שינויים

נוספו 6,554 בתים ,  16:48, 14 באוקטובר 2015
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:  
היוון הוא גם מכניזם פיננסי שבו הלווה של הכסף מקבל זכות לדחות את התשלום למלווה, למשך תקופה מוגדרת של זמן, בתמורה לסכום מסויים. ה-Discount הוא גובה ההפרש שבא לידי ביטוי באותן יחידות (לדוגמה בשקלים) או במונחים יחסיים (אחוזים). היוון קשור בדרך כלל ל '''שיעור היוון''' - מה התשלום על עיכוב התשלום למשך שנה אחת. עם זאת שיעור ההיוון אינו חייב להיות קבוע - ראו [[היוון היפרבולי]].  
 
היוון הוא גם מכניזם פיננסי שבו הלווה של הכסף מקבל זכות לדחות את התשלום למלווה, למשך תקופה מוגדרת של זמן, בתמורה לסכום מסויים. ה-Discount הוא גובה ההפרש שבא לידי ביטוי באותן יחידות (לדוגמה בשקלים) או במונחים יחסיים (אחוזים). היוון קשור בדרך כלל ל '''שיעור היוון''' - מה התשלום על עיכוב התשלום למשך שנה אחת. עם זאת שיעור ההיוון אינו חייב להיות קבוע - ראו [[היוון היפרבולי]].  
   −
השאלה כיצד מהוונים את העתיד היא קריטית לנושאים של [[תכנון ארוך טווח]] ונושאי [[קיימות]] כמו גם לנושאי השקעות ארוכות טווח. גודל שער היוון ודרך חישוב ההיוון - היוון היפרבולי או לינארי - משפיעים על התוצאה של הערך העתידי של מוצר, שירות או נכס. היות וחישובי ריבית והיוון מחושבים בדרך כלל בצורה של ריבית דריבית ([[גידול מעריכי]]) סטייה קטנה בשיעור ההיוון פרושה הפרש גדול בערך הנוכחי. בכך חישובי היוון מאפשרים טווח רחב של הכנסת הערכות [[נורמטיביות]] לחישוב הכלכלי, בניגוד לטענה נפוצה של כלכלנים לפיה כלכלה נאו-קלאסית עוסקת רק בניתוח [[פוזיטיבי]]. לדוגמה שער היוון של 3 אחוז או 8 אחוז כלפי השווי של [[גז טבעי בישראל]] יכול להיות הבדל בין המלצה לייצא את כל הגז של ישראל כמה שיותר מהר, לבין המלצה לשמור את כל הגז לצרכי המשק, לתקופה של 40 שנה ויותר.
+
היוון הוא פרוצדורה נורמלית באנליזה פיננסית, אם כי קשה לקבוע בפועל מה הם שעורי ההיוון המתאימים כאשר מבצעים חישוב כלכלי, במיוחד בחישוב ארוך-טווח. כולם מפחיתים את ערכו של העתיד במידה מסוימת; באופן כללי, העניים נאלצים להפחית את ערך העתיד במידה גדולה יותר מאשר אלו שמצבם הכלכלי טוב יותר.  
   −
אנשים ו[[מוסד חברתי|מוסדות]] שונים עשויים לראות שיעורי היוון שונים זה מזה. לדוגמה אדם "אוהב סיכון" יהיה מוכן לקחת הלוואות בסיכון גבוה. סיבה נפוצה היא [[עוני]] ו[[מצוקה כלכלית]] שיוצרים מצב שבו אנשים מרגישים ש"אין להם מה להפסיד". לעומת זאת "אהבת סיכון" מסוג אחר היא של אנשים עשירים שיש להם די כסף כך שהם יכולים לסכן סכום כסף כלשהו מתוך ידיעה שגם אם יפסידו אותו יוותר להם סכום כסף מספיק כדי לחיות חיים נוחים. שיעור היוון של אדם פרטי עשוי להיות שונה לעומת שיעור היוון של מדינה. זאת משום שכל אדם צפוי למות, ואילו מדינות מצפות להמשיך ולהתקיים גם בעתיד. לעומת זאת שיעור היוון של מוסדות פיננסים כמו [[תאגידים]] יכול להיות גבוה יותר מזה של אדם פרטי משום שכל הערך של והניהול של התאגיד מתבסס כולו על זרימת כספים (בניגוד לאדם שחלק מהזרמים המקיימים אותו הם לא כספיים - לדוגמה תפקוד של מערכות אקולוגיות וחברתיות). שיעור היוון תלוי גם בשאלה כמה אנחנו מחשיבים את ה[[רווחה]] של דורות העתיד.  
+
==היוון וניתוח נורמטיבי==
 +
השאלה כיצד מהוונים את העתיד היא קריטית לנושאים של [[תכנון ארוך טווח]] ונושאי [[קיימות]] כמו גם לנושאי השקעות ארוכות טווח. גודל שער היוון ודרך חישוב ההיוון - היוון היפרבולי או לינארי - משפיעים על התוצאה של הערך העתידי של מוצר, שירות או נכס.  
    +
