שינויים

===דלקים מחצביים===

===דלקים מחצביים===

[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] (כמו גם [[פצלי גז]], [[פצלי נפט]] ו[[פצלי שמן]]) מתהווים בטבע במשך אלפי שנים במעבה האדמה, ולא ניתן לייצר אותם בקצב של הצריכה הנוכחית. בסופו של דבר מאגרי מחצבים אלה צפויים להגמר, ועוד לפני כן, המחיר של ההפקה שלהם ילך ויגדל והפקתם תפסק. האנושות תצטרך לנסול להסתדר בלי משאבים אלה ולחפש מקורות אנרגיה אחרים, שיכולים להיות אנרגי גרעינית (אשר גם היא מתכלה) או סוגים של [[אנרגיה מתחדשת]] .  

[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] (כמו גם [[פצלי גז]], [[פצלי נפט]] ו[[פצלי שמן]]) מתהווים בטבע במשך אלפי שנים במעבה האדמה, ולא ניתן לייצר אותם בקצב של הצריכה הנוכחית. בסופו של דבר מאגרי מחצבים אלה צפויים להגמר, ועוד לפני כן, המחיר של ההפקה שלהם ילך ויגדל והפקתם תפסק. האנושות תצטרך לנסות להסתדר בלי משאבים אלה ולחפש מקורות אנרגיה אחרים, שיכולים להיות אנרגיה גרעינית (אשר גם היא מתכלה) או סוגים של [[אנרגיה מתחדשת]] .  

קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחצבי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא יודע כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.  

קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחצבי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא יודע כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.  

השימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] דורש [[דלק גרעיני]]. דלק כזה הוא כיום היסוד [[אורניום]] בלבד, ויש תכנונים עתידיים להשתמש ב[[תוריום]] שנמצא בכמויות גדולות יותר.  

השימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] דורש [[דלק גרעיני]]. דלק כזה הוא כיום היסוד [[אורניום]] בלבד, ויש תכנונים עתידיים להשתמש ב[[תוריום]] שנמצא בכמויות גדולות יותר.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומיים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשנענת כיום על סובסדיות שונות. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוה בכל שנה.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומיים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשענת כיום על סובסידיות שונות. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוה בכל שנה.  

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה DNA ולגרום ל[[טרטוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאחודות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אחסון של פסולת גריעית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשיכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה-DNA ולגרום ל[[טרטוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאוחדות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אחסון של פסולת גריעית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשיכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה==

==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה==

עופרות מתכת ומינרלים עוברים [[תהליך ארוך טווח]] של דלדול ריכוז החומר המועיל בעופרה. מגמה זו תועדה על ידי הספר [[גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 ואומתה מחדש במאה ה-21. ריכוז המתכת בעופרה יורד מאז אמצע המאה ה-19 לגבי נחושת, [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום,  ויהלומים.  פרוש הירידה באחוז העופרה הוא השקעה נדרשת גבוה יותר של אנרגיה, יצירת פסולת וזיהום בכמות רבה יותר , סיבוך טכני גבוה יותר ועלויות כלכליות גבוהות יותר. עליה כזו היא מעריכית מעבר לנקודת סף מסויימת [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

עופרות מתכת ומינרלים עוברים [[תהליך ארוך טווח]] של דלדול ריכוז החומר המועיל בעופרה. מגמה זו תועדה על ידי הספר [[גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 ואומתה מחדש במאה ה-21. ריכוז המתכת בעופרה יורד מאז אמצע המאה ה-19 לגבי נחושת, [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום,  ויהלומים.  פרוש הירידה באחוז העופרה הוא השקעה נדרשת גבוה יותר של אנרגיה, יצירת פסולת וזיהום בכמות רבה יותר , סיבוך טכני גבוה יותר ועלויות כלכליות גבוהות יותר. עליה כזו היא מעריכית מעבר לנקודת סף מסויימת [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

מול מגמה זו קיימת גם מגמה אחרת והיא שכלולים טכנולוגיים שונים - הן בשיטות הכרייה והעיבוד, הן בייצור אנרגיה הדרושה לכרייה ולעיבוד והן בחסכון במשאבים נוספים. לדוגמה שימוש בתנורים יעילים יותר יכול לייעל את הפקת המתכת ושימוש בטורבינות גז להפקת חשמל ואנרגיה המשמשים בתעלכי כרייה וזיקוק הוא מזהם פחות יחסית לטורבינות פחם. דבר זה, כמו גם מעבר של מכרות ומפעלי זיקוק ממדינות העולם העשירות למדינות עניות יותר יכול להסביר מדוע ירידה באחוז העופרה לא בהכרח מתבטא מייד במחירי המתכות. כמו כן , חלק מהעלויות הכרורות בכרייה ובהפקה - כמו זיהום מים וזיהום אוויר הן [[השפעות חיצוניות]] שהעלות שלהן היא נסתרת ואינה מגולמת בדרך כלל במחיר חומר הגלם.  

