שינויים

==אירועי הכחדה המונית==

==אירועי הכחדה המונית==

אירוע ההכחדה הראשון המתועד הוא "אירוע החמצן הגדול" או "אסון החמצן"  שהתרחש לפני 2.4 מיליארדי שנים. בתקופה זו חיידקים כחוליים (מכונים גם אצות כחוליות), אשר מייצרים חמצן בתהליכי פוטוסינתיזה, שינו את הרכב האטמופסירה והוסיפו לה כמות משמעותית של חמצן. חמצן זה הוא רעיל עבור חלק גדול מהחיידקים האל-אווירניים שחיו בעבר ורובם הגדול נכחד.  

אירוע ההכחדה הידוע הראשון הוא "אירוע החמצן הגדול" או "אסון החמצן"  שהתרחש לפני 2.4 מיליארדי שנים. בתקופה זו חיידקים כחוליים (מכונים גם אצות כחוליות), אשר מייצרים חמצן בתהליכי פוטוסינתיזה, שינו את הרכב האטמוספירה והוסיפו לה כמות משמעותית של חמצן. חמצן זה הוא רעיל עבור חלק גדול מהחיידקים האל-אווירניים שחיו בעבר ורובם הגדול נכחד.  

לפני כ 540 מילוני שנה, התרחשה תקופת "פיצוץ הקמבריון" שבה עלתה מאד כמות היצורים המורכבים הרב-תאיים, ומאז תקופה זו קל יותר לעקוב אחר מאובנים. במאמר פורץ-דרך שפורסם בשנת 1982, ג'ק ספקוסקי ודיוויד ראופ זיהו חמש הכחדות המונית שהתחרשו מאז פיצוץ הקמבריון. על הכחדות אלה קיימת הסכמה נרחבת, אם כי ייתכן והיו אירועים נוספים קטנים יותר.  

לפני כ-540 מילוני שנה, התרחשה תקופת "פיצוץ הקמבריון" שבה עלתה מאד כמות היצורים המורכבים הרב-תאיים וגדלה כמות המאובנים עקב גידול של שריון עמיד, ומאז תקופה זו קל יותר לעקוב אחר מאובנים. במאמר פורץ-דרך שפורסם בשנת 1982, ג'ק ספקוסקי ודיוויד ראופ זיהו חמש הכחדות המונית שהתחרשו מאז פיצוץ הקמבריון. על הכחדות אלה קיימת הסכמה נרחבת, אם כי ייתכן והיו אירועים נוספים קטנים יותר. כמו כן ייתכן ואף סביר שהיו אירועי הכחדה קדומים יותר, אך קשה למצוא להן ראיות עקב העדר מאובנים.

#'''הכחדת אורדוביק-סילור''' (Ordovician–Silurian extinction events O-S) לפני 450-440 מיליון שנה: התרחשה במעבר מתקופת מהאורדוביק לסילור. התרחשו שני אירועי הכחדה שבניהם הפסקה של כ-4 מיליון שניהם. באירועים אלה נכחדו 27% מכלל משפחות המינים, 57% מכלל סוגי המינים וכ-70% מהמינים שחיו באותה תקופה. מדובר בהכחדה של חסרי חוליות ימיים (באותה תקופה לא ידוע על יצורים חיים על היבשה)- ברכיופודים, קונודונטים וטרילוביטים.

#'''הכחדת אורדוביק-סילור''' (Ordovician–Silurian extinction events O-S) לפני 450-440 מיליון שנה: התרחשה במעבר מתקופת מהאורדוביק לסילור. התרחשו שני אירועי הכחדה שבניהם הפסקה של כ-4 מיליון שניהם. באירועים אלה נכחדו 27% מכלל משפחות המינים, 57% מכלל סוגי המינים וכ-70% מהמינים שחיו באותה תקופה. מדובר בהכחדה של חסרי חוליות ימיים (באותה תקופה לא ידוע על יצורים חיים על היבשה)- ברכיופודים, קונודונטים וטרילוביטים. הכחדה זו התרחשה בסמוך לתחילה ולסוף של תקופות קרח וההשערה הרווחת היא כי תחילה ירידה ולאחר מכן עליה משמעותית של פני הים הביאו לשינוי בתנאי המחייה הימיים של יצורים רבים. השערות נוספות קשורות להתפרצות קרני גמה, לשינוי בריכוז של פחמן דו חמצני באטמוספרה עקב התפרצות געשית וכן להרעלה על ידי [[מתכות כבדות]].  

