שינויים

נוספו 2 בתים ,  10:50, 12 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ראלי" ב־"ריאלי"
שורה 20: שורה 20:  
באופן מסורתי כלכלנים שמו דגש על רווחה סובייקטיבית, ומשם הניחו שיש קשר חיובי וחד-ערכי בין רווחה לבין [[עושר]] - ככל שלאנשים יש יותר [[כסף]] וככל שכסף זה יכול לקנות יותר מוצרים ושירותים, כך גדלה הרווחה החברתית.  
 
באופן מסורתי כלכלנים שמו דגש על רווחה סובייקטיבית, ומשם הניחו שיש קשר חיובי וחד-ערכי בין רווחה לבין [[עושר]] - ככל שלאנשים יש יותר [[כסף]] וככל שכסף זה יכול לקנות יותר מוצרים ושירותים, כך גדלה הרווחה החברתית.  
   −
במודלים בסיסיים של [[מיקרו כלכלה]] ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מניחים שיש שני גורמים שמשפיעים על הרווחה של הפרטים - גובה ההכנסה (במונחים ראלים של כמה מוצרים אפשר לקנות) ופנאי (הזמן שבו לא נמצאים בעבודה), וכי אנשים מאזנים בין כמות הפנאי לבין כמות המוצרים שהם מעוניינים לקנות. באופן דומה אנשים מאזנים בין כמות הקניות לבין כמות החסכון שלהם.  
+
במודלים בסיסיים של [[מיקרו כלכלה]] ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מניחים שיש שני גורמים שמשפיעים על הרווחה של הפרטים - גובה ההכנסה (במונחים ריאלים של כמה מוצרים אפשר לקנות) ופנאי (הזמן שבו לא נמצאים בעבודה), וכי אנשים מאזנים בין כמות הפנאי לבין כמות המוצרים שהם מעוניינים לקנות. באופן דומה אנשים מאזנים בין כמות הקניות לבין כמות החסכון שלהם.  
    
ב[[מאקרו-כלכלה]] נאו קלאסית, בדרך כלל מתעלמים מהרכיב של פנאי ומניחים שככל שה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] גבוה יותר, כך גדולה יותר הרווחה החברתית. כדי להגיע לרווחה של כלל הפרטים סוכמים את כמות הכסף שכולם הרוויחו. באופן זה מתעלמים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] גם מהשפעות של חלוקת הכנסה ו[[אי שוויון כלכלי]] - כך שאם 10 משפחות עניות הפסידו 10 שקלים ומשפחה עשירה אחת הרוויחה 100 שקלים, הרווחה הכלכלית המסורתית אינה מתחשבת בכלל כלל. בנוסף אין התחשבות גם בתנאי העבודה שבהם נמצאים העובדים.  
 
ב[[מאקרו-כלכלה]] נאו קלאסית, בדרך כלל מתעלמים מהרכיב של פנאי ומניחים שככל שה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] גבוה יותר, כך גדולה יותר הרווחה החברתית. כדי להגיע לרווחה של כלל הפרטים סוכמים את כמות הכסף שכולם הרוויחו. באופן זה מתעלמים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] גם מהשפעות של חלוקת הכנסה ו[[אי שוויון כלכלי]] - כך שאם 10 משפחות עניות הפסידו 10 שקלים ומשפחה עשירה אחת הרוויחה 100 שקלים, הרווחה הכלכלית המסורתית אינה מתחשבת בכלל כלל. בנוסף אין התחשבות גם בתנאי העבודה שבהם נמצאים העובדים.