שינויים

מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science שהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008 מצא כי תושבי ארה"ב היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה [[אי שוויון כלכלי|שוויון כלכלי]] גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של [[הוגנות]] ו[[אמון]] כללי. הנחקרים פחות סמכו על אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי שוויון חזק יותר. הדבר התקיים במשיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא למשיבים בעלי הנכסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נובע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.<ref>Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Income inequality and happiness]. Psychological science, 22(9), 1095-1100</ref>

מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science שהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008 מצא כי תושבי ארה"ב היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה [[אי שוויון כלכלי|שוויון כלכלי]] גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של [[הוגנות]] ו[[אמון]] כללי. הנחקרים פחות סמכו על אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי שוויון חזק יותר. הדבר התקיים במשיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא למשיבים בעלי הנכסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נובע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.<ref>Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Income inequality and happiness]. Psychological science, 22(9), 1095-1100</ref>

מחקר אחר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין [[מיסוי פרוגרסיבי]] לבין רווחה סובייקטיבית. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרורסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר קושר על ידי שביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]].<ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Progressive taxation and the subjective well-being of nations]. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>

מחקר אחר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין [[מיסוי פרוגרסיבי]] לבין רווחה סובייקטיבית. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרוגרסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר קושר על ידי שביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]].<ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Progressive taxation and the subjective well-being of nations]. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>

==מחקרים על קבוצות אוכלוסיה==

==מחקרים על קבוצות אוכלוסיה==

===אוכלוסיה מבוגרת===

===אוכלוסיה מבוגרת===