שינויים

'''ההסכם הרב צדדי על השקעות''' - The Multilateral Agreement on Investment (MAI(), היה סבב דיונים בין נציגים ממדינות החברות בארגון ה-OECD, בין השנים 1995 ל-1998. מטרתו המוצהרת היתה לפתח כללים רב-צדדיים שיבטיחו כי השקעה בינלאומית תפוקח על ידי מערכת חוקים סיסטמתית ואחידה יותר. כאשר ההסכם דלף לציבור הוא נתקבל בביקורת רבה, היות והחוקים בהסכם נראו כאילו הם יכולים לחבל בכוחן הריבוני של מדינות, הן אלו שחברות בהסכם והן אלו שמחוצה לו. פקיד בכיד במשרד האוצר, שצוטט בדו"ח פרלמנטרי אוסטרלי טען כי "כל עבודה עתידית בנושא המוכר כMAI צריך להתייחס לדרישות של שרי ה-OECD להגן על הזכות הסוברנית של מדינות לפקח ולהבטיח כי אזרחים לא יפגעו מהנסיונות לתת חופש להשקעות זרות." עם זאת, מממשלות שונות מרחבי העולם התייחסו רק באיחור רב לנושאים אלה, ורק לאחר שארגונים שונים של החברה האזרחית השמיעו ביקורת עקבית על ההסכם בין 1997 ועד לנטישת הדיונים על ההסכם בנובמר 1998, כאשר האומה המארחת, צרפת, פרשה ממנו.  

'''ההסכם הרב צדדי על השקעות''' - The Multilateral Agreement on Investment (MAI(), היה סבב דיונים בין נציגים ממדינות החברות בארגון ה-OECD, בין השנים 1995 ל-1998. מטרתו המוצהרת היתה לפתח כללים רב-צדדיים שיבטיחו כי השקעה בינלאומית תפוקח על ידי מערכת חוקים סיסטמתית ואחידה יותר. כאשר ההסכם דלף לציבור הוא נתקבל בביקורת רבה, היות והחוקים בהסכם נראו כאילו הם יכולים לחבל בכוחן הריבוני של מדינות, הן אלו שחברות בהסכם והן אלו שמחוצה לו. פקיד בכיד במשרד האוצר, שצוטט בדו"ח פרלמנטרי אוסטרלי טען כי "כל עבודה עתידית בנושא המוכר כMAI צריך להתייחס לדרישות של שרי ה-OECD להגן על הזכות הסוברנית של מדינות לפקח ולהבטיח כי אזרחים לא יפגעו מהנסיונות לתת חופש להשקעות זרות." עם זאת, מממשלות שונות מרחבי העולם התייחסו רק באיחור רב לנושאים אלה, ורק לאחר שארגונים שונים של החברה האזרחית השמיעו ביקורת עקבית על ההסכם בין 1997 ועד לנטישת הדיונים על ההסכם בנובמבר 1998, כאשר האומה המארחת, צרפת, פרשה ממנו.  

במאי [[1995]], החל ארגון ה-OECD, בדיונים באשר להסכם השקעות רב צדדי (MAI). לטענת תומכי ההסכם, מטרתו היתה לפתח כללים רב-צדדיים שיבטיחו כי השקעה בינלאומית תפוקח על ידי מערכת חוקים סיסטמתית ואחידה יותר. הדיונים אודות ההסכם נוהלו באופן חשאי, במשך שנתיים, על אף מאמצים מתמשכים מצד ארגונים כמו Public Citizen  לוודא את דבר קיום הדיונים, ואת תוכנם.  

במאי [[1995]], החל ארגון ה-OECD, בדיונים באשר להסכם השקעות רב צדדי (MAI). לטענת תומכי ההסכם, מטרתו היתה לפתח כללים רב-צדדיים שיבטיחו כי השקעה בינלאומית תפוקח על ידי מערכת חוקים סיסטמתית ואחידה יותר. הדיונים אודות ההסכם נוהלו באופן חשאי, במשך שנתיים, על אף מאמצים מתמשכים מצד ארגונים כמו Public Citizen  לוודא את דבר קיום הדיונים, ואת תוכנם.