שורה 60: |
שורה 60: |
| ואסילי ליאוניטייב , זוכה פרס נובל בכלכלה. | | ואסילי ליאוניטייב , זוכה פרס נובל בכלכלה. |
| | | |
− | :יש רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו: אדם סמית - חשיבות של בעלות מקומית, ואי-הפרדה בין בעלות וניהול לעקרון היד הנעלמה (בניגוד לתאגיד רב-לאומי) ; דיויד ריקרדו- תורת הערך של העבודה, יתרון יחסי במסחר קיים כל עוד אי אפשר לנייד הון; תורסטין ויבלן – צריכה כסיגנל חברתי (התעלמות במשך 100 שנה, "סוציולוג" שהוצע לו נשיאות הAEA) ; פיירו סרפאה - תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת. ג'וזף שטיגליץ – ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית. קנת גלבריית – כלכלת כדור הארץ בספינת חלל. ג'יימס טובין – מס טובין. וזו רשימה חלקית מאוד. | + | :יש רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו: אדם סמית - חשיבות של בעלות מקומית, ואי-הפרדה בין בעלות וניהול לעקרון היד הנעלמה (בניגוד לתאגיד רב-לאומי) ; דיויד ריקרדו- תורת הערך של העבודה, יתרון יחסי במסחר קיים כל עוד אי אפשר לנייד הון; תורסטין ויבלן – צריכה כסיגנל חברתי (התעלמות במשך 100 שנה, "סוציולוג" שהוצע לו נשיאות ה-AEA) ; פיירו סרפאה - תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת. ג'וזף שטיגליץ – ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית. קנת גלבריית – כלכלת כדור הארץ בספינת חלל. ג'יימס טובין – מס טובין. וזו רשימה חלקית מאוד. |
| | | |
| "צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משלוש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים." [[פרנק אקרמן]], כלכלן אקולוגי. | | "צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משלוש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים." [[פרנק אקרמן]], כלכלן אקולוגי. |
שורה 123: |
שורה 123: |
| | | |
| ===פתרונות=== | | ===פתרונות=== |
− | ידע הוא כוח: העמקת הידע הביקורתי בציבור. מכלללה חברתית כלכלית, מידע ביקורתי באינטרנט, שיתוף מידע (קוד פתוח, ויקיפדיה), סלון מזל | + | ידע הוא כוח: העמקת הידע הביקורתי בציבור. מכלכלה חברתית כלכלית, מידע ביקורתי באינטרנט, שיתוף מידע (קוד פתוח, ויקיפדיה), סלון מזל |
| | | |
| ===רשימת קריאה לשעור=== | | ===רשימת קריאה לשעור=== |
שורה 132: |
שורה 132: |
| ===מבוא - למה בכלל חשוב לדעת היסטוריה כלכלית=== | | ===מבוא - למה בכלל חשוב לדעת היסטוריה כלכלית=== |
| * "הכלכלה היא מדע". | | * "הכלכלה היא מדע". |
− | * "הכלכלה היא פוזטיבית - כלומר היא רק מתארת את המציאות" | + | * "הכלכלה היא פוזיטיבית - כלומר היא רק מתארת את המציאות" |
| * כלכלת "שוק חופשי" היא מצב טבעי אליו הגיעה החברה בתהליך אבולוציוני של דחיית פתרונות גרועים יותר. | | * כלכלת "שוק חופשי" היא מצב טבעי אליו הגיעה החברה בתהליך אבולוציוני של דחיית פתרונות גרועים יותר. |
| * חוקי כלכלת השוק, היו קיימים מאז ומעולם. | | * חוקי כלכלת השוק, היו קיימים מאז ומעולם. |
שורה 144: |
שורה 144: |
| ===ממרקנטליזם לשוק חופשי=== | | ===ממרקנטליזם לשוק חופשי=== |
| | | |
− | ההתמקדות של הכלכלה ההיסטורית היא באירופה ובמיוחד בבריטניה, משום ששם צמח הקפיטילזם, ואילו במקומות אחרים הוא לא. הוא הובא למקומות אלו מאוחר יותר. אחת השאלות המעניינות הן מדוע התפתח הקפיטליזם דווקא במקום זה. | + | ההתמקדות של הכלכלה ההיסטורית היא באירופה ובמיוחד בבריטניה, משום ששם צמח הקפיטליזם, ואילו במקומות אחרים הוא לא. הוא הובא למקומות אלו מאוחר יותר. אחת השאלות המעניינות הן מדוע התפתח הקפיטליזם דווקא במקום זה. |
| | | |
| אחת התשובות היא שבאירופה: | | אחת התשובות היא שבאירופה: |
שורה 150: |
שורה 150: |
| # ההסדרים החברתיים באירופה , בומיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה. דברים אלו הובילו לעליית האצולה, ואחר כך לעליית המעמד הקפיטליסטי, כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו. | | # ההסדרים החברתיים באירופה , בומיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה. דברים אלו הובילו לעליית האצולה, ואחר כך לעליית המעמד הקפיטליסטי, כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו. |
