שינויים

==תפקידים בתהליך הקונצנזוס==

==תפקידים בתהליך הקונצנזוס==

פעמים רבות יש כמה בעלי תפקידים בתהליך קבלת ההחלטות בקונצנזוס. תפקידם הוא לאפשר ביצוע אפקטיבי של תהליך הדיון וקבלת ההחלטות. למרות שהשם והטבע של תפקידים אלה משתנה מקבוצה לקבוצה, התפקידים הנפוצים ביותר הם '''מפשר''' (facilitator), '''שומר זמן''', '''אמפת''' ו'''מזכיר''' או רושם הערות. לא כל הגופים מקבלי ההחלטות משתמשים בכל התפקידים האלה, למרות שתפקיד המפשר קיים כמעט בכל תהליך קבלת החלטות בקונצזוס. חלק מהקבוצות משתמשות בתפקידים נוספים כמו '''פרקליט השטן''', או '''מקבל-פנים'''. כמה גופים מעדיפים לבצע רוטציה של התפקידים בין חברי הקבוצה כדי לבנות את הנסיון ואת הכישורים של המשתתפים, ולהקטין את הסיכוי לריכוז של כוח. <ref name = "FNB" />

פעמים רבות יש כמה בעלי תפקידים בתהליך קבלת ההחלטות בקונצנזוס. תפקידם הוא לאפשר ביצוע אפקטיבי של תהליך הדיון וקבלת ההחלטות. למרות שהשם והטבע של תפקידים אלה משתנה מקבוצה לקבוצה, התפקידים הנפוצים ביותר הם '''מפשר''' (facilitator), '''שומר זמן''', '''אמפת''' ו'''מזכיר''' או רושם הערות. לא כל הגופים מקבלי ההחלטות משתמשים בכל התפקידים האלה, למרות שתפקיד המפשר קיים כמעט בכל תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס. חלק מהקבוצות משתמשות בתפקידים נוספים כמו '''פרקליט השטן''', או '''מקבל-פנים'''. כמה גופים מעדיפים לבצע רוטציה של התפקידים בין חברי הקבוצה כדי לבנות את הנסיון ואת הכישורים של המשתתפים, ולהקטין את הסיכוי לריכוז של כוח. <ref name = "FNB" />

התפקידים הנפוצים בחתירה לקונצזוס הם:

התפקידים הנפוצים בחתירה לקונצנזוס הם:

*'''מפשר''': תפקיד המפשר הוא לסייע להגיע להחלטה שתזכה בקונצנזוס. מפשרים מקבלים אחריות לעבור על סדר היום בזמן; להבטיח כי הקבוצה מקיימת את הפרוצדורות והחוקים של תהליך הקונצנזוס; ואם הכרחי הדבר, להציע שינוי בדיון, דיון נוסף או שיטה אחרת של קבלת החלטות, כמו עקיפה, קבוצות שבירה, או גילום תפקידים. <ref name = "Kerrigan">[http://www.communityarts.net/readingroom/archivefiles/2004/09/how_to_use_a_co.php How To Use a Consensus Process To Make Decisions] Sheila Kerrigan, Community Arts Network, 2004</ref><ref name = "Guides">[http://www.otesha.ca/bike+tours/guides/meeting+facilitation.en.html#toc_putting_on_your_facilitator_hat Guides: Meeting Facilitation] Lori Waller, The Otesha Project</ref>חלק מקבוצות הקונצנזוס משתמשות בשני מפשרים-שותפים. משתמשים בשיטה זו כדי לנטרל את הכוח שיש למפשר וכדי ליצור מערכת שבה המפשר יכול לצאת מתפקידו בדיון אם הוא או היא הופכים למעורבים אישית יתר על המידה בדיון.<ref>[http://www.reclaiming.org/resources/consensus/blakey.html Meeting Facilitation --The No-Magic Method] Berit Lakey, Network Service Collaboration, 1975</ref>