מול מגמה זו קיימת גם מגמה אחרת והיא שכלולים טכנולוגיים שונים - הן בשיטות הכרייה והעיבוד, הן בייצור אנרגיה הדרושה לכרייה ולעיבוד והן בחסכון במשאבים נוספים. לדוגמה שימוש בתנורים יעילים יותר יכול לייעל את הפקת המתכת ושימוש בטורבינות גז להפקת חשמל ואנרגיה המשמשים בתהליכי כרייה וזיקוק הוא מזהם פחות יחסית לטורבינות פחם. דבר זה, כמו גם מעבר של מכרות ומפעלי זיקוק ממדינות העולם העשירות למדינות עניות יותר יכול להסביר מדוע ירידה באחוז העופרה לא בהכרח מתבטא מייד במחירי המתכות. כמו כן , חלק מהעלויות הכרוכות בכרייה ובהפקה - כמו זיהום מים וזיהום אוויר הן [[השפעות חיצוניות]] שהעלות שלהן היא נסתרת ואינה מגולמת בדרך כלל במחיר חומר הגלם.  

[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]]  

[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]]  

ב"תרחיש הייחוס" שבו אין התייחסות מיוחדת למגבלות אלה, מעבר לצעדים הנדרשים על ידי מחיר כלכלי מיידי, מגבלת המשאבים המתכלים גורמת לקריסה חברתית שמובילה לירידה בתוחלת החיים ולהקטנת הרווחה על פי מדדי האו"ם. במודל [[עולם 3]] של הספר, הדבר מתרחש בגלל שמשאבים גדלים והולכים של המערכת ([[הון תעשייתי]] במונחים פיזיים) נדרשים כדי למצות משאבים מתכלים שהפקתם היא דבר קשה יותר ויותר, כך שנשארים פחות משאבים להשקעה בהון תעשייתי לייצור, ולהשקעה בהון לשירותים ולחינוך ולשם הון ל[[חקלאות]].  על פי מחקר משנת 2008, מאת הפיזיקאי אוסטרלי גראהם טרנר, תרחיש זה נראה כיום הסביר ביותר מבין התרחישים של הספר, שכן הוא מתיישב בצורה הטובה ביותר עם הנתונים שנאספו בין השנים 1972-2002.

ב"תרחיש הייחוס" שבו אין התייחסות מיוחדת למגבלות אלה, מעבר לצעדים הנדרשים על ידי מחיר כלכלי מיידי, מגבלת המשאבים המתכלים גורמת לקריסה חברתית שמובילה לירידה בתוחלת החיים ולהקטנת הרווחה על פי מדדי האו"ם. במודל [[עולם 3]] של הספר, הדבר מתרחש בגלל שמשאבים גדלים והולכים של המערכת ([[הון תעשייתי]] במונחים פיזיים) נדרשים כדי למצות משאבים מתכלים שהפקתם היא דבר קשה יותר ויותר, כך שנשארים פחות משאבים להשקעה בהון תעשייתי לייצור, ולהשקעה בהון לשירותים ולחינוך ולשם הון ל[[חקלאות]].  על פי מחקר משנת 2008, מאת הפיזיקאי אוסטרלי גראהם טרנר, תרחיש זה נראה כיום הסביר ביותר מבין התרחישים של הספר, שכן הוא מתיישב בצורה הטובה ביותר עם הנתונים שנאספו בין השנים 1972-2002.

==משאבים מתכלים בכלכלה נאו קלאסית==

==משאבים מתכלים בכלכלה נאו קלאסית==

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] טוענים כי אין בעיה משמעותית של  דלדול משאבים. דלדול כזה, אם יתרחש, יקבל לפי טענתם, מענה מלא על ידי ה[[שוק משוכלל|השוק]]. עלייה במחיר המשאב תגרור גילוי מרבצים חדשים שלו, והפקה מרבצים שלא היו כדאיים קודם לכן, וכן העליה במחיר תגרום לתמריץ כלכלי עבור היצרנים והצרנים - כך שיצרנים יחפשו חומרים חלופיים וצרכנים יקטינו את הצריכה של מוצרים בזבזניים בחומרי-גלם ויחפשו חלופות אחרות.  

