שינויים

יש מספר מנגונים המקשרים בין '''[[אי שוויון כלכלי]] ו[[עוני]] לבין [[השפעה סביבתית|השפעות של בני האדם על הסביבה הטבעית]]'''. יש סוגים שונים של עוני ושל אי שוויון בחברות שונות ובהתאם לכך יש מנגונים שונים של השפעות ובעיות סביבתית.  

יש מספר מנגנונים המקשרים בין '''[[אי שוויון כלכלי]] ו[[עוני]] לבין [[השפעה סביבתית|השפעות של בני האדם על הסביבה הטבעית]]'''. יש סוגים שונים של עוני ושל אי שוויון בחברות שונות ובהתאם לכך יש מנגנונים שונים של השפעות ובעיות סביבתית.  

[[השפעה סביבתית|השפעות על הסביבה]] כוללות :

[[השפעה סביבתית|השפעות על הסביבה]] כוללות :

בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , ב[[דייג יתר|משבר הדיג העולמי]], ב[[התחממות עולמית]], ב[[דלדול שכבת האוזון]], ב[[שיא תפוקת הזרחן]] ועוד.  

בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , ב[[דייג יתר|משבר הדיג העולמי]], ב[[התחממות עולמית]], ב[[דלדול שכבת האוזון]], ב[[שיא תפוקת הזרחן]] ועוד.  

מצד שני, ברוב החברות העתיקות לא היו מנגונים של סיוע מהמדינה או שהסיוע היה מזערי, ולכן עוני ומצוקה גדלים השפיעו בצורה ישירה על הסיכוי להביא ילדים לעולם. מעמד חברתי עני מקשה על מציאת בן או בת זוג (על ידי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו דרישה לנדוניה, שידוך על ידי ההורים ועוד), וכן בא לידי ביטוי במוות גדול יותר בקרב ילדים או של בני משפחה בגלל בעיות של קור, תחלואה, [[רעב]], [[מתח נפשי]] ופגיעות גדולה יותר של הגוף למחלות בגלל [[תת תזונה]] חשיפה כרונית לקור, תנאי הגיינה גרועים וכו'. שבטים עניים נלחמו בשבטים אחרים על משאבים - דבר שגרם לחלוקה מחדש של המשאבים בשטח של שני השבטים ולהרג של חלק מבני השבט או של השבט כולו. מוות ואי-רבייה של העניים יצרו מצב של "ויסות טבעי" של העוני ואי- השוויון ולא איפשרו לו לגדול יותר מידי.  

מצד שני, ברוב החברות העתיקות לא היו מנגנונים של סיוע מהמדינה או שהסיוע היה מזערי, ולכן עוני ומצוקה גדלים השפיעו בצורה ישירה על הסיכוי להביא ילדים לעולם. מעמד חברתי עני מקשה על מציאת בן או בת זוג (על ידי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו דרישה לנדוניה, שידוך על ידי ההורים ועוד), וכן בא לידי ביטוי במוות גדול יותר בקרב ילדים או של בני משפחה בגלל בעיות של קור, תחלואה, [[רעב]], [[מתח נפשי]] ופגיעות גדולה יותר של הגוף למחלות בגלל [[תת תזונה]] חשיפה כרונית לקור, תנאי הגיינה גרועים וכו'. שבטים עניים נלחמו בשבטים אחרים על משאבים - דבר שגרם לחלוקה מחדש של המשאבים בשטח של שני השבטים ולהרג של חלק מבני השבט או של השבט כולו. מוות ואי-רבייה של העניים יצרו מצב של "ויסות טבעי" של העוני ואי- השוויון ולא איפשרו לו לגדול יותר מידי.  

