שורה 43: |
שורה 43: |
| | | |
| ==ריכוזיות כלכלית ואי שוויון כלכלי== | | ==ריכוזיות כלכלית ואי שוויון כלכלי== |
− | עקב בירוקרטיה גדולה ומסורבלת, מחסור בשקיפות, ושחיתות, הסקטור הפרטי בסוריה נשלט על חברות גדולות שמקושרות לשלטון, ועל ידי חברות זעירות שנמצאות בתחום האפור כדי להתחמק ממחסומים כניסה לשוק מטעם המדינה. השחיתות בשלטון ובמנהלות השונות הוא דבר נפוץ והחלטות נלקחות לעיתים קרובות בצורה שירורתית או על רקע אינטרסים פרטיים. הסקטור הפרטי מתקשה גם להבטיח אשראי לצורך הקמת עסקים. בשנת 2010 פעלו בסוריה 14 בנקים פרטיים לעומת 3 בנקים בלבד בשנת 2004, אבל הגישה של יזמים פרטיים להון לא הפכה לקלה יותר שכן הבנקים המשיכו לאשר הלוואות תוך התבססות על קשרים ולא על פי רמת הבטחון הכלכלי של המיזם. דו"ח [[הבנק העולמי]] משנת 2010, Doing Business, דירג את סוריה במקום ה-181 מתוך 183 מדינות בהקשר של גישה לאשראי.<ref name="Achy2011"/> | + | עקב בירוקרטיה גדולה ומסורבלת, מחסור בשקיפות, ו[[שחיתות]], הסקטור הפרטי בסוריה נשלט על חברות גדולות שמקושרות לשלטון, ועל ידי חברות זעירות שנמצאות בתחום האפור כדי להתחמק מחסמי-כניסה לשוק מטעם המדינה. השחיתות בשלטון ובמנהלות השונות הוא דבר נפוץ והחלטות נלקחות לעיתים קרובות בצורה שרירותית או על רקע אינטרסים פרטיים. הסקטור הפרטי מתקשה לקבל [[אשראי]] לצורך הקמת עסקים. בשנת 2010 פעלו בסוריה 14 בנקים פרטיים לעומת 3 בנקים בלבד בשנת 2004, אבל הגישה של יזמים פרטיים ל[[הון]] לא הפכה לקלה יותר, שכן הבנקים המשיכו לאשר הלוואות תוך התבססות על קשרים ולא על פי רמת הבטחון הכלכלי של המיזם. דו"ח של [[הבנק העולמי]] משנת 2010, Doing Business, דירג את סוריה במקום ה-181 מתוך 183 מדינות בהקשר של גישה לאשראי.<ref name="Achy2011"/> |
| | | |
− | [[אי שוויון כלכלי|אי שוויון בהכנסות]] עלה בסוירה במהלך השנים מאז שנת 2000. למרות שהמשכורת הממוצעת של עובד שכירים עלתה ב-20% בין השנים 2006 ו-2009, העליה הזאת לא הורגשה בגלל עליה דומה ב[[אינפלציה]]. בנוסף העליות בהכנסות שיפרו הרבה יותר את מצבם של מי שהיו בעלי תארים גבוהים בהשוואה לאנשים בעלי השכלה נמוכה, שיהוו 60% משוק העבודה.<ref name="Achy2011"/> | + | [[אי שוויון כלכלי|אי שוויון בהכנסות]] עלה בסוריה במהלך השנים מאז שנת 2000. למרות שהמשכורת הממוצעת של עובד שכיר עלתה ב-20% בין השנים 2006 ו-2009, העליה הזאת לא הורגשה בגלל עליה דומה ב[[אינפלציה]]. בנוסף, העליות בהכנסות שיפרו בעיקר את מצבם של המשכילים בעלי התארים גבוהים, אבל 60% משוק העבודה היו עובדים בעלי השכלה נמוכה.<ref name="Achy2011"/> |
| | | |
− | אי השוויון הכלכלי במדינה, מחוזק על ידי החלוקה העדתית והגאוגרפים במדינה. משפחת אסד שייכת כאמור לעלאווים, המונים כ 12% מאכולוסיית סוריה. העלאווים ששיכים לזרם השיעי באיסלאם, מחזיקים בכל עמדות הכוח במדינה. דבר זה היה לצנינים בעיני הרוב המוסלמים הסונים שמהווה 64% מבין תושבי המדינה (כאשר יש עוד 9 אחוזים כורדים , 10% נוצרים ו3 אחוז דרוזים). גם הכורדים במדינה התלוננו עקב הפליה נגדם ושלילת זכויות תרבותיות ואיסורים על שימוש בשפתם. היות וריכוז התושבים העלאווים אינו אחיד במדינה, היו עיקר ההשקעות בתשתיות מרוכזות בבירה דמשק ובערי החוף כאשר האזורים בצפון המדינה, בדרומה ובמזרחה זכו לתת-השקעות וכן מתוגררת בהם אוכלוסיה ענייה יותר שיש לה גם פחות כוח פוליטי. | + | אי השוויון הכלכלי במדינה, חוזק על ידי החלוקה העדתית והגאוגרפית במדינה. משפחת אסד שייכת כאמור לעלאווים, המונים כ 12% מאכולוסיית סוריה. העלאווים ששיכים לזרם השיעי באיסלאם, מחזיקים בכל עמדות הכוח במדינה. דבר זה היה לצנינים בעיני הרוב המוסלמי-סוני שמהווה לפחות 64% מבין תושבי המדינה (כאשר יש עוד 9% כורדים , 10% נוצרים ו-3% דרוזים). גם הכורדים במדינה התלוננו על הפלייה נגדם ועל שלילת זכויות תרבותיות ואיסורים על שימוש בשפתם. היות וריכוז התושבים העלאווים אינו אחיד במדינה, היו עיקר ההשקעות בתשתיות מרוכזות בבירה דמשק ובערי החוף, כאשר האזורים בצפון המדינה, בדרומה ובמזרחה זכו לתת-השקעות. באיזורים אלו התוגררה הם אוכלוסייה ענייה יותר שהיה לה גם פחות כוח פוליטי. |
| | | |
| ==ירידה בהפקת הנפט== | | ==ירידה בהפקת הנפט== |