47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
היות וחישובי ריבית והיוון מחושבים בדרך כלל בצורה של ריבית דריבית ([[גידול מעריכי]]) סטייה קטנה בשיעור ההיוון פרושה הפרש גדול בערך הנוכחי. בכך חישובי היוון מאפשרים טווח רחב של הכנסת הערכות [[נורמטיביות]] לחישוב הכלכלי, בניגוד לטענה נפוצה של כלכלנים לפיה כלכלה נאו-קלאסית עוסקת רק בניתוח [[פוזיטיבי]]. לדוגמה שער היוון של 3 אחוז או 8 אחוז כלפי השווי של [[גז טבעי בישראל]] יכול להיות הבדל בין המלצה לייצא את כל הגז של ישראל כמה שיותר מהר, לבין המלצה לשמור את כל הגז לצרכי המשק, לתקופה של 40 שנה ויותר.
היות וחישובי ריבית והיוון מחושבים בדרך כלל בצורה של ריבית דריבית ([[גידול מעריכי]]) סטייה קטנה בשיעור ההיוון פרושה הפרש גדול בערך הנוכחי. בכך חישובי היוון מאפשרים טווח רחב של הכנסת הערכות [[נורמטיביות]] לחישוב הכלכלי, בניגוד לטענה נפוצה של כלכלנים לפיה כלכלה נאו-קלאסית עוסקת רק בניתוח [[פוזיטיבי]]. לדוגמה שער היוון של 3 אחוז או 8 אחוז כלפי השווי של [[גז טבעי בישראל]] יכול להיות הבדל בין המלצה לייצא את כל הגז של ישראל כמה שיותר מהר, לבין המלצה לשמור את כל הגז לצרכי המשק, לתקופה של 40 שנה ויותר.
כלכלנים נאו קלאסים רבים "פותרים" את הבעיה של מהו שער ההיוון הנכון על ידי בחירת מספר שרירותי, (לדוגמה 5% או 3%) בטענה ש"כך מקובל" במחקרים אחרים. דרך אחרת היא לנמק את הבחירה בכך שיעור היוון הזה הוא מה שמקובל בשוק. בעוד שפרוצדורה כזו יכולה להיות סבירה בניתוח מיקרו-כלכלי (לגבי פירמה הרואה לפנה שעור היוון נתון) היא פחות נכונה ביחס לחישובי מאקרו-כלכלה. בעיה נוספת היא שבעשורים האחרונים שיעור הריבית במשק נקבע בצורה ריכוזית על ידי נגיד בנק ישראל ולא רק על ידי השוק. וכן שבמדינות רבות שיעור הריבית הוא אפסי למשך תקופות ארוכות (לדוגמה יפן). אחת הבעיות היא המעגליות של שיעור היוון וצמיחה. שיעור הצמיחה הכללי במשק תלוי בציפיות של הציבור, ודבר זה משפיע על שער הריבית (במשק ואו כזה שנקבע על ידי נגיד מרכזי), שמשפיע על הצפיות של המלווה להשקעה חלופית ושל המלווה והלווה כאחד לסבירות ההחזר של ההלוואה. אם יש ציפיה לצמיחה כלכלית נמוכה, שער הריבית יהיה נמוך וגם שיעור היוון יהיה נמוך. שיעור היוון נמוכים יותר פרושם מתן דגש רב יותר לקיום תקין של מערכות אקולוגיות על פני שיעורי התרחבות כספיים ודבר זה יכול להשפיע בחזרה על הצפיות לצמיחה. (ראו בהמשך דוגמה עם לוויתנים).
==שערי היוון שונים בנסיבות שונות==
==שערי היוון שונים בנסיבות שונות==
לפי קלארק ההיסטוריה של ניצול הלוויתנים הגדולים הינה אופיינית, באופנים רבים, לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של [[רכוש ציבורי]], אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לוויתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי-וודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כשלהוא זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.
לפי קלארק ההיסטוריה של ניצול הלוויתנים הגדולים הינה אופיינית, באופנים רבים, לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של [[רכוש ציבורי]], אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לוויתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי-וודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כשלהוא זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.
הדוגמה של קלארק מדגימה גם את הקושי לבחור בערך היוון מסויים בחישוב מאקרו כלכלי. היכולת של חברות ציד לוויתנים לבחור באפיק השקעה אחר תלויה בהנחה שיש אפיקי השקעה אחרים (שתפקודם לא מוגבל על ידי מגבלות אקולגיות). נניח ניתוח מאקרו-כלכלי שבו יש רק ענף כלכלי אחד (לדוגמה תירס או דיג), אם יש רצון של האזרחים לשמור על קיימות או הם יטילו מגבלת על דיג כך שלא יגלוש ל[[דיג יתר]], דבר זה יגביל את הצמיחה הצפויה בענף הדיג ולכן יקטין את הנכונות לתת הלוואה לדיג כזה. פרוש הדבר ששיעור הריבית ירד ואיתו שער ההיוון. במצב כזה כלכלנים יגידו ששיעור ההיוון הוא נמוך. השאלה מהוא שיעור ההיוון ה"נכון" תלויה לכן בנורמות חברתיות.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[היוון היפרבולי]]
* [[היוון היפרבולי]]