# '''הכחדת סוף הדבון''' (Late Devonian extinction) לפני 375-360 מיליון שנה: בקרבת המעבר בין הדבון לקרבון. הכחדה של 19% מהמשמשפחות, 50% מסוגי המינים וכ-70% מהמינים. ההכחדה נמשכה על פני כ-20 מיליון שנה ויש ראיות למספר התפרצויות של הכחדה בתוך תקופה זו.  

# '''הכחדת סוף הדבון''' (Late Devonian extinction) לפני 375-360 מיליון שנה: בקרבת המעבר בין הדבון לקרבון. הכחדה של 19% מהמשפחות הימיות, 50% מסוגי המינים. חושבים שאולים וכ-70% מהמינים נכחדו אם כין אין בטחון בכך. ההכחדה זו נמשכה על פני כ-20 מיליון שנה ויש ראיות למספר התפרצויות של הכחדה בתוך תקופה זו. בתקופה זו האדמה יושבה כבר על ידי צמחים וחרקים וככל הנראה אלו לא נכחדו. הסיבות להכחדה זו אינה ברורות והתאוריות המובילות כוללות שינוי בגובה פני הים ואירועי אנוקסיה - מחסור בחמצן בחלקים נרחבים מהאוקיינוסים. השערות אחרות כוללות פגיעה של שביט או עליה במגוון המינים ואולי פלישה ודחיקה של מינים מסויימים על ידי מינים אחרים.  

# '''הכחדת פרם-טריאס''' (Permian–Triassic extinction event P-Tr) לפני 251 מיליון שנה. ההכחדה ההמונית הגדולה ביותר הידועה עד כה (מלבד אולי 'אסון החמצן' מדובר בשני אירועים שקשה להשוות בינהם). כ-53% מכלל המשפחות הימיות וכ-84% מתוך הסוגים, כ-95% מכל המינים הימיים נכחדו. כמו כן נכחדו  כ-70% ממיני היבשה, לרבות צמחים, חרקים ובעלי חוליות.

# '''הכחדת פרם-טריאס''' (Permian–Triassic extinction event P-Tr) לפני 251 מיליון שנה. ההכחדה ההמונית הגדולה ביותר הידועה עד כה (מלבד אולי 'אסון החמצן' מדובר בשני אירועים שקשה להשוות בינהם). כ-53% מכלל המשפחות הימיות וכ-84% מתוך הסוגים, כ-95% מכל המינים הימיים נכחדו. כמו כן נכחדו  כ-70% ממיני היבשה, לרבות צמחים, חרקים ובעלי חוליות. בגלל שאובדן החיים היה נרחב, זמן השיקום לאחר ההכחדה היה ארוך במיוחד - ייתכן שכ-10 מיליוני שנים. יש ראיות לאחד עד שלוש פאזות של הכחדה בתוך תקופה זו. יש מספר הצעות לתהליכים שגרמו לכך. הפאזה הראשונה התרחשה ככל הנראה עקב שינוי סביבתי מתמשך בעוד שהפאזה האחרונה התרחשה כנראה בעקבות אסון פתאומי. מנגנונים אפשריים לאסון כזה כוללים פגיעה של מטאוריט גדול אחד או יותר, התפרצות גדולה של הרי געש, שריפה של גז או פחם באזורי מלכודות הגז בסיביר, וחיזוק של [[אפקט החממה]] עקב שחרור פתאומי של [[מתאן]] מתחתית האוקיינוס בגלל תהליכי של חיידקים שמייצרים מתאן. תהליכים ארוכי טווח שאולי תרמו להכחדה כוללים שינוי בגובה פני הים, הגדלת אנוקסיה (מחסור בחמצן בים), גידול ביובש באוויר ושינויים בזרמים באוקיינוס עקב [[שינוי אקלים]].  