אפשר לתאר את העדפת הרווחה של הטווח-הקצר על פני זו של הטווח הארוך, על ידי היוון: פרט שיש לו שעור היוון שנתי בגודל i יהיה אדיש בין תשלום חד פעמי מיידי של N דולרים, לבין תשלום של N/(1+i) דולרים בעוד שנה. לדוגמא, אם i =10% בשנה, 1000 דולר בעוד שנה יחשבו שווים ל- 909 דולר כיום. באופן דומה, 1000 דולר בעוד 10 שנים (בהנחה שלא מבצעים היוון היפרבולי), שווים ערך ל-385 דולר כיום, ו-1000 דולר בעוד 100 שנים יחשבו שווי ערך ל 7 סנט כיום.
 +
 +
היות וחישובי ריבית והיוון מחושבים בדרך כלל בצורה של ריבית דריבית ([[גידול מעריכי]]) סטייה קטנה בשיעור ההיוון פרושה הפרש גדול בערך הנוכחי. בכך חישובי היוון מאפשרים טווח רחב של הכנסת הערכות [[נורמטיביות]] לחישוב הכלכלי, בניגוד לטענה נפוצה של כלכלנים לפיה כלכלה נאו-קלאסית עוסקת רק בניתוח [[פוזיטיבי]]. לדוגמה שער היוון של 3 אחוז או 8 אחוז כלפי השווי של [[גז טבעי בישראל]] יכול להיות הבדל בין המלצה לייצא את כל הגז של ישראל כמה שיותר מהר, לבין המלצה לשמור את כל הגז לצרכי המשק, לתקופה של 40 שנה ויותר.
 +
 +
==שערי היוון שונים בנסיבות שונות==
 +
אנשים ו[[מוסד חברתי|מוסדות]] שונים עשויים לראות שיעורי היוון שונים זה מזה.  העשירים הם בדרך כלל בעלי שיעור היוון נמוך יותר מהעניים. העשיר חוסך הכנסה עודפת לשימוש בעתיד בעוד העני נאלץ לבזבז את הכל כדי לשרוד, בגדר "אין לי מה להפסיד".
 +
 +
הכלכלן [[קולין קלארק]] טוען שאותה תופעה נכונה גם לאומות. לטענתו [[בירוא יערות|כריתת יערות]] טרופיים מזינה תעשיות של חברות יפניות, אמריקניות ואירופאיות, ומגדילה את עושרן, אבל מובילה לעוני ויאוש גדלים והולכים באמזונס, בפיליפינים ובתאילנד. הדרישה העולמית למאכלים עשירים בחלבונים גרמה לפרו [[דייג יתר|לנצל את אוכלוסיית דגי האנשובי שלה עד לסף הכחדה]], וכך לאבד את מקור ההכנסה השני בחשיבותו למטבע זר. בפיליפינים, "דייג דינמיט" הפך לנוהג סטנדרטי בקרב דייגי חוף, שרבים מהם נעקרו מבתיהם ביער על ידי כריתת יערות (הדינמיט, שאמנם אינו חוקי, מסופק על ידי אנשי צבא). הדינמיט הורס את השוניות והדייגים נאלצים לשוט רחוק יותר בכל שנה כדי לפצות על השלל הזעום שחיוני להשרדותם. "דיג ציאניד" הוא נוהג נפוץ נוסף בפיליפינים. דגי השונית המורעלים צפים אל פני המים, ואלו ששורדים נמכרים לצרכי ייצוא בתור דגי אקווריום.
 +
 +
הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] טוען שיעור היוון של אדם פרטי עשוי להיות שונה לעומת שיעור היוון של מדינה. זאת משום שכל אדם צפוי למות, ואילו מדינות מצפות להמשיך ולהתקיים גם בעתיד. לעומת זאת שיעור היוון של מוסדות פיננסים כמו [[תאגידים]] יכול להיות גבוה יותר מזה של אדם פרטי משום שכל הערך של והניהול של התאגיד מתבסס כולו על זרימת כספים (בניגוד לאדם שחלק מהזרמים המקיימים אותו הם לא כספיים - לדוגמה תפקוד של מערכות אקולוגיות וחברתיות). שיעור היוון תלוי גם בשאלה כמה אנחנו מחשיבים את ה[[רווחה]] של דורות העתיד.
 +
 +
לעומת המצב הכללי שבו עשירים מוכנים לקחת סיכון נמוך יותר (לא יקחו הלוואה בתנאי ריבית גבוהים), הם עשויים להיות "אוהבי סיכון" לעומת אנשים עניים ואו במעמד בניוני ביחס להשקעות של סכומים קטנים יחסית קטנים מההכנסה שלהם - מפני שיש להם די כסף, שהם יכולים לסכן סכום כסף כלשהו מתוך ידיעה שגם אם יפסידו אותו יוותר להם סכום כסף מספיק כדי לחיות חיים נוחים. במיוחד הדבר נכון בהקשר של [[מינוף פיננסי]] - היכולת של אנשים להגדיל את הסיכון של ההשקעה שלהם אבל גם להגדיל את הרווח הפוטנציאלי. במקרים מסויימים מתרחשות נסיבות שבהם מינוף פיננסי עשוי לעבוד חזק יותר בכיוון אחד - כלומר להגדיל את הרווחים אבל ההפסדים הפוטנציאלים מכוסים על ידי בעלי מניות, חברות אחרות בפרמידה ועוד.
 +
 +
==היוון וקיימות==
 
