שינויים

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארה"ב, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני - מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסיה גבוהה הן קנדה ומאלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארה"ב, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני - מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסיה גבוהה הן קנדה ומאלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

   

   

18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאכולוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוהה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]  

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוהה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]