה עמוקה יותר, ונסתרת, לגבי הנחות מוקדמות אחרות, בדיון אידאלי רצוי להבהיר מה המקום העמוק ביותר עליו יש אי הסכמה. ייתכן והסכמה על הנקודה העמוקה יותר, תגלה נקודות אי הסכמה אחרות, במקום אחר.
* '''מיקוד הדיון במקומות הרלוונטיים'''- לנסות להגדיר בדיוק היכן מצויה אי הסכמה והיכן יש הסכמה.
* '''מיקוד הדיון במקומות הרלוונטיים'''- לנסות להגדיר בדיוק היכן מצויה אי הסכמה והיכן יש הסכמה.
==אפיון ראשוני של מערכת ויקידיון==
==אפיון ראשוני של מערכת ויקידיון==
* על המשתתפים המרכיבים פורטל ויקי דיון להחליט לפני תחילת הדיון מה המטרות של הדיון
* על המשתתפים המרכיבים פורטל ויקי דיון להחליט לפני תחילת הדיון מה המטרות של הדיון
* כמו בוויקיפדיה, יש לאפשר השתתפות של כל מי שרוצה להשתתף. היות והויקידיון עוסק תמיד בנושאים רגישים, יש לתת דגש רב יותר להגנה מפני טרולים, כלומר אנשים הרוצים לפוצץ את הדיון. אחת הדירשות ההגיונית היא שעריכה בויקידין תדרוש הזדהות (אפשר להשאיר דפים מסויימים (כמו פניות לנציג עמדה זו וזו) לגישה אנונימית. היות ויש חשש לזיופים, יש משתמשים רשומים נדרשים לציין את ה"רקע" שלהם.
* כמו בוויקיפדיה, יש לאפשר השתתפות של כל מי שרוצה להשתתף. היות והויקידיון עוסק תמיד בנושאים רגישים, יש לתת דגש רב יותר להגנה מפני טרולים, כלומר אנשים הרוצים לפוצץ את הדיון. אחת הדרישות ההגיונית היא שעריכה בויקידיון תדרוש הזדהות (אפשר להשאיר דפים מסויימים (כמו פניות לנציג עמדה זו וזו) לגישה אנונימית. היות ויש חשש לזיופים, יש משתמשים רשומים נדרשים לציין את ה"רקע" שלהם.
* יש לאפשר מתן ביטוי לכל קשת הדעות בנושא, גם לאלו החושבים שהדיון עצמו הוא מיותר לחלוטין ו/או יש לאפשר במה החל מאלו המאמינים שיש להשמיד את הצד השני, עבור באלו שאינם מאמינים לצד השני, ועד כאלו שמאמינים בדיון מוגבל. אך אין הדבר אומר שלכל הדעות הללו יהיה משקל שווה בויקי דיון. כאלו החושבים שאין מה לדבר כלל עם הצד השני, יכולים להביע עמדה זו, ולנסות להשפיע על אנשים בעלי סט אמונות של אנשים שיבחרו "להקשיב" להם. מעבר לזה, אין הם יכולים להשתתף (או שיש להם יכולת מוגבלת להשתתף) בדיונים שהנחת היסוד שלהם היא ששניתן לדבר עם הצד השני.
* יש לאפשר מתן ביטוי לכל קשת הדעות בנושא, גם לאלו החושבים שהדיון עצמו הוא מיותר לחלוטין ו/או יש לאפשר במה החל מאלו המאמינים שיש להשמיד את הצד השני, עבור באלו שאינם מאמינים לצד השני, ועד כאלו שמאמינים בדיון מוגבל. אך אין הדבר אומר שלכל הדעות הללו יהיה משקל שווה בויקי דיון. כאלו החושבים שאין מה לדבר כלל עם הצד השני, יכולים להביע עמדה זו, ולנסות להשפיע על אנשים בעלי סט אמונות של אנשים שיבחרו "להקשיב" להם. מעבר לזה, אין הם יכולים להשתתף (או שיש להם יכולת מוגבלת להשתתף) בדיונים שהנחת היסוד שלהם היא ששניתן לדבר עם הצד השני.
* בניגוד לויקיפידה הויקי דיון הוא היררכי- אמירות לוגיות נובעות זו מזו, על ידי אימוץ של תת קבוצה של אמירות לוגיות, יש לכל משתתף בדיון תת קבוצה משלו. קבוצות של אנשים בעלי תתי קבוצות קרובות מספיק, יכולים להחליט על איחוד או פרוד ועל "צבע" משל עצמם.
* בניגוד לויקיפידה הויקי דיון הוא היררכי- אמירות לוגיות נובעות זו מזו, על ידי אימוץ של תת קבוצה של אמירות לוגיות, יש לכל משתתף בדיון תת קבוצה משלו. קבוצות של אנשים בעלי תתי קבוצות קרובות מספיק, יכולים להחליט על איחוד או פרוד ועל "צבע" משל עצמם.
* טיעונים רבים חוזרים בויכוחים שונים באותו אופן, או בצורה דומה מספיק. כדי להוסיף טיעון חדש, יש לראות שהוא לא חוזר כבר על טיעון דומה. דבר זה קל יותר בויקידיון היות וטיעונים דומים מסתכמים על אותן הנחות יסוד. בדיונים אחרים, יש צורך להגיד "אני מסכים עם טיעון זה וזה" ולנמק עוד. בויקידיון, כל מה שיש הוא להוסיף את דעתך על אותו טיעון (מתנגד, תומך או מידה של הסתייגות כשלהי).
* טיעונים רבים חוזרים בויכוחים שונים באותו אופן, או בצורה דומה מספיק. כדי להוסיף טיעון חדש, יש לראות שהוא לא חוזר כבר על טיעון דומה. דבר זה קל יותר בויקידיון היות וטיעונים דומים מסתכמים על אותן הנחות יסוד. בדיונים אחרים, יש צורך להגיד "אני מסכים עם טיעון זה וזה" ולנמק עוד. בויקידיון, כל מה שיש הוא להוסיף את דעתך על אותו טיעון (מתנגד, תומך או מידה של הסתייגות כשלהי).
* הויקי דיון מקל על ההתייחסות לטיעונים שונים. ההתייחסות אינה לטיעון שעלה איש מסויים (ופסילתו בגלל שיקולי אד הומינם), אלא לטיעון עצמו. כמו כן קל יותר למצוא טיעונים ו\ או דיונים.
* הויקי דיון מקל על ההתייחסות לטיעונים שונים. ההתייחסות אינה לטיעון שעלה איש מסויים (ופסילתו בגלל שיקולי אד הומינם), אלא לטיעון עצמו. כמו כן קל יותר למצוא טיעונים ו\ או דיונים.
* אפשר לנסות לתת מערכות ניקוד לתורמים (על פי מידת הסובלנות\ כבוד\תקשורת) שהם מועדדים בקרב יריביהם.
* אפשר לנסות לתת מערכות ניקוד לתורמים (על פי מידת הסובלנות\ כבוד\תקשורת) שהם מעודדים בקרב יריביהם.
* הויקי דיון מקל על דיונים בנוסח מה קדם למה ואיזה מאורע היסטורי גרר אילו ארועים אחרים.
* הויקי דיון מקל על דיונים בנוסח מה קדם למה ואיזה מאורע היסטורי גרר אילו ארועים אחרים.