תהליך חישוב הערך הנוכחי, בשל שילוב של ריבית חיובית וריבית-דריבית, מביא לכך ש[[תכנון ארוך טווח|תוצאות ארוכות טווח]] הן בדרך כלל בעלות מחיר כלכלי שואף לאפס. בעיה נוספת של היוון הוא שהוא מביא את נקודת המבט של הסוכנים הכלכליים הנוכחיים כלפי העתיד, ולא את נקודת המבט של הסוכנים שחיים בעתיד כלפי ההווה (שהוא העבר שלהם). ייתכן ולצרכנים העתידיים יש נכונות רבה לשלם על הפחתת [[זיהום]] בהווה, אבל לא יהיו להם מוסדות חברתיים מתאימים כיצד לבצע תשלום כזה.  
 
תהליך חישוב הערך הנוכחי, בשל שילוב של ריבית חיובית וריבית-דריבית, מביא לכך ש[[תכנון ארוך טווח|תוצאות ארוכות טווח]] הן בדרך כלל בעלות מחיר כלכלי שואף לאפס. בעיה נוספת של היוון הוא שהוא מביא את נקודת המבט של הסוכנים הכלכליים הנוכחיים כלפי העתיד, ולא את נקודת המבט של הסוכנים שחיים בעתיד כלפי ההווה (שהוא העבר שלהם). ייתכן ולצרכנים העתידיים יש נכונות רבה לשלם על הפחתת [[זיהום]] בהווה, אבל לא יהיו להם מוסדות חברתיים מתאימים כיצד לבצע תשלום כזה.  
    +
הכלכלן [[קולין קלארק]] טוען כי לאפקט ההיוון או "הזנחת עתיד" יש השפעה חשובה על פיתוח מקיים ועל שימור משאבים. בצורה מופשטת [[קיימות]] משמעה דאגה לעתיד, ודאגה זו מוקטנת באופן הכרחי על ידי היוון.
 +
 +
קלארק טוען ( בצורה מפורטת בClark 1973; Clark and Lamberson 1982) ש[[דייג היתר]] של הלוויתנים ברמה העולמי, חלק מהם עד להכחדה, יכול להתפרש בחלק מהמקרים לפחות לא כמקרה של [[הטרגדיה של רכוש ציבורי]], אלא כאסטרטגיה תאגידית מכוונת לחלוטין הנובעת מהיוון. לטענתו הרווחים מציד לוויתנים היו עצומים. מינים גדולים כמו הלוויתן הכחול אינם יכולים לשאת ציד שנתי מעל 2% או 3% מתוך האוכלוסיה בעלת כושר הרביה. כששעור ההחזר הנורמלי להשקעה עומד בסביבות ה-10%, האסטרטגיה ה"אופטימלית" עבור ציידי הלוויתנים היתה כנראה פשוט להשמיד את הלוויתנים ולהשקיע את הרווחים במקום אחר. לטענתו נראה שזה בדיוק מה שקרה כאשר חברים בוועידת ציד הלוויתנים הבינלאומית (IWC) קבעו באופן עקבי מכסות גבוהות בהרבה מהרף בר הקיימא. לבסוף, תחת לחץ מצד ארגוני שימור, הIWC פעלה למנוע התדלדלות נוספת של מלאי הלוויתנים, אבל זה היה הרבה אחרי שהביזה העיקרית כבר הסתיימה.
 +
 +
לפי קלארק ההיסטוריה של ניצול הלוויתנים הגדולים הינה אופיינית, באופנים רבים, לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של [[רכוש ציבורי]], אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לוויתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי-וודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כשלהוא זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[היוון היפרבולי]]
 
* [[היוון היפרבולי]]
 
+
* [[קולין קלרק]] - [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]]
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Discounting היוון] בויקיפדיה האנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Discounting היוון] בויקיפדיה האנגלית