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] טוענים כי אין בעיה משמעותית של  דלדול משאבים. דלדול כזה, אם יתרחש, יקבל לפי טענתם, מענה מלא על ידי ה[[שוק משוכלל|השוק]]. עלייה במחיר המשאב תגרור גילוי מרבצים חדשים שלו, והפקה מרבצים שלא היו כדאיים קודם לכן, וכן העליה במחיר תגרום לתמריץ כלכלי עבור היצרנים והצרכנים - כך שיצרנים יחפשו חומרים חלופיים וצרכנים יקטינו את הצריכה של מוצרים בזבזניים בחומרי-גלם ויחפשו חלופות אחרות.  

===טיעון המוצר החלופי===

===טיעון המוצר החלופי===

לטיעון זה מספר בעיות:

לטיעון זה מספר בעיות:

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  ב[[כלכלה תחרותית]] יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות התמריץ הזה, אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מ[[מחזור חיים של שמש|דרך ייצור היסודות בליבת כוכבים]]. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (ל[[אלומיניום]], [[ברזל]], [[קובאלט]], [[ניקל]], ו[[אבץ]] יש מקדמי הולכת חשמל נמוכים יותר).  

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחתת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  ב[[כלכלה תחרותית]] יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות התמריץ הזה, אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מ[[מחזור חיים של שמש|דרך ייצור היסודות בליבת כוכבים]]. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (ל[[אלומיניום]], [[ברזל]], [[קובאלט]], [[ניקל]], ו[[אבץ]] יש מקדמי הולכת חשמל נמוכים יותר).  

# הבעיה השניה היא [[פרדוקס ג'בונס]] עבור מוצרים אחרים מלבד אנרגיה. הטיעון של ג'בונס הוא ששכלול טכנולוגי שמאפשר להשתמש במשאב בצורה יעילה יותר, לאו דווקא מוריד את השימוש בו בגלל שהדבר גם מוריד את מחיר השימוש ליחידת צריכה. אפילו תחליף כולל עבור תעשייה אחת לאו דווקא פותר את הבעיה, שכן יש גם שימוש גובר ב[[מוצר חליפי|מוצרים חלופיים]]. מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה (לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל) יכלו להוריד מחירים, ולכן הצרכנים הסופיים (גם לפי התאוריה הנאו קלאסית) הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת ל[[שיא הכרייה]] או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס- שכלול טכנולוגי במיקרו לאו דווקא מוריד את השימוש במשאב במאקרו.  

# הבעיה השניה היא [[פרדוקס ג'בונס]] עבור מוצרים אחרים מלבד אנרגיה. הטיעון של ג'בונס הוא ששכלול טכנולוגי שמאפשר להשתמש במשאב בצורה יעילה יותר, לאו דווקא מוריד את השימוש בו בגלל שהדבר גם מוריד את מחיר השימוש ליחידת צריכה. אפילו תחליף כולל עבור תעשייה אחת לאו דווקא פותר את הבעיה, שכן יש גם שימוש גובר ב[[מוצר חליפי|מוצרים חלופיים]]. מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה (לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל) יכלו להוריד מחירים, ולכן הצרכנים הסופיים (גם לפי התאוריה הנאו קלאסית) הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת ל[[שיא הכרייה]] או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס- שכלול טכנולוגי במיקרו לאו דווקא מוריד את השימוש במשאב במאקרו.  

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד ב[[מיקרו-כלכלה]] ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך. בעוד שניתן להחליף לפעמים משאב אחד באחר (נחושת בסיליקון, מתכת בפלסטיק המופק מנפט) הטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות" נתקל בבעיה כאשר מתחשבים בכלל המשאבים. לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים שכן לכל מתכת יש תכונות כימיות חשמליות ופיזקליות שונות. יש סוגי יסודות וחומרים שלגביהם לא ידוע כלל על תחליף וספק אם יפותח תחליף שכזה לדוגמה [[אשלגן]] ו[[זרחה|זרחן]] מהווים יסודות חשובים בביו-כימיה של הצומח, אנחנו לא יודעים על דרך שבה נוכל להחליף את הביו-כימיה של הצמחים (שחלק גדול ממה אנחנו עוד לא מכירים). בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי [[אנטרופיה]] (או [[תפוקה שולית פוחתת]] במינוח של כלכלה נאו קלאסית).

