שינויים

מלבד [[עלות אנרגטית|עלויות אנרגטיות]] של ייצור מוצרים ושירותים, יש עלויות אנרגטיות לעצם קיום המסחר: המוכר (ולפעמים הקונה לדוגמה בשוק העבודה) לפרסם מידע על השירות או המוצר המבוקש. בחלק גדול מהשירותים על המוכר או נציג שלו להגיע פיזית אל הקונה, וגם לשירותים ממוחשבים המספקים שירותים ללא מפגש כזה, יש עלות במונחים של אנרגיה ושימוש בחומרים. בכל סוגי המוצרים על המוכר לשנע את הסחורה אל השוק או אל הקונה. על הקונה והמוכר להסכים על העסקה ויש צורך לשלם את הכסף ולספק את המוצר או השירות. בשוק הסחורות המוכר צריך לבצע סידור ומיון מתמיד של הסחורות ברשותו, לעדכן מחירים לפי ביקושים ועלויות, להיות ער למגמות אחרות בשוק, לשלם לספקים, לעובדים וכן לתחזוקה ועבור המבנה הפיזי.

מלבד [[עלות אנרגטית|עלויות אנרגטיות]] של ייצור מוצרים ושירותים, יש עלויות אנרגטיות לעצם קיום המסחר: המוכר (ולפעמים הקונה לדוגמה בשוק העבודה) לפרסם מידע על השירות או המוצר המבוקש. בחלק גדול מהשירותים על המוכר או נציג שלו להגיע פיזית אל הקונה, וגם לשירותים ממוחשבים המספקים שירותים ללא מפגש כזה, יש עלות במונחים של אנרגיה ושימוש בחומרים. בכל סוגי המוצרים על המוכר לשנע את הסחורה אל השוק או אל הקונה. על הקונה והמוכר להסכים על העסקה ויש צורך לשלם את הכסף ולספק את המוצר או השירות. בשוק הסחורות המוכר צריך לבצע סידור ומיון מתמיד של הסחורות ברשותו, לעדכן מחירים לפי ביקושים ועלויות, להיות ער למגמות אחרות בשוק, לשלם לספקים, לעובדים וכן לתחזוקה ועבור המבנה הפיזי.

השווקים בנויים כך שהם חוסכים [[אנרגיה]], זמן ומאמץ הן למוכרים והן לקונים. עבור המוכר, השוק מרכז כמות גדולה של קונים ומאפשר לו להנות מ[[יתרון לגודל]]. סחורות רבות מתקלקלות (שוב, בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] ועליו למכור אותן במהירות, וכן יש לו הוצאות קבועות כמו תשלום לעובדים או עבור מקום האכסון וכו'. עבור הקונים, השוק מאפשר להן השוואה בין מוכרים שונים וסחורות שונות בזמן קצר יחסית, בהקשר של מחירי המוצרים, איכות המוצרים ואיכות השירות שהם מקבלים מהמוכרים. שווקים רבים מרכזים מספר סוגים שונים של מוצרים דומים (לדוגמה שווקי מזון), כך שהקונה יכול לרכז קניות של מוצרים אלה, ללא צורך לעבור מרחק גדול לשם הקנייה. עד להתפתחות התקשורת האלחוטית והאינטרט כל השווקים היו שווקים פיזיים, שבהם המוכרים והקונים באו למקום אחד, לפעמים תוך תאום הזמן והמקום. מסיבה זו שווקים התרכזו ב[[עיר|ערים]] שיכלו לרכז כמות גבוהה של מוכרים, קונים וסחורות, לספק הגנה נגד שודדים והבטחה למסחר הוגן והגנה על הזכויות של הקונים והמוכרים. כיום תחומים הולכים וגדלים עוברים ל[[מסחר אלקטרוני]] ראשית עברו לשוק זה שוק המניות ושוק ההון בכלל, ובאופן מתגבר גם שוק הסחורות כולל מוצרי חשמל, ספרים,ביגוד ומזון וכן שוק הנדל"ן, ושוק העבודה.  

השווקים בנויים כך שהם חוסכים [[אנרגיה]], זמן ומאמץ הן למוכרים והן לקונים. עבור המוכר, השוק מרכז כמות גדולה של קונים ומאפשר לו להנות מ[[יתרון לגודל]]. סחורות רבות מתקלקלות (שוב, בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] ועליו למכור אותן במהירות, וכן יש לו הוצאות קבועות כמו תשלום לעובדים או עבור מקום האכסון וכו'. עבור הקונים, השוק מאפשר להן השוואה בין מוכרים שונים וסחורות שונות בזמן קצר יחסית, בהקשר של מחירי המוצרים, איכות המוצרים ואיכות השירות שהם מקבלים מהמוכרים. שווקים רבים מרכזים מספר סוגים שונים של מוצרים דומים (לדוגמה שווקי מזון), כך שהקונה יכול לרכז קניות של מוצרים אלה, ללא צורך לעבור מרחק גדול לשם הקנייה. עד להתפתחות התקשורת האלחוטית והאינטרנט כל השווקים היו שווקים פיזיים, שבהם המוכרים והקונים באו למקום אחד, לפעמים תוך תאום הזמן והמקום. מסיבה זו שווקים התרכזו ב[[עיר|ערים]] שיכלו לרכז כמות גבוהה של מוכרים, קונים וסחורות, לספק הגנה נגד שודדים והבטחה למסחר הוגן והגנה על הזכויות של הקונים והמוכרים. כיום תחומים הולכים וגדלים עוברים ל[[מסחר אלקטרוני]] ראשית עברו לשוק זה שוק המניות ושוק ההון בכלל, ובאופן מתגבר גם שוק הסחורות כולל מוצרי חשמל, ספרים,ביגוד ומזון וכן שוק הנדל"ן, ושוק העבודה.  

דוגמה לתשומות שהשוק צריך כדי להתקיים היא כמות האנשים שצריכים לעבוד כדי לקיים את המסחר בשוק. לדוגמה בשנת 2011  עבדו בישראל 401 אלף איש, בתחומי המסחר הסיטונאי והקמעוני ובתחום התיקונים, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוכם 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו-211 אלף עסקו במסחר קמעונאי, כלומר בתחזוקה ובקיום של שוק הסחורות. נוסף אליהם יש אנשים שעובדים כדי לתחזק שווקים אחרים. לדוגמה יש 10 אלפי עובדים בישראל בתחום בהשמת כוח אדם,ו- 30 אלף עובדים מועסקים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות <ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>

דוגמה לתשומות שהשוק צריך כדי להתקיים היא כמות האנשים שצריכים לעבוד כדי לקיים את המסחר בשוק. לדוגמה בשנת 2011  עבדו בישראל 401 אלף איש, בתחומי המסחר הסיטונאי והקמעוני ובתחום התיקונים, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוכם 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו-211 אלף עסקו במסחר קמעונאי, כלומר בתחזוקה ובקיום של שוק הסחורות. נוסף אליהם יש אנשים שעובדים כדי לתחזק שווקים אחרים. לדוגמה יש 10 אלפי עובדים בישראל בתחום בהשמת כוח אדם,ו- 30 אלף עובדים מועסקים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות <ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>