שינויים

נוספו 2 בתים ,  22:49, 13 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "אינטרקצי" ב־"אינטראקצי"
שורה 1: שורה 1: −
'''חשיבה מערכתית''' (Systems thinking) או חשיבה דרך מערכות, כרוכה בשימוש בטכניקות שונות למחקר של [[מערכות מורכבות]] כיחידה [[הוליזם|הוליסטית]] שלמה. הגישה המערכתית היא במובן מסויים ניגוד לגישה הרדוקציוניסטית מכיוון שהיא גורסת שלא ניתן להבין מערכת רק ע"י הבנת מרכיביה והבנת התכונות הבדידות שלהם. היא שואפת להגיע לתובנות על השלם על ידי הבנת הקישורים, האינטרקציות והתהליכים בין המרכיבים של ה"מערכת" השלמה. חשיבה מערכתית יכולה לסייע למנוע את אפקט הסילו, שבו מחסור בתקשורת מארגנת יכולה לגרום לשינוי באזור אחד של המערכת להשפיע באופן מזיק על אזור אחר של המערכת. שיטות של חשיבה מערכתית יכולות לשמש כדי לחקור כל סוג של מערכת – טבעית, מדעית, אנושית, או קונספטואלית.
+
'''חשיבה מערכתית''' (Systems thinking) או חשיבה דרך מערכות, כרוכה בשימוש בטכניקות שונות למחקר של [[מערכות מורכבות]] כיחידה [[הוליזם|הוליסטית]] שלמה. הגישה המערכתית היא במובן מסויים ניגוד לגישה הרדוקציוניסטית מכיוון שהיא גורסת שלא ניתן להבין מערכת רק ע"י הבנת מרכיביה והבנת התכונות הבדידות שלהם. היא שואפת להגיע לתובנות על השלם על ידי הבנת הקישורים, האינטראקציות והתהליכים בין המרכיבים של ה"מערכת" השלמה. חשיבה מערכתית יכולה לסייע למנוע את אפקט הסילו, שבו מחסור בתקשורת מארגנת יכולה לגרום לשינוי באזור אחד של המערכת להשפיע באופן מזיק על אזור אחר של המערכת. שיטות של חשיבה מערכתית יכולות לשמש כדי לחקור כל סוג של מערכת – טבעית, מדעית, אנושית, או קונספטואלית.
    
אחד הקשיים הגדול בהבנת ב[[מערכות מורכבות]] הוא שהן אינן לינאריות - כלומר שינוי קטן באחד הפרמטרים יכול לגרור שינוי גדול במערכת כולה. עקב כך ההתנהגות המשותפת של הרכיבים השונים יכולה להיות שונה מהותית מההתנהגות של כל אחד מהם בנפרד, תופעה אשר נקראת [[הגחה]].
 
אחד הקשיים הגדול בהבנת ב[[מערכות מורכבות]] הוא שהן אינן לינאריות - כלומר שינוי קטן באחד הפרמטרים יכול לגרור שינוי גדול במערכת כולה. עקב כך ההתנהגות המשותפת של הרכיבים השונים יכולה להיות שונה מהותית מההתנהגות של כל אחד מהם בנפרד, תופעה אשר נקראת [[הגחה]].