שינויים

במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] הקפיטליזם ובייחוד [[מערכת השווקים]] הם המצב הטבעי של הפעילות הכלכלית בעולם, רעיון זה הוא אחד החזקים בדוקטרינת ההדצקה של הרעיונות הנאו קלאסיים. לפיכך ההשקפה כי הקפיטליזם הוא בראש ובראשונה תרבות מערערת את אחד מיסודות המחשבה הניאו קלאסית הבסיסיים ביותר ותוקפת את אחד המושגים הששגורים ביותר בשיח הכלכלי ההמוני: "ככה הדברים צריכים להיות לפי הגיון הטבע".

במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] הקפיטליזם ובייחוד