היבט נוסף הוא שאי השוויון בחברות קטנות ועתיקות הוא מוגבל. בחברות אלה היו יכולים להיות פערים גדולים בכוח הפוליטי או ברכוש אבל לא בצריכה הכלכלית ולא במונחים של ניצול משאבי טבע. גם אזרחים עשירים בעולם העתיק לא צרכו משאבים רבים, ולא זיהמו הרבה יחסית לאזרח מערבי ממוצע. דבר זה השתנה בעיקר עם [[המהפכה התעשייתית]]. הופעת מנועים ששורפים [[דלק מחצבי]] מתכלה ([[פחם]], [[נפט]] [[גז טבעי]] ו[[אורניום]]), יחד עם שיטות של ייצור המוני, איפשרה לאדם בודד לצרוך כמות גבוהה של מוצרים - בכמות שהיתה בלתי אפשרית או מוגבלת מאד בעידן הפרה-תעשייתי.  

היבט נוסף הוא שאי השוויון בחברות קטנות ועתיקות הוא מוגבל. בחברות אלה היו יכולים להיות פערים גדולים בכוח הפוליטי או ברכוש אבל לא בצריכה הכלכלית ולא במונחים של ניצול משאבי טבע. גם אזרחים עשירים בעולם העתיק לא צרכו משאבים רבים, ולא זיהמו הרבה יחסית לאזרח מערבי ממוצע. דבר זה השתנה בעיקר עם [[המהפכה התעשייתית]]. הופעת מנועים ששורפים [[דלק מחצבי]] מתכלה ([[פחם]], [[נפט]] [[גז טבעי]] ו[[אורניום]]), יחד עם שיטות של ייצור המוני, איפשרה לאדם בודד לצרוך כמות גבוהה של מוצרים - בכמות שהיתה בלתי אפשרית או מוגבלת מאד בעידן הפרה-תעשייתי.  

הזנחת עתיד יכולה להתקיים גם בהקשר של חברות שלמות ולא רק עבור פרטים בודדים. רוב הזיהום מיוצר כיום במדינות העניות. חלק מהסיבה של "עקומת קוזנץ הסביבתית" היא שמפעלים מזהמים רבים עברו מהמדינות העשירות למדינות העניות. מדינות עניות רבות מנצלות גם משאבי טבע בצורה לא מקיימת כדי להנות מרווחים קצרי טווח. יש כיום מספר דוגמאות כמו [[ימת אראל]] שבהם זיהום חמור או ניצול מהיר של משאב טבע עד לכילוי גרם לאסון כלכלי.  

הזנחת עתיד יכולה להתקיים גם בהקשר של חברות שלמות ולא רק עבור פרטים בודדים. רוב הזיהום מיוצר כיום במדינות העניות. חלק מהסיבה של "עקומת קוזנץ הסביבתית" היא שמפעלים מזהמים רבים עברו מהמדינות העשירות למדינות העניות. מדינות עניות רבות מנצלות גם משאבי טבע בצורה לא מקיימת כדי להנות מרווחים קצרי טווח. יש כיום מספר דוגמאות כמו [[ימת אראל]] שבהם זיהום חמור או ניצול מהיר של משאב טבע עד לכילוי גרם לאסון כלכלי.  

השפעת אי שוויון (בעיקר אי שוויון בינלאומי) על העניים ביותר באה לידי ביטוי דרך מספר מנגונים שגורמים למצוקה גדולה יותר בקרב עניים:

השפעת אי שוויון (בעיקר אי שוויון בינלאומי) על העניים ביותר באה לידי ביטוי דרך מספר מנגנונים שגורמים למצוקה גדולה יותר בקרב עניים:

* נישול עניים מגישה למשאבי טבע, על ידי תהליכי ג'נטריפקיציה, קניית נכסים וקניית נכסים ציבוריים בצורה ישירה או על ידי תשלום שוחד על ידי עשירים מתוך הארץ ומחוצה לה.   

* נישול עניים מגישה למשאבי טבע, על ידי תהליכי ג'נטריפקיציה, קניית נכסים וקניית נכסים ציבוריים בצורה ישירה או על ידי תשלום שוחד על ידי עשירים מתוך הארץ ומחוצה לה.   

