שינויים

נוספו 3,652 בתים ,  22:51, 27 ביוני 2006
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:     
===מונופולים/אוליגופולים/קרטלים===  
 
===מונופולים/אוליגופולים/קרטלים===  
מונופול: מצב בו בשוק מסויים יש 'מוכר יחיד' או פירמה בודדת השולטת בחלק נרחב של השוק.  
+
[[מונופול]]: מצב בו בשוק מסויים יש 'מוכר יחיד' או פירמה בודדת השולטת בחלק נרחב של השוק.  
   −
המונופול יכול לשלוט על ההצע ובכך גם על המחיר של הסחורות בשוק.  
+
המונופול יכול לשלוט על ההצע ובכך גם על המחיר של הסחורות בשוק. ידוע המצב של מונופול טבעי, בו עקב תנאיו של מוצר מסויים טבעי שיווצר בו מונופול. מוצר של מונופול טבעי הוא זה הדורש השקעה גדולה מאוד בתשתית ראשונית ומעט השקעה כדי להגיל את ההיצע. דוגמאות בולטות למונופולים טבעיים הם: חשמל, מים, רישום קרקע וכו'.
   −
אוליגופול: מצב בו יש מעט מוכרים. אמנם אין כאן את יכולת השליטה של המונופול, אך כשיש מעט מוכרים קל יותר לתאם מחירים והצע - בין אם באופן מפורש בהסכם, או בהבנה שבשתיקה.
+
[[אוליגופול]]: מצב בו יש מעט מוכרים גדולים. אמנם אין כאן את יכולת השליטה של המונופול, אך כשיש מעט מוכרים קל יותר לתאם מחירים והצע - בין אם באופן מפורש בהסכם, או בהבנה שבשתיקה. בישראל מתקיים זה זמן רב אוליגופול של הבנקים. כשאר שני בנקים גדולים תופסים נתח גדול (מעל 70%) ממשקי הבית וכמעט לא קיים שוק אשראי חוץ-בנקאי. [לאחרונה החלו מס' חברות כרטיסי אשראי להעניק אשראי חוץ-בנקאי, אולם חלקן נמצאות בשליטה עקיפה של הבנקים.] גם בשוק הדלק בישראל קיים אוליגופול. חשוב לציין כי המצב של אוליגופול הוא הרווח ביותר מבין צורות המונופול ונהנה מחסינות יחסית מביקורת, היותר שהוא משמר מראית עין של תחרות.
   −
קרטל: כשמספר מוכרים מתאגדים לתיאום מחירים או הצע. הקרטל אסור בחברות בהן נהוג שוק חופשי.
+
[[קרטל]]: כשמספר מוכרים מתאגדים לתיאום מחירים או הצע. הקרטל אסור בחברות בהן נהוג שוק חופשי. אכיפת החוקים נגד קרטלים היא מאוד בעייתי, מכיוון שקה להוכיח באופן פלילי תיאום מחירים.
    
אם נבחן את השוק הישראלי (ובעצם, כל שוק מערבי), נמצא שבכל תחום מהותי של חיינו יש אוליגופול!
 
אם נבחן את השוק הישראלי (ובעצם, כל שוק מערבי), נמצא שבכל תחום מהותי של חיינו יש אוליגופול!
שורה 16: שורה 16:     
===השפעות חיצוניות===
 
===השפעות חיצוניות===
 +
כאשר פעילות של מישהו בשוק משפיעה על מישהו אחר בלא תשלום/פיצוי נוצר מצב של השפעה חיצונית. זהו המקום בו רוב ספרי הכלכלה הנאו קלאסית והכנ"ק מתייחסים לבעיות סביבתיות/אקולוגיות. מובאות הרבה דוגמאות של זיהום נחלים ואויר. לפי התיאוריה הנ"ק ברגע שיקום מוסד חברתי אשר יכניס את ההשפעות החיצוניות אל השוק החופשי המחירים של השוק יתמחרו אותם ולכן השוק יוכל להקצות אותם ביעילות. אולם רבים ממשאבי הסביבה אינם ניתנים כלל להכנסה אל מנגנון השוק, מכיוון שאינם מקיימים את התנאים הנחוצים כדי להיכלל בו. ההסברים ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]] וב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים]].
    
===מוצרים ציבוריים===
 
===מוצרים ציבוריים===
 +
מוצר ציבורי הוא מוצר אשר אינו שייך לאף אחד אך כולם נהנים ממנו ולכן אינו יכול להיות מנוהל ע"י השוק. הדוגמאות בכנ"ק הם: ביטחון (צבא ומשטרה), אויר, בתי משפט וכו'. למעשה רוב השירותים שהביוספירה מספק לנו הינם מוצרים ציבוריים לפי ההגדרה הנ"ק ולכן נידונים להקצאה בלתי יעילה. הבעיות במוצרים ציבוריים מוצגות ע"י [[הטרגדיה של הרכוש המשותף]] (הרחבה ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]]).
 +
===אינפורמציה חלקית/א-סימטרית===
   −
===אינפורמציה חלקית/א-סימטרית===
+
==מאמרים קשורים==
 +
*[[ביקורת על קפיטליזם וחירות]] מפרט את משנתו של [[פרידמן]] בנוגע לכשלי שוק ואת הביקורת על משנתו.
 +
*[[בעיות בכלכלה הנאו קלאסית]].
 +
*[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 8, משוואת השוק החופשי הבסיסית]]
 +
 
 +
[[קטגוריה:הנחות יסוד בכלכלה נאו קלאסית]]
 +
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 +
[[קטגוריה:מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]
 +
[[קטגוריה:שוק]]
815

עריכות