שינויים

נוסף בית אחד ,  00:40, 14 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ל2" ב־"ל-2"
שורה 127: שורה 127:  
בכל העולם המערבי, וכיום גם במדינות נוספות כגון [[סין]] יש חשש מפני משבר בתחום הפנסיה. זאת בשל שילוב של ירידה בכמות הילדים למשפחה  ([[מעבר דמוגרפי]]), התארכות משך החיים הממוצע, וכן אי-בטחון גובר בשוק העבודה.  
 
בכל העולם המערבי, וכיום גם במדינות נוספות כגון [[סין]] יש חשש מפני משבר בתחום הפנסיה. זאת בשל שילוב של ירידה בכמות הילדים למשפחה  ([[מעבר דמוגרפי]]), התארכות משך החיים הממוצע, וכן אי-בטחון גובר בשוק העבודה.  
   −
הפנסיה, הונהגה לראשונה בשנת 1880 על ידי הקנצלר הראשון של גרמניה, אוטו פון ביסמרק, שרצה למשוך חיילים לצבאו. גיל הפרישה לפנסיה נקבע על ידו ל-65 שנה, אך בתקופה זו תוחלת החיים הממוצעת בלידה עמדה על 50 שנה ורק אחוזים מעטים מהאוכלוסיה הגיעו לגיל פרישה. בשנת 1958 תוחלת החיים בישראל היתה 67. פחות מ-30% מהאוכלוסיה הגיעה לגיל 70, פחות מ-15% הגיעו לגיל 80% ופחות מ-2% הגיעו לגיל 90, קצב הילודה היה 3 ילדים למשפחה. כיום (2014) [[תוחלת החיים בישראל]] בלידה עומדת על כ-80 שנה בממוצע. 90% מהעובדים מגיעים לגיל פרישה, ומעל 20% מהם יגיעו לגיל 90%. במקביל מספר הילדים למשפחה ירד ל2.3 ילדים. פרוש הדבר הוא שיש פחות צעירים ביחס למבוגרים יחסית למה שהיה בעבר, וכן שהאדם הממוצע באוכלוסיה מזדקן וחי שנים רבות יותר לאחר גיל הפרישה.  
+
הפנסיה, הונהגה לראשונה בשנת 1880 על ידי הקנצלר הראשון של גרמניה, אוטו פון ביסמרק, שרצה למשוך חיילים לצבאו. גיל הפרישה לפנסיה נקבע על ידו ל-65 שנה, אך בתקופה זו תוחלת החיים הממוצעת בלידה עמדה על 50 שנה ורק אחוזים מעטים מהאוכלוסיה הגיעו לגיל פרישה. בשנת 1958 תוחלת החיים בישראל היתה 67. פחות מ-30% מהאוכלוסיה הגיעה לגיל 70, פחות מ-15% הגיעו לגיל 80% ופחות מ-2% הגיעו לגיל 90, קצב הילודה היה 3 ילדים למשפחה. כיום (2014) [[תוחלת החיים בישראל]] בלידה עומדת על כ-80 שנה בממוצע. 90% מהעובדים מגיעים לגיל פרישה, ומעל 20% מהם יגיעו לגיל 90%. במקביל מספר הילדים למשפחה ירד ל-2.3 ילדים. פרוש הדבר הוא שיש פחות צעירים ביחס למבוגרים יחסית למה שהיה בעבר, וכן שהאדם הממוצע באוכלוסיה מזדקן וחי שנים רבות יותר לאחר גיל הפרישה.  
    
לפי המשנה למפקח על הביטוח ב[[משרד האוצר]], ניר כהן, הציבור בישראל חוסך פחות מידי כסף לפנסיה. הדבר נובע משני גורמים. הגורם הראשון הוא שגובה אחוז החיסכון נקבע בשנות ה-80 כך שההפרשות המקובלות לפנסיה עומדות על כ-17.5% מהשכר. אחוז זה מהשכר נקבע כאשר תוחלת החיים היתה נמוכה יותר (והחלו לעבוד בגיל צעיר יותר), כך שהוצאות הפנסיה היו נמוכות יותר. הגורם השני הוא שהנחת החסכון לפנסיה מניחה תקופת עבודה של 40 שנות חיסכון רצופות, אלא שכיום שוק העבודה הוא נייד יותר - עובדים עוברים בין יותר משרות במהלך חייהם וכתוצאה מכך יש תקופות של ביטוח נמוך או העדר ביטוח. להערכת ניר כהן, הפנסיה הממוצעת שתשולם תעמוד על 50% מהשכר האחרון ולא על 70% מהשכר כפי שמקובל להניח.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]  
 
לפי המשנה למפקח על הביטוח ב[[משרד האוצר]], ניר כהן, הציבור בישראל חוסך פחות מידי כסף לפנסיה. הדבר נובע משני גורמים. הגורם הראשון הוא שגובה אחוז החיסכון נקבע בשנות ה-80 כך שההפרשות המקובלות לפנסיה עומדות על כ-17.5% מהשכר. אחוז זה מהשכר נקבע כאשר תוחלת החיים היתה נמוכה יותר (והחלו לעבוד בגיל צעיר יותר), כך שהוצאות הפנסיה היו נמוכות יותר. הגורם השני הוא שהנחת החסכון לפנסיה מניחה תקופת עבודה של 40 שנות חיסכון רצופות, אלא שכיום שוק העבודה הוא נייד יותר - עובדים עוברים בין יותר משרות במהלך חייהם וכתוצאה מכך יש תקופות של ביטוח נמוך או העדר ביטוח. להערכת ניר כהן, הפנסיה הממוצעת שתשולם תעמוד על 50% מהשכר האחרון ולא על 70% מהשכר כפי שמקובל להניח.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]