שינויים

כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את  Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינרטאקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (social interaction economics).

כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את  Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינרטאקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (social interaction economics).

הרקע החברתי בו נמצאים הסוכנים הכלליים משפיע בצורה חזרה על החלטות כלכליות שלהם. דבר זה מבוצע על ידי מספר מנגונים:

הרקע החברתי בו נמצאים הסוכנים הכלליים משפיע בצורה חזרה על החלטות כלכליות שלהם. דבר זה מבוצע על ידי מספר מנגנונים:

* נורמות חברתיות, תהליכים תרבותיים ומוסדות כלכליים משפיעים על מוטיבציה, ערכים וטעמים, ולכן גורמים לכך ש[[העדפות אנדוגניות|העדפות הן דבר אנודגני]] (פנימי למודל) ([[סמואל בולס]] 1998).  

* נורמות חברתיות, תהליכים תרבותיים ומוסדות כלכליים משפיעים על מוטיבציה, ערכים וטעמים, ולכן גורמים לכך ש[[העדפות אנדוגניות|העדפות הן דבר אנודגני]] (פנימי למודל) ([[סמואל בולס]] 1998).  

* גם אם מניחים כי העדפות הן אקסוגניות, בעולם הכלכלי האמיתי אפש לראות פעמים רבות איים של [[מידע א-סימטרי]], דבר זה מצביע על כך שסוכנים כלכליים חולקים בצורה חופשית ערכים, נורמות ומכנגנונים אכיפה חברתית עדי להקטין אי וודאות ולעודד תאום (Denzau and North, 1994)

* גם אם מניחים כי העדפות הן אקסוגניות, בעולם הכלכלי האמיתי אפש לראות פעמים רבות איים של [[מידע א-סימטרי]], דבר זה מצביע על כך שסוכנים כלכליים חולקים בצורה חופשית ערכים, נורמות ומכנגנונים אכיפה חברתית עדי להקטין אי וודאות ולעודד תאום (Denzau and North, 1994)