# '''הכחדת טריאס-יורה''' (Triassic–Jurassic extinction event Tr-J) לפני 200 מיליון שנים: אירוע ההכחדה במעבר מהטריאס ליורה. כ-20% מכל משפחות בעלי החיים הימיים נכחדו, כמו מרבית הארכוזוארים שאינם דינוזאורים, מרבית התראפסידה ואחרון הדו-חיים הגדולים, נעלמו.

# '''הכחדת טריאס-יורה''' (Triassic–Jurassic extinction event Tr-J) לפני 200 מיליון שנים: אירוע ההכחדה במעבר מהטריאס ליורה. הכחדה בים וגם ביבשה. בים נכחדה מחלקה שלמה של יצורים, Conodonts, ונכחדו כ-20% מכל משפחות בעלי החיים הימיים. ביבשה נכחדו מרבית הארכוזוארים (זוחלים שאינם דינוזאורים), מרבית התראפסידה והכחדה של מספר מיני דו-חיים גדולים. סיבות אפשרויות לכך כוללות שינוי אקלים של התקררות או התחממות עקב התפרצות געשית. אפשרות נוספת היא פגיעת מטאור –אך  לא נמצא מכתש גדול דיו שמקושר להכחדה זו. ייתכנו גם תהליכים איטיים כמו שינויי אקלים, [[החמצת אוקיינוסים]], או שינוי פתאומי בגובה פני הים אבל דברים אלה לא מסבירים טוב את הפתאומיות של האירוע.  

# '''הכחדת קרטיקון-שילשון''' (Cretaceous–Paleogene extinction event K–Pg) לפני 65 מיליון שנים: במעבר מהקרטיקון לשלישון. נכחדו כ-50% המינים כולל כל הדינוזוארים. הכחדה זו משמעותית לאדם היות והיונקים הפכו לבעלי החוליות הדומיננטים ביבשה. הכחדה זו השפיעה באופן לא אחיד על קבוצות בעלי חיים שונות - חלק נכחדו, חלק קיבלו מכה קשה וחלק הושפעו באופן קל בלבד. ההערכה המקובלת היא כי הכחדה זו נבעה מפגיעה של אסטרואיד או שביט בכדור הארץ.

# '''הכחדת קרטיקון-שילשון''' (Cretaceous–Paleogene extinction event K–Pg) לפני 65 מיליון שנים: במעבר מהקרטיקון לשלישון. נכחדו כ-50% המינים כולל כל הדינוזאורים. הכחדה זו משמעותית לאדם היות והיונקים הפכו לבעלי החוליות הדומיננטיים ביבשה. הכחדה זו השפיעה באופן לא אחיד על קבוצות בעלי חיים שונות - חלק נכחדו, חלק קיבלו מכה קשה וחלק הושפעו באופן קל בלבד. ההערכה המקובלת היא כי הכחדה זו נבעה מפגיעה של אסטרואיד או שביט בכדור הארץ.

 

בנוסף להכחדות אלה מצויין גם [[אירוע ההכחדה בהולוקן]]-  החשש שבני האדם גורמים לתחילתו של אירוע הכחדה המוני נוסף בתקופה האחרונה.

==הכחדה מעשי ידי אדם==

==הכחדה מעשי ידי אדם==

"אירוע ההכחדה בהולוקן" Holocene extinction event היא הכחדה המונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית והיא הכחדה של מינים כתוצאה מפעילות אנושית.  

"אירוע ההכחדה בהולוקן" Holocene extinction event היא הכחדה המונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית והיא הכחדה של מינים כתוצאה מפעילות אנושית.