שינויים

מ
החלפת טקסט – "הסטורי" ב־"היסטורי"
שורה 85: שורה 85:     
==תקדימים היסטוריים==  
 
==תקדימים היסטוריים==  
הרוב המכריע של ספרי תאוריה או הסטוריה של כלכלה וכספים לא מזכירים את האפשרות של "היטל" או "דמי-שהייה" כאלה. אפילו ספר הענק 'ההיסטוריה של הריבית', שסקר את הריבית מימי שומר ועד היום, לא מזכיר אותה אף לא פעם אחת (הערה 7).  האם המושג הזה הוא אם כן רק רעיון תאורטי, או שזו אפשרות מעשית? למעשה, ההיסטוריה מתעדת את היכולת המופלאה של הרעיון הזה להסתגל בתרבויות ונסיבות שונות - ולגרום באופן ספונטני את ההתנהגויות שאנו מנסים לקדם.  
+
הרוב המכריע של ספרי תאוריה או היסטוריה של כלכלה וכספים לא מזכירים את האפשרות של "היטל" או "דמי-שהייה" כאלה. אפילו ספר הענק 'ההיסטוריה של הריבית', שסקר את הריבית מימי שומר ועד היום, לא מזכיר אותה אף לא פעם אחת (הערה 7).  האם המושג הזה הוא אם כן רק רעיון תאורטי, או שזו אפשרות מעשית? למעשה, ההיסטוריה מתעדת את היכולת המופלאה של הרעיון הזה להסתגל בתרבויות ונסיבות שונות - ולגרום באופן ספונטני את ההתנהגויות שאנו מנסים לקדם.  
    
===מצריים===
 
===מצריים===
שורה 101: שורה 101:  
מה הניע את השגשוג הכלכלי והרוחני יוצא הדופן באירופה, במיוחד מ-1150 עד לשנת 1300, כהתרחשה הפריחה היוצאת מגדר הרגיל של כל הקתדרלות?  מעט אנשים מודעים לכך, שתקופה זו חופפת לקיומה של המערכת הכספית של 'ברקטאטן' (Brakteaten), שבמסגרתה לורדים מקומיים הנפיקו טבלאות כסף, שהוחזרו בממוצע כל 6 עד 8 חודשים וחולקו בחזרה, כשהן מעט דקות יותר, דבר, שהסתכם בדמי-שהייה של 2-3 אחוז בחודש, בערך, במשך כל התקופה הזו. אנשים השקיעו לכן באופן אוטומטי בכל דבר, שיחזיק מעמד כמעט לנצח: אדמות מושבחות, שטיחי קיר רקומים, ציורים או קתדרלות.  
 
מה הניע את השגשוג הכלכלי והרוחני יוצא הדופן באירופה, במיוחד מ-1150 עד לשנת 1300, כהתרחשה הפריחה היוצאת מגדר הרגיל של כל הקתדרלות?  מעט אנשים מודעים לכך, שתקופה זו חופפת לקיומה של המערכת הכספית של 'ברקטאטן' (Brakteaten), שבמסגרתה לורדים מקומיים הנפיקו טבלאות כסף, שהוחזרו בממוצע כל 6 עד 8 חודשים וחולקו בחזרה, כשהן מעט דקות יותר, דבר, שהסתכם בדמי-שהייה של 2-3 אחוז בחודש, בערך, במשך כל התקופה הזו. אנשים השקיעו לכן באופן אוטומטי בכל דבר, שיחזיק מעמד כמעט לנצח: אדמות מושבחות, שטיחי קיר רקומים, ציורים או קתדרלות.  
   −
מנקודת המבט הכלכלית, הקתדרלות היו השקעה הגיונית בעתיד. היתה תחרות עזה בין ערים למשוך עולי-רגל מכל רחבי העולם הנוצרי, והערים התחרו על קתדרלות, בדיוק כשם שכיום הן מתחרות על השקעה מצדו של תאגיד וולט-דיסני. ההבדל העיקרי, כמובן, הוא שהקתדרלות היו גם סמלי אמונה, יצירות מופת של אלפי אומנים, ואומנים שבחרו להשאר אלמוניים, ולתכנן יופי, שאינו בן-חלוף. האם זה צרוף מקרים שהקתדרלות שגשגו כסמל הנשגב ביותר של סולידריות קהילתית בהסטוריה המערבית, אבל ירדו מגדולתן, ברגע שמערכת ברקטאטן הוחלפה במונופול של המלך ליצירת מטבעות?
+
מנקודת המבט הכלכלית, הקתדרלות היו השקעה הגיונית בעתיד. היתה תחרות עזה בין ערים למשוך עולי-רגל מכל רחבי העולם הנוצרי, והערים התחרו על קתדרלות, בדיוק כשם שכיום הן מתחרות על השקעה מצדו של תאגיד וולט-דיסני. ההבדל העיקרי, כמובן, הוא שהקתדרלות היו גם סמלי אמונה, יצירות מופת של אלפי אומנים, ואומנים שבחרו להשאר אלמוניים, ולתכנן יופי, שאינו בן-חלוף. האם זה צרוף מקרים שהקתדרלות שגשגו כסמל הנשגב ביותר של סולידריות קהילתית בהיסטוריה המערבית, אבל ירדו מגדולתן, ברגע שמערכת ברקטאטן הוחלפה במונופול של המלך ליצירת מטבעות?
    
בעוד שהדוגמאות הקודמות עלולות לעורר זלזול, כיוון שנראה, שהן חלות רק על כלכלות פרה- קפיטליסטיות, הדוגמאות הבאות מביאות אותנו לזמנים מודרניים. (הערה 8)
 
בעוד שהדוגמאות הקודמות עלולות לעורר זלזול, כיוון שנראה, שהן חלות רק על כלכלות פרה- קפיטליסטיות, הדוגמאות הבאות מביאות אותנו לזמנים מודרניים. (הערה 8)