47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''היוון''' (מלשון הווה) הוא מושג דרכו הכלכלה הנאו קלאסית מנסה לספק התייחסות כלפי העתיד. דרך ההיוון, מתורגם של ערך כספי מתקופות עתידיות למונחי ההווה. תהליך חישוב ההיוון, בשל ריבית חיובית, מביא לכך שתוצאות ארוכות טווח הן תמיד בעלות מחיר כלכלי שואף לאפס. בעיה נוספת של היוון הוא שהוא מביא את נקודת המבט של הצרכנים הנוכחיים כלפי העתיד, ולא את נקודת המבט של הצרכנים שחיים בעתיד כלפי ההווה (שהוא העבר שלהם). ייתכן ולצרכנים העתידיים יש נכונות רבה לשלם על הפחתת זיהום בהווה, אבל לא יהיו להם מוסדות חברתיים מתאימים כיצד לבצע תשלום כזה.
'''היוון''' (מלשון הווה, באנגלית Discounting) הוא שם כללי לתהליך תרגום של ערך כספי מתקופה אחת למונחי תקופה אחרת. במקרים רבים, המשתמשים במושג היוון מתכוונים בעצם ל[[ערך הנוכחי]]. היוון וערך עתידי הם מושגים דרכם [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] מנסה לספק התייחסות כלפי העתיד. דרך ההיוון, מתורגם ערך כספי מתקופות עתידיות למונחי ההווה.
היוון הוא גם מכניזם פיננסי שבו הלווה של הכסף מקבל זכות לדחות את התשלום למלווה, למשך תקופה מוגדרת של זמן, בתמורה לסכום מסויים. ה-Discount הוא גובה ההפרש שבא לידי ביטוי באותן יחידות (לדוגמה בשקלים) או במונחים יחסיים (אחוזים). היוון קשור בדרך כלל ל '''שיעור היוון''' - מה התשלום על עיכוב התשלום למשך שנה אחת. עם זאת שיעור ההיוון אינו חייב להיות קבוע - ראו [[היוון היפרבולי]].
השאלה כיצד מהוונים את העתיד היא קריטית לנושאים של [[תכנון ארוך טווח]] ונושאי [[קיימות]] כמו גם לנושאי השקעות ארוכות טווח. גודל שער היוון ודרך חישוב ההיוון - היוון היפרבולי או לינארי - משפיעים על התוצאה של הערך העתידי של מוצר, שירות או נכס. היות וחישובי ריבית והיוון מחושבים בדרך כלל בצורה של ריבית דריבית ([[גידול מעריכי]]) סטייה קטנה בשיעור ההיוון פרושה הפרש גדול בערך הנוכחי. בכך חישובי היוון מאפשרים טווח רחב של הכנסת הערכות [[נורמטיביות]] לחישוב הכלכלי, בניגוד לטענה נפוצה של כלכלנים לפיה כלכלה נאו-קלאסית עוסקת רק בניתוח [[פוזיטיבי]]. לדוגמה שער היוון של 3 אחוז או 8 אחוז כלפי השווי של [[גז טבעי בישראל]] יכול להיות הבדל בין המלצה לייצא את כל הגז של ישראל כמה שיותר מהר, לבין המלצה לשמור את כל הגז לצרכי המשק, לתקופה של 40 שנה ויותר.
אנשים ו[[מוסד חברתי|מוסדות]] שונים עשויים לראות שיעורי היוון שונים זה מזה. לדוגמה אדם "אוהב סיכון" יהיה מוכן לקחת הלוואות בסיכון גבוה. סיבה נפוצה היא [[עוני]] ו[[מצוקה כלכלית]] שיוצרים מצב שבו אנשים מרגישים ש"אין להם מה להפסיד". לעומת זאת "אהבת סיכון" מסוג אחר היא של אנשים עשירים שיש להם די כסף כך שהם יכולים לסכן סכום כסף כלשהו מתוך ידיעה שגם אם יפסידו אותו יוותר להם סכום כסף מספיק כדי לחיות חיים נוחים. שיעור היוון של אדם פרטי עשוי להיות שונה לעומת שיעור היוון של מדינה. זאת משום שכל אדם צפוי למות, ואילו מדינות מצפות להמשיך ולהתקיים גם בעתיד. לעומת זאת שיעור היוון של מוסדות פיננסים כמו [[תאגידים]] יכול להיות גבוה יותר מזה של אדם פרטי משום שכל הערך של והניהול של התאגיד מתבסס כולו על זרימת כספים (בניגוד לאדם שחלק מהזרמים המקיימים אותו הם לא כספיים - לדוגמה תפקוד של מערכות אקולוגיות וחברתיות). שיעור היוון תלוי גם בשאלה כמה אנחנו מחשיבים את ה[[רווחה]] של דורות העתיד.
תהליך חישוב הערך הנוכחי, בשל שילוב של ריבית חיובית וריבית-דריבית, מביא לכך ש[[תכנון ארוך טווח|תוצאות ארוכות טווח]] הן בדרך כלל בעלות מחיר כלכלי שואף לאפס. בעיה נוספת של היוון הוא שהוא מביא את נקודת המבט של הסוכנים הכלכליים הנוכחיים כלפי העתיד, ולא את נקודת המבט של הסוכנים שחיים בעתיד כלפי ההווה (שהוא העבר שלהם). ייתכן ולצרכנים העתידיים יש נכונות רבה לשלם על הפחתת [[זיהום]] בהווה, אבל לא יהיו להם מוסדות חברתיים מתאימים כיצד לבצע תשלום כזה.
==ראו גם==
* [[היוון היפרבולי]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Discounting היוון] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:מימון]]
[[קטגוריה:מימון]]
[[קטגוריה:כסף]]