שינויים

לפי החשיבה [[תומס מלתוס|המלתוסניאית]], אחת הסיבות לעוני בישראל היא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] שגורמת להקטנת כמות ה[[הון טבעי]] ביחס ל[[אוכלוסיית ישראל|כמות האוכלוסיה]]. בין הגורמים המתייקרים עם גידול האוכלוסיה נכללים קרקעות לבנייה, מסחר וחקלאות; [[משק המים בישראל|מים]] ו[[משק האנרגיה בישראל|אנרגיה]].  

לפי החשיבה [[תומס מלתוס|המלתוסניאית]], אחת הסיבות לעוני בישראל היא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] שגורמת להקטנת כמות ה[[הון טבעי]] ביחס ל[[אוכלוסיית ישראל|כמות האוכלוסיה]]. בין הגורמים המתייקרים עם גידול האוכלוסיה נכללים קרקעות לבנייה, מסחר וחקלאות; [[משק המים בישראל|מים]] ו[[משק האנרגיה בישראל|אנרגיה]].  

גידול אוכלוסין תורם לשלושה [[תהליך|תהליכים]] שמקיירים את [[משק הדיור בישראל|הדיור בישראל]]: גידול בביקוש לדיור בגלל גידול האוכלוסיה, גידול בגודל הדירות המבוקשות (היות ויש יותר משפחות מרובות ילדים) וכן בגלל עליה ב[[רמת החיים]], וייקור הקרקע עקב ירידה בכמות השטחים הפנויים לבנייה, במיוחד במרכז ישראל ובצפונה. כמות השטח שדורש כל אדם אינה מסתכמת רק בשטח הדירה שלו, יחד איתה יש שטחים עירוניים נוספים כמו שטחי [[חניה]], שטחים לכבישים הנוספים שצריך, שטחים לתשתיות (כמו עמודי חשמל, תחנות ממסר לחשמל), שירותים עירוניים (כמו גני ילדים, בתי ספר, תחנות משטרה וכו'). בנוסף יש צורך להקצות שטחים בין עירוניים נוספים כמו תחנות כוח, כבישים מהירים, עמודי חשמל ועוד. הכמות של שטחי הקרקע הנצרכת בישראל מושפעת גם מהיבטים נוספים כמו [[פרבור|פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הגורמים לכך ששכונות חדשות רבות נבנות בצפיפות נמוכה (עם בגלל בתים צמודי קרקע ואם בגלל [[מגדלי מגורים]] שיש בינהם שטחים פתוחים רחבים מאד). הרצון לחסוך בעלויות הקרקע מוביל בדרך כלל לבנייה של [[מגדלי מגורים]]- דבר שמייקר גם את עלויות הבנייה. מלבד ההשפעה הישירה של גידול האוכלוסיה על שוק הדיור על ידי גידול בביקוש וייקור הקרקע, נוצרה ציפייה להמשך התייקרות הקרקע מחד וגידול בביקוש לדיור מאידך, דבר שמעלה עוד יותר את מחירי הדיור.  

גידול אוכלוסין תורם לשלושה [[תהליך|תהליכים]] שמקיירים את [[משק הדיור בישראל|הדיור בישראל]]: גידול בביקוש לדיור בגלל גידול האוכלוסיה, גידול בגודל הדירות המבוקשות (היות ויש יותר משפחות מרובות ילדים) וכן בגלל עליה ב[[רמת החיים]], וייקור הקרקע עקב ירידה בכמות השטחים הפנויים לבנייה, במיוחד במרכז ישראל ובצפונה. כמות השטח שדורש כל אדם אינה מסתכמת רק בשטח הדירה שלו, יחד איתה יש שטחים עירוניים נוספים כמו שטחי [[חניה]], שטחים לכבישים הנוספים שצריך, שטחים לתשתיות (כמו עמודי חשמל, תחנות ממסר לחשמל), שירותים עירוניים (כמו גני ילדים, בתי ספר, תחנות משטרה וכו'). בנוסף יש צורך להקצות שטחים בין עירוניים נוספים כמו תחנות כוח, כבישים מהירים, עמודי חשמל ועוד. הכמות של שטחי הקרקע הנצרכת בישראל מושפעת גם מהיבטים נוספים כמו [[פרבור|פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הגורמים לכך ששכונות חדשות רבות נבנות בצפיפות נמוכה (עם בגלל בתים צמודי קרקע ואם בגלל [[מגדלי מגורים]] שיש ביניהם שטחים פתוחים רחבים מאד). הרצון לחסוך בעלויות הקרקע מוביל בדרך כלל לבנייה של [[מגדלי מגורים]]- דבר שמייקר גם את עלויות הבנייה. מלבד ההשפעה הישירה של גידול האוכלוסיה על שוק הדיור על ידי גידול בביקוש וייקור הקרקע, נוצרה ציפייה להמשך התייקרות הקרקע מחד וגידול בביקוש לדיור מאידך, דבר שמעלה עוד יותר את מחירי הדיור.  

הקטנת כמות המים והקטנת כמות שטחי הקרקע לנפש גורמת לייקור [[מזון בישראל|המזון בישראל]]. כבר היום [[מזון בישראל|רוב ערך הקלורי מיובא לישראל]] ממדינות אחרות. המשך גידול האוכלוסיה מייקר את גידול הפירות והירקות ויצור מצב שגם אותם יהיה צורך לייבא בכמות גדלה והולכת דבר שמייקר את מחירם. ייקור התוצרת הטריים ובמיוחד פירות וירקות תורם להקטנת צריכת המזונות האלה על ידי כלל האוכלוסיה ומעבר לצריכת מזון שמבוסס יותר על סוכר ועל פחמימות (כמו לחם, אורז). דבר זה [[תזונה בריאה|פוגע בתזונה]] ומעודד תחלואה במחלות שונות כמו [[סוכרת]].  

הקטנת כמות המים והקטנת כמות שטחי הקרקע לנפש גורמת לייקור [[מזון בישראל|המזון בישראל]]. כבר היום [[מזון בישראל|רוב ערך הקלורי מיובא לישראל]] ממדינות אחרות. המשך גידול האוכלוסיה מייקר את גידול הפירות והירקות ויצור מצב שגם אותם יהיה צורך לייבא בכמות גדלה והולכת דבר שמייקר את מחירם. ייקור התוצרת הטריים ובמיוחד פירות וירקות תורם להקטנת צריכת המזונות האלה על ידי כלל האוכלוסיה ומעבר לצריכת מזון שמבוסס יותר על סוכר ועל פחמימות (כמו לחם, אורז). דבר זה [[תזונה בריאה|פוגע בתזונה]] ומעודד תחלואה במחלות שונות כמו [[סוכרת]].