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד ב[[מיקרו-כלכלה]] ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך. בעוד שניתן להחליף לפעמים משאב אחד באחר (נחושת בסיליקון, מתכת בפלסטיק המופק מנפט) הטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות" נתקל בבעיה כאשר מתחשבים בכלל המשאבים. לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים שכן לכל מתכת יש תכונות כימיות חשמליות ופיזיקליות שונות. יש סוגי יסודות וחומרים שלגביהם לא ידוע כלל על תחליף וספק אם יפותח תחליף שכזה לדוגמה [[אשלגן]] ו[[זרחה|זרחן]] מהווים יסודות חשובים בביו-כימיה של הצומח, אנחנו לא יודעים על דרך שבה נוכל להחליף את הביו-כימיה של הצמחים (שחלק גדול ממה אנחנו עוד לא מכירים). בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי [[אנטרופיה]] (או [[תפוקה שולית פוחתת]] במינוח של כלכלה נאו קלאסית).

===טיעון התייעלות ההפקה ומחזור===

===טיעון התייעלות ההפקה ומחזור===

כבר היום ה[[אנרגיה גלומה|אנרגיה הגלומה]]  בהפקת מטר מעוקב של נחושת, לדוגמה, עומדת על 630 ג'יגה ג'אול, או 70 ג'יגה ג'אול לטונה. מייבש כביסה ביתי, לשם השוואה צורך 3.2 ג'יגה גאול בשנה, כך שצריך לוותר על כמות אנרגיה שתספיק ל-21 מייבשים למשך שנה כדי לקבל טונה אחת של נחושת. ככל שריכוז הנחושת בעופרה יקטן, כמות האנרגיה שנצטרך להשקיע תגדל. אם מתחשבים גם בהתייקרות האנרגיה, המצב בעייתי עוד יותר.  

כבר היום ה[[אנרגיה גלומה|אנרגיה הגלומה]]  בהפקת מטר מעוקב של נחושת, לדוגמה, עומדת על 630 ג'יגה ג'אול, או 70 ג'יגה ג'אול לטונה. מייבש כביסה ביתי, לשם השוואה צורך 3.2 ג'יגה גאול בשנה, כך שצריך לוותר על כמות אנרגיה שתספיק ל-21 מייבשים למשך שנה כדי לקבל טונה אחת של נחושת. ככל שריכוז הנחושת בעופרה יקטן, כמות האנרגיה שנצטרך להשקיע תגדל. אם מתחשבים גם בהתייקרות האנרגיה, המצב בעייתי עוד יותר.  

לגבי מחזור, כבר היום מעל 80% מהנחושת כבר ממוחזר. הגדלת האחוז הממחוזר אינה דבר שנעשה בקלות, ויש לה מחיר לוגיסטי וכלכלי בפני עצמו. הדברים כוללים לדוגמה שינוע וריכוז של פסולות (השקעת אנרגיה בהובלה, תאום בין גורמים רבים בצורה ריכוזית או דרך השוק), השקעת אנרגיה בפירוק מוצרים, ובתכנון של מוצרים כך שיהיה קל לפרק אותם ליחידות ברות מחזור  (היבטים אלה מתוארים בספר ובשיטת [[מעריסה לעריסה]]).

לגבי מחזור, כבר היום מעל 80% מהנחושת כבר ממוחזר. הגדלת האחוז הממוחזר אינה דבר שנעשה בקלות, ויש לה מחיר לוגיסטי וכלכלי בפני עצמו. הדברים כוללים לדוגמה שינוע וריכוז של פסולות (השקעת אנרגיה בהובלה, תאום בין גורמים רבים בצורה ריכוזית או דרך השוק), השקעת אנרגיה בפירוק מוצרים, ובתכנון של מוצרים כך שיהיה קל לפרק אותם ליחידות ברות מחזור  (היבטים אלה מתוארים בספר ובשיטת [[מעריסה לעריסה]]).

==ראו גם==

==ראו גם==

{{אנרגיה}}

{{אנרגיה}}

{{תבנית:קיימות}}

{{קיימות}}

[[קטגוריה:סביבה]]

[[קטגוריה:סביבה]]

[[קטגוריה:קיימות]]

[[קטגוריה:קיימות]]