| #ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאיח - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב. זה מביא אותנו לנקודה חשובה ראשונה - ההתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת. | | #ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאיח - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב. זה מביא אותנו לנקודה חשובה ראשונה - ההתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת. |
− | # הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו ניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תעונות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי. | + | # הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו ניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסטנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסטנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תענוגות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי. |
| | | |
| ===המצב לפני עליית הכלכלה הקלאסית=== | | ===המצב לפני עליית הכלכלה הקלאסית=== |
שורה 197: |
שורה 197: |
| * מדינת רווחה - בעקבות השפל הגדול. קיינסיניזם (בא מאוחר יותר). הסכמי ברטון וודס. שקיעת הקיינסינים ועליית רייגן-תאצ'ר והשמרנים. (10 דקות). | | * מדינת רווחה - בעקבות השפל הגדול. קיינסיניזם (בא מאוחר יותר). הסכמי ברטון וודס. שקיעת הקיינסינים ועליית רייגן-תאצ'ר והשמרנים. (10 דקות). |
| * אפשר לתת הסבר על קיינסינים ונאו קיינסים בשעור הקודם (הצעתי להקדיש 15 דקות לסקירת הזרמים השונים). | | * אפשר לתת הסבר על קיינסינים ונאו קיינסים בשעור הקודם (הצעתי להקדיש 15 דקות לסקירת הזרמים השונים). |
− | * היסטוריה של מעמד העובדים - הפיכת החקלאים לפועלים (גידור), המאה ה 19 וההתנגשויות. המהפכה ברוסיה. מדינת רווחה ואיגודי עובדים. מאבק רייגן ותאצ'ר בארגוני עובדים. תוצאות - עליית אי השיוויון. - 10-20 דקות בתוך נושא שעור קשור). | + | * היסטוריה של מעמד העובדים - הפיכת החקלאים לפועלים (גידור), המאה ה-19 וההתנגשויות. המהפכה ברוסיה. מדינת רווחה ואיגודי עובדים. מאבק רייגן ותאצ'ר בארגוני עובדים. תוצאות - עליית אי השיוויון. - 10-20 דקות בתוך נושא שעור קשור). |
| * דולר וזהב והסכמי ברטון - רק אם מדברים על כסף. אחרת די חסר משמעות ויגזול 10 דקות (וגם לא כזה קל להסביר). | | * דולר וזהב והסכמי ברטון - רק אם מדברים על כסף. אחרת די חסר משמעות ויגזול 10 דקות (וגם לא כזה קל להסביר). |
| | | |
שורה 465: |
שורה 465: |
| * ניתוח שולי: '''חשוב ביותר!''' צריך לחשוב איפה אפשר להכניס את זה. | | * ניתוח שולי: '''חשוב ביותר!''' צריך לחשוב איפה אפשר להכניס את זה. |
| :נראה אם יש שעור על כלכלת מערכות , אז המקום הטבעי הוא שם. | | :נראה אם יש שעור על כלכלת מערכות , אז המקום הטבעי הוא שם. |
− | * הניסוי של אריאל רובינשטיין: סיפור על חברה מרוויחה שרוצה לפטר כדי להרוויח יותר. פילוסופים שנשאלו אמרו 'למה לפטר', כלכלנים אמרו 'לפטר כדי להביא את הרווח למכסימום'. כשהוצגה השאלה כגרף, כולם הצביעו על נקודת המכסימום. | + | * הניסוי של אריאל רובינשטיין: סיפור על חברה מרוויחה שרוצה לפטר כדי להרוויח יותר. פילוסופים שנשאלו אמרו 'למה לפטר', כלכלנים אמרו 'לפטר כדי להביא את הרווח למקסימום'. כשהוצגה השאלה כגרף, כולם הצביעו על נקודת המקסימום. |
| | | |
| * הכתבה על התייחסותו של פרופ' אביה ספיבק על לימוד הכלכלה: הלימוד מונוליטי, לא השתנה כבר 50 שנה. לא מציגים לסטודנטים אלטרנטיבות מחשבתיות. א-היסטוריות וא-פוליטיות של הכלכלה. | | * הכתבה על התייחסותו של פרופ' אביה ספיבק על לימוד הכלכלה: הלימוד מונוליטי, לא השתנה כבר 50 שנה. לא מציגים לסטודנטים אלטרנטיבות מחשבתיות. א-היסטוריות וא-פוליטיות של הכלכלה. |