* עוני ומצוקה של העניים גורמים ל[[פליטים סביבתיים]] שמוכנים לעשות הכל, לעבוד בכל עבודה קשה (מכרות , מפעלים מזוהמים וכו') ובלבד שלא ימותו ברעב.  

* עוני ומצוקה של העניים גורמים ל[[פליטים סביבתיים]] שמוכנים לעשות הכל, לעבוד בכל עבודה קשה (מכרות , מפעלים מזוהמים וכו') ובלבד שלא ימותו ברעב.  

דבר זה נכון עוד יותר גם לגבי בעלי המניות של החברה. כיום הבעלות יכולה להיות של אנשים שבעיקר יודעים על הביצועים הפיננסים של החברה ואינם יודעים דבר על ההשפעות הסביבתיות שלה. החזקת תעודות סל או בעלות של מניות על ידי חברות [[פנסיה]] מקשה על אנשים עוד יותר לדעת היכן מושקע הכסף שלהם ומה ההשלכות של השקעה זו.  

דבר זה נכון עוד יותר גם לגבי בעלי המניות של החברה. כיום הבעלות יכולה להיות של אנשים שבעיקר יודעים על הביצועים הפיננסים של החברה ואינם יודעים דבר על ההשפעות הסביבתיות שלה. החזקת תעודות סל או בעלות של מניות על ידי חברות [[פנסיה]] מקשה על אנשים עוד יותר לדעת היכן מושקע הכסף שלהם ומה ההשלכות של השקעה זו.  

===מנגונים שתורמים להגדלת הנתק בין פעולה לתוצאה===

===מנגנונים שתורמים להגדלת הנתק בין פעולה לתוצאה===

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מתאר בספרו [[האמת על באמת]], כיצד קל לנו יותר לפגוע באחרים כאשר פגיעה כזו היא פחות קונקרטית ומוחשית. ככל שאנו מכירים פחות עניים, אנשים ממדינות אחרות, או ככל שהם רחוקים מאיתנו נפשית (לדגומה שחורים מול לבנים, נוצרים מול איסלאמים, דוברי שפה אחרת , תרבות אחרת וכו') כך קל יותר להדחיק סבל ובעיות שאנו גורמים להם.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מתאר בספרו [[האמת על באמת]], כיצד קל לנו יותר לפגוע באחרים כאשר פגיעה כזו היא פחות קונקרטית ומוחשית. ככל שאנו מכירים פחות עניים, אנשים ממדינות אחרות, או ככל שהם רחוקים מאיתנו נפשית (לדגומה שחורים מול לבנים, נוצרים מול איסלאמים, דוברי שפה אחרת , תרבות אחרת וכו') כך קל יותר להדחיק סבל ובעיות שאנו גורמים להם.  

השחיתות עצמה יכולה לגרום ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה הייאוש של האזרחים משינוי דרך המערכת הפוליטית גדל, ולכן נכנסים למערכת זו עוד גורמים אינטרסנטים שמייצגים אוכלוסיות חזקות יותר כמו בעלי הון, וועדי עובדים חזקים וכו', או מפלגות פופליסיטיות שדואגות להשאיר את המצביעים שלהן במצב עני כדי לשמור על מאגר מצביעים.  

השחיתות עצמה יכולה לגרום ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה הייאוש של האזרחים משינוי דרך המערכת הפוליטית גדל, ולכן נכנסים למערכת זו עוד גורמים אינטרסנטים שמייצגים אוכלוסיות חזקות יותר כמו בעלי הון, וועדי עובדים חזקים וכו', או מפלגות פופליסיטיות שדואגות להשאיר את המצביעים שלהן במצב עני כדי לשמור על מאגר מצביעים.  

בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסיה והעדפת אינרטסים קצרי טווח של שחקנים שקורבים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגונים האחרים.

בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסיה והעדפת אינרטסים קצרי טווח של שחקנים שקורבים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגנונים האחרים.

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות, לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסיה כולה. דבר זה בעייתי במיוחד אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה.  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות, לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסיה כולה. דבר זה בעייתי במיוחד אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה.