לפי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], ניתן להתייחס אל [[זיהום]] באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מ[[חומרי הדברה]]) כאל סוג של [[השפעה חיצונית]] משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את ה[[זיהום]]. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא [[הפנמת עלויות]] כלומר תשלום [[מס פיגובאיני]] מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"[[זיהום אופטימילי]]" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום. ב[[שוק משוכלל]], דבר זה אמור להוביל ל[[יעילות פארטו]]. | לפי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], ניתן להתייחס אל [[זיהום]] באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מ[[חומרי הדברה]]) כאל סוג של [[השפעה חיצונית]] משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את ה[[זיהום]]. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא [[הפנמת עלויות]] כלומר תשלום [[מס פיגובאיני]] מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"[[זיהום אופטימילי]]" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום. ב[[שוק משוכלל]], דבר זה אמור להוביל ל[[יעילות פארטו]]. |