שינויים

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]]. הכלכלנים שבה ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין גורמים שונים באוכלוסיה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] -מפעלים), האיכרים והפועלים.  

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]]. הכלכלנים שבה ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין גורמים שונים באוכלוסיה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] -מפעלים), האיכרים והפועלים.  

   

   

'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה נתפסה כבעלת השלכות בעייתיות על השפעתם של העשירים על החברה. בשנות 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. מאז התחזק זרם זה בהדרגה והפך לזרם המרכזי בכלכלה. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהנתן העדפות נתונות וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא מדיניות [[נאו ליבריליזם|נאו ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]] או [[השפעה חיצונית]] ועידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.  

'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה נתפסה כבעלת השלכות בעייתיות על השפעתם של העשירים על החברה. בשנת 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. מאז התחזק זרם זה בהדרגה והפך לזרם המרכזי בכלכלה. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהנתן העדפות נתונות וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא מדיניות [[נאו ליבריליזם|נאו ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]] או [[השפעה חיצונית]] ועידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.  

'''[[כלכלה קיינסינית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי שהתמקד ב[[מיקרו כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח מודרני, קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה. קיינס טען גם שהשוק יכול להקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך וכתוצאה מכך יש אבטלה שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי התערבות פיסקלית - כמו בניית תשתיות והן על ידי התערבות מוניטרית - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקייניסית עלתה לבכורה בשנות ה40-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקייניסים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.  

'''[[כלכלה קיינסינית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי שהתמקד ב[[מיקרו כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח מודרני, קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה. קיינס טען גם שהשוק יכול להקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך וכתוצאה מכך יש אבטלה שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי התערבות פיסקלית - כמו בניית תשתיות והן על ידי התערבות מוניטרית - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקייניסית עלתה לבכורה בשנות ה-40-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקייניסים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.  

קיימם זרמים נוספים בחקר הכלכלה. רובם זרמים קטנים יותר יחסית לזרמים הקודמים. חלקם הטרודוקסיים לחולטין - כלומר נמצאים בהתנגשות מוחלטת עם הזרם הנאו-קלאסי, וחלקם מנותקים ממנו בנקודות מסויימות ומשתפים פעולה בתחומים אחרים.  

קיימם זרמים נוספים בחקר הכלכלה. רובם זרמים קטנים יותר יחסית לזרמים הקודמים. חלקם הטרודוקסיים לחולטין - כלומר נמצאים בהתנגשות מוחלטת עם הזרם הנאו-קלאסי, וחלקם מנותקים ממנו בנקודות מסויימות ומשתפים פעולה בתחומים אחרים.