*'''מפשר''': תפקיד המפשר הוא לסייע להגיע להחלטה שתזכה בקונצנזוס. מפשרים מקבלים אחריות לעבור על סדר היום בזמן; להבטיח כי הקבוצה מקיימת את הפרוצדורות והחוקים של תהליך הקונצנזוס; ואם הכרחי הדבר, להציע שינוי בדיון, דיון נוסף או שיטה אחרת של קבלת החלטות, כמו עקיפה, קבוצות שבירה, או גילום תפקידים. <ref name = "Kerrigan">[http://www.communityarts.net/readingroom/archivefiles/2004/09/how_to_use_a_co.php How To Use a Consensus Process To Make Decisions] Sheila Kerrigan, Community Arts Network, 2004</ref><ref name = "Guides">[http://www.otesha.ca/bike+tours/guides/meeting+facilitation.en.html#toc_putting_on_your_facilitator_hat Guides: Meeting Facilitation] Lori Waller, The Otesha Project</ref>חלק מקבוצות הקונצנזוס משתמשות בשני מפשרים-שותפים. משתמשים בשיטה זו כדי לנטרל את הכוח שיש למפשר וכדי ליצור מערכת שבה המפשר יכול לצאת מתפקידו בדיון אם הוא או היא הופכים למעורבים אישית יתר על המידה בדיון.<ref>[http://www.reclaiming.org/resources/consensus/blakey.html Meeting Facilitation --The No-Magic Method] Berit Lakey, Network Service Collaboration, 1975</ref>

* '''שומר זמן''': המטרה של שומר הזמן היא להבטיח שגוף קבלת ההחלטות שומר על לוח הזמנים שבאג'נדה. שומרי זמן אפקטיביים משתמשים במגוון של שיטות כדי להבטיח שהישיבה עומדת בזמנים, כולל: הספקה של עדכוני זמן תכופים, אזהרה ברורה של זמן קצר, ושמירה על כך שדוברים לא יחרגו מכמות הזמן שעומדת לרשותם. <ref name = "FNB" />

* '''שומר זמן''': המטרה של שומר הזמן היא להבטיח שגוף קבלת ההחלטות שומר על לוח הזמנים שבאג'נדה. שומרי זמן אפקטיביים משתמשים במגוון של שיטות כדי להבטיח שהישיבה עומדת בזמנים, כולל: הספקה של עדכוני זמן תכופים, אזהרה ברורה של זמן קצר, ושמירה על כך שדוברים לא יחרגו מכמות הזמן שעומדת לרשותם. <ref name = "FNB" />

==תנאים להצלחת תהליך קונצנזוס==

==תנאים להצלחת תהליך קונצנזוס==

קבוצות שונות משתמשות בשיטות שונות לקבלת החלטות בקונצזוס. עם זאת, בכל השיטות יש מספר גורמים שמסייעים לגבש קונצזוס מוצלח. קבוצת "זרעים לשינוי" מונה מספר תנאים להצלחת תהליך כזה:[http://seedsforchange.org.uk/free/consensus]

קבוצות שונות משתמשות בשיטות שונות לקבלת החלטות בקונצנזוס. עם זאת, בכל השיטות יש מספר גורמים שמסייעים לגבש קונצנזוס מוצלח. קבוצת "זרעים לשינוי" מונה מספר תנאים להצלחת תהליך כזה:[http://seedsforchange.org.uk/free/consensus]

* '''מטרה משותפת''' - כל הנוכחים בפגישה צריכים להיות בעלי מטרה משותפת ולהיות מוכנים להשקיע מאמץ בהשגת מטרה זו. לא כדאי להניח כי לכולם יש מטרה משותפת אחת. כדאי להשקיע זמן משותף כדי להגדיר את מטרות הקבוצה ואת הדרכים להגיע למטרות אלה. אם בהמשך הדרך עולות מחלוקות, בחינה מחודשת של מטרות הקבוצה יכולה לסייע במיקוד ובאיחוד הקבוצה.  

* '''מטרה משותפת''' - כל הנוכחים בפגישה צריכים להיות בעלי מטרה משותפת ולהיות מוכנים להשקיע מאמץ בהשגת מטרה זו. לא כדאי להניח כי לכולם יש מטרה משותפת אחת. כדאי להשקיע זמן משותף כדי להגדיר את מטרות הקבוצה ואת הדרכים להגיע למטרות אלה. אם בהמשך הדרך עולות מחלוקות, בחינה מחודשת של מטרות הקבוצה יכולה לסייע במיקוד ובאיחוד הקבוצה.  

* '''מחוייבות להשגת קונצנזוס''': דרושה מידה רבה של סבלנות ומחוייבות כדי שקונצנזוס יעבוד. כל חברי הקבוצה צריכים לרצות שהתהליך באמת יעבוד. דבר זה אומר שאנשים צריכים להיות ישירים בקשר לרצונות שלהם אבל גם להקשיב למה שאחרים אומרים. על כולם להיות בעלי נכונות לשנות את עמדותיהם, להיות פתוחים לפתרונות חלופיים ולבצע הערכה מחודשת של מה שהם מחשיבים כצרכים שלהם. קל לקרוא להצבעה עם הופעת קשיים ראשונים, אבל במודל קונצזוס, הבדלי השקפה מסייעים לבנות החלטה יצירתית וחזקה יותר. ייתכנו קשיים אם יש אנשים שרוצים בסתר ליבם לחזור לתהליך קבלת החלטות ברוב, כדי שיוכלו להגיד "אמרתי לכם שזה לא יעבוד".  

* '''מחוייבות להשגת קונצנזוס''': דרושה מידה רבה של סבלנות ומחוייבות כדי שקונצנזוס יעבוד. כל חברי הקבוצה צריכים לרצות שהתהליך באמת יעבוד. דבר זה אומר שאנשים צריכים להיות ישירים בקשר לרצונות שלהם אבל גם להקשיב למה שאחרים אומרים. על כולם להיות בעלי נכונות לשנות את עמדותיהם, להיות פתוחים לפתרונות חלופיים ולבצע הערכה מחודשת של מה שהם מחשיבים כצרכים שלהם. קל לקרוא להצבעה עם הופעת קשיים ראשונים, אבל במודל קונצנזוס, הבדלי השקפה מסייעים לבנות החלטה יצירתית וחזקה יותר. ייתכנו קשיים אם יש אנשים שרוצים בסתר ליבם לחזור לתהליך קבלת החלטות ברוב, כדי שיוכלו להגיד "אמרתי לכם שזה לא יעבוד".  

* '''אמון ופתיחות''': כל משתתפי התהליך צריכים לבטוח בכל שאר המשתתפים ובמחוייבות שלהם לבניית קונצנזוס אמיתי. דבר זה כולל את היכולת לבטוח באנשים שלא ינצלו את התהליך כדי לבצע מניפולציה של התוצאה. אם משתתפי התהליך פוחדי שאנשים אחרים שמים את הרצונות והצרכים שלהם לפני טובת הקבוצה, עולה הסבירות להתנהגות מתגוננת או מניפולטיבית ולתנהג כך בעצמם, משום שזו נראית הדרך היחידה להשיג את האינרטסים שלהם.  

* '''אמון ופתיחות''': כל משתתפי התהליך צריכים לבטוח בכל שאר המשתתפים ובמחוייבות שלהם לבניית קונצנזוס אמיתי. דבר זה כולל את היכולת לבטוח באנשים שלא ינצלו את התהליך כדי לבצע מניפולציה של התוצאה. אם משתתפי התהליך פוחדי שאנשים אחרים שמים את הרצונות והצרכים שלהם לפני טובת הקבוצה, עולה הסבירות להתנהגות מתגוננת או מניפולטיבית ולתנהג כך בעצמם, משום שזו נראית הדרך היחידה להשיג את האינרטסים שלהם.  

* '''מספיק זמן''' - דרוש זמן כדי לקבל החלטות וכדי ללמוד לעבוד בקונצזוס. מצד שני קבלת החלטות טובות יכולה לחסוך זמן רב שיורד לטמיון כאשר מקבלים החלטות מוטעות או כאשר תת קבוצה מסויימת פועלת לעיקוב החלטות שאליהן היא מתנגדת.  

* '''מספיק זמן''' - דרוש זמן כדי לקבל החלטות וכדי ללמוד לעבוד בקונצנזוס. מצד שני קבלת החלטות טובות יכולה לחסוך זמן רב שיורד לטמיון כאשר מקבלים החלטות מוטעות או כאשר תת קבוצה מסויימת פועלת לעיקוב החלטות שאליהן היא מתנגדת.  

כל התנאים האלה יכולים להתפתח ולהשתפר במשך הזמן, כך שתהליך לא צריך לחכות למצב שבו תנאים אלה הם אידאלים.

כל התנאים האלה יכולים להתפתח ולהשתפר במשך הזמן, כך שתהליך לא צריך לחכות למצב שבו תנאים אלה הם אידאלים.

הדוגמה העתיקה ביותר כנראה לקבלת החלטות בקונצנזוס היא "המועצה הגדולה" של קונפדרצית האירוקויס (Iroquois), או האודינוסואוני (Haudenosaunee) שבאופן מסורתי השתמשה בקבלת החלטות בקונצנזוס,<ref>[http://www.firekeepers.com/grandcouncil.shtml Grand Council]  Firekeepers Association</ref><ref>[http://www.paulkeeslerbooks.com/Chap5Iroquois.html League of the Iroquois] M. Paul Keesler, Mohawk - Discovering the Valley of the Crystals, 2004</ref> אולי משנת 1142.<ref>[http://www.ratical.org/many_worlds/6Nations/DatingIC.html Dating the Iroquois Confederacy]  Bruce E. Johansen, Akwesasne Notes, 1995</ref> אפשר למצוא דוגמאות נוספות של קבלת החלטות בקונצנזוס בקרב עמים ילידים. <ref>[http://www.un.org/News/Press/docs/2002/sgsm8332.doc.htm  Consensus Tradition can Contribute to Conflict Resolution, Secretary-General Says in Indigenous People's Day Message] Consensus Tradition can Contribute to Conflict Resolution, Secretary-General Says in Indigenous People's Day Message] United Nations, 2002 </ref> קבלת החלטות בקונצנזוס בחברה המערבית קיבלה פופולריות בזמן התנועה לשחרור האישה, והתנועה האנטי-גרעינית בשנות ה-1970, אך ניתן לאתר את שורשיה בעבר רחוק יותר.  

הדוגמה העתיקה ביותר כנראה לקבלת החלטות בקונצנזוס היא "המועצה הגדולה" של קונפדרצית האירוקויס (Iroquois), או האודינוסואוני (Haudenosaunee) שבאופן מסורתי השתמשה בקבלת החלטות בקונצנזוס,<ref>[http://www.firekeepers.com/grandcouncil.shtml Grand Council]  Firekeepers Association</ref><ref>[http://www.paulkeeslerbooks.com/Chap5Iroquois.html League of the Iroquois] M. Paul Keesler, Mohawk - Discovering the Valley of the Crystals, 2004</ref> אולי משנת 1142.<ref>[http://www.ratical.org/many_worlds/6Nations/DatingIC.html Dating the Iroquois Confederacy]  Bruce E. Johansen, Akwesasne Notes, 1995</ref> אפשר למצוא דוגמאות נוספות של קבלת החלטות בקונצנזוס בקרב עמים ילידים. <ref>[http://www.un.org/News/Press/docs/2002/sgsm8332.doc.htm  Consensus Tradition can Contribute to Conflict Resolution, Secretary-General Says in Indigenous People's Day Message] Consensus Tradition can Contribute to Conflict Resolution, Secretary-General Says in Indigenous People's Day Message] United Nations, 2002 </ref> קבלת החלטות בקונצנזוס בחברה המערבית קיבלה פופולריות בזמן התנועה לשחרור האישה, והתנועה האנטי-גרעינית בשנות ה-1970, אך ניתן לאתר את שורשיה בעבר רחוק יותר.  

[[ברית ערי הנזה]] פעלה במודל קונצזוס לא מחייב - המשתתפים שהיו מעוניינים בפעולה בנושא מסויים התייעצו בינם לבין עצמם בנסיון להגיע לקונצנזוס, ואם צלח הדבר בידם, המשיכו בקידום ההחלטה. אלו, שחלקו על ההחלטה  ניתקו את עצמם ממנה.<ref>[http://explorersfoundation.org/glyphery/186.html The Hanseatic League complex order from flexible agreements] taken (with permission) from James C. Bennett's, The Anglosphere Challenge.</ref>  

[[ברית ערי הנזה]] פעלה במודל קונצנזוס לא מחייב - המשתתפים שהיו מעוניינים בפעולה בנושא מסויים התייעצו בינם לבין עצמם בנסיון להגיע לקונצנזוס, ואם צלח הדבר בידם, המשיכו בקידום ההחלטה. אלו, שחלקו על ההחלטה  ניתקו את עצמם ממנה.<ref>[http://explorersfoundation.org/glyphery/186.html The Hanseatic League complex order from flexible agreements] taken (with permission) from James C. Bennett's, The Anglosphere Challenge.</ref>  

המשתתפים הבולטים יותר בתהליך קונצנזוס בקרב החברה המערבית הם בני התנועה הדתית [[אגודת הידידים]], או ה"קווייקרים", שאימצו את הטכניקה עוד במאה ה-17. גם ל[[אנבפטיזם|אנבפסטיסטים]] או ל[[מנוניטים]], יש היסטוריה של שימוש בקבלת החלטות בקונצנזוס ויש כמה המאמינים כי האנבפסטיסטים תרגלו קונצנזוס עוד בזמן פגישת Martyrs' Synod בשנת 1527. כמה נוצרים משייכים קבלת החלטות בקונצנזוס ל[[הברית החדשה|ברית החדשה]]. האנציקלופדיה האנבפטיסטית מנוניטית העולמית מתייחסת, בעיקר, לספר 15 כדוגמה לקבלת החלטות בקונצנזוס בברית החדשה.

המשתתפים הבולטים יותר בתהליך קונצנזוס בקרב החברה המערבית הם בני התנועה הדתית [[אגודת הידידים]], או ה"קווייקרים", שאימצו את הטכניקה עוד במאה ה-17. גם ל[[אנבפטיזם|אנבפסטיסטים]] או ל[[מנוניטים]], יש היסטוריה של שימוש בקבלת החלטות בקונצנזוס ויש כמה המאמינים כי האנבפסטיסטים תרגלו קונצנזוס עוד בזמן פגישת Martyrs' Synod בשנת 1527. כמה נוצרים משייכים קבלת החלטות בקונצנזוס ל[[הברית החדשה|ברית החדשה]]. האנציקלופדיה האנבפטיסטית מנוניטית העולמית מתייחסת, בעיקר, לספר 15 כדוגמה לקבלת החלטות בקונצנזוס בברית החדשה.

בעסקים ב[[יפן]] מקובל תהליך ה"רינגי" (ringi) בו נלקחות החלטות עסקיות בקונצזנוס. בתהליך הרינגי המשתתפים מגיעים לקונזצוס תוך הקפדה על ההיררכיה הפנים-ארגונית הנוקשה. אין בהכרח הגעה להסכמה או אפילו תרומה אמיתית להחלטה הסופית, אך יש נסיון ליצור הרגשת השתתפות, כדי לאכוף שיתוף פעולה קבוצתי. אין מייחסים הצלחה או כישלון לאדם בודד אלא לקבוצה כולה.<ref>[http://www.allbusiness.com/human-resources/employee-development-problem-solving/393248-1.html Can We Learn Management Techniques From the Japanese Ringi Process?] Cordeiro, William P, 1999</ref>

בעסקים ב[[יפן]] מקובל תהליך ה"רינגי" (ringi) בו נלקחות החלטות עסקיות בקונצזנוס. בתהליך הרינגי המשתתפים מגיעים לקונזצוס תוך הקפדה על ההיררכיה הפנים-ארגונית הנוקשה. אין בהכרח הגעה להסכמה או אפילו תרומה אמיתית להחלטה הסופית, אך יש נסיון ליצור הרגשת השתתפות, כדי לאכוף שיתוף פעולה קבוצתי. אין מייחסים הצלחה או כישלון לאדם בודד אלא לקבוצה כולה.<ref>[http://www.allbusiness.com/human-resources/employee-development-problem-solving/393248-1.html Can We Learn Management Techniques From the Japanese Ringi Process?] Cordeiro, William P, 1999</ref>

ב[[שוויץ]] המורכבת ממספר קבוצות בעלות רקע לאומי שונה, יש דגש רב על חתירה לקונצזוס בשיח הציבורי ובפוליטיקה. לדוגמה, חברי הממשלה דנים בהצעות בדלתיים סגורות ומנסים להגיע לקונצזוס. לאחר מכן ההחלטה מיוצגת על ידי כל חברי הממשלה ונדיר שאחד מחבריה יצהיר על התנגדות לה. יש נסיון להוועץ עם מיעוטים שעלולים להפגע מהחלטות ולפצות אותם. סיבה נוספת לנסיון להגיע לבסיס תמיכה רחב כלל האפשר הוא השילוב של [[דמוקרטיה ישירה]] במערכת הפוליטית בשוויץ, שמאפשרת לכל אזרח לנסות לשנות החלטות ממשלה על ידי משאל עם.  

ב[[שוויץ]] המורכבת ממספר קבוצות בעלות רקע לאומי שונה, יש דגש רב על חתירה לקונצנזוס בשיח הציבורי ובפוליטיקה. לדוגמה, חברי הממשלה דנים בהצעות בדלתיים סגורות ומנסים להגיע לקונצנזוס. לאחר מכן ההחלטה מיוצגת על ידי כל חברי הממשלה ונדיר שאחד מחבריה יצהיר על התנגדות לה. יש נסיון להוועץ עם מיעוטים שעלולים להפגע מהחלטות ולפצות אותם. סיבה נוספת לנסיון להגיע לבסיס תמיכה רחב כלל האפשר הוא השילוב של [[דמוקרטיה ישירה]] במערכת הפוליטית בשוויץ, שמאפשרת לכל אזרח לנסות לשנות החלטות ממשלה על ידי משאל עם.  

<ref>[http://switzerland.isyours.com/e/swiss-business-guide/consensus.html The Art of Consensus in Switzerland] Switzerland is yours</ref><ref>[http://www.swissworld.org/en/politics/government_and_parliament/compromise/ A system based on compromise] swissworld.org</ref>

<ref>[http://switzerland.isyours.com/e/swiss-business-guide/consensus.html The Art of Consensus in Switzerland] Switzerland is yours</ref><ref>[http://www.swissworld.org/en/politics/government_and_parliament/compromise/ A system based on compromise] swissworld.org</ref>

===מודל CODM===

===מודל CODM===

מודל CDOM או קבלת החלטות-מוכוונת-קונצנזוס<ref>http://www.consensusbook.com/ "Consensus-Oriented Decision-Making: The CODM Model for Facilitating Groups to Widespread Agreement"</ref>  מספק תאור מפורט של תהליך הקונצזוס. ניתן להשתמש בו עם כל סוג של כלל קבלת החלטות. הוא מתאר את התהליך של בניית הצעות בצורה שיתופתים עם השתתפות של כל מי שיש לו נגיעה בנושא (stakeholders). מוסל זה מאפשר לקבוצות להיות גמישות מספיק כדי לקבל החלטות כאשר הן צריכות, בעודו עוקב אחר פורמט שמובסס על ערכים של קבלת החלטות בקונצזוס. מודל CODM כולל את השלבים:

מודל CDOM או קבלת החלטות-מוכוונת-קונצנזוס<ref>http://www.consensusbook.com/ "Consensus-Oriented Decision-Making: The CODM Model for Facilitating Groups to Widespread Agreement"</ref>  מספק תאור מפורט של תהליך הקונצנזוס. ניתן להשתמש בו עם כל סוג של כלל קבלת החלטות. הוא מתאר את התהליך של בניית הצעות בצורה שיתופתים עם השתתפות של כל מי שיש לו נגיעה בנושא (stakeholders). מוסל זה מאפשר לקבוצות להיות גמישות מספיק כדי לקבל החלטות כאשר הן צריכות, בעודו עוקב אחר פורמט שמובסס על ערכים של קבלת החלטות בקונצנזוס. מודל CODM כולל את השלבים:

* ניסוח של נושא

* ניסוח של נושא

* דיון פתוח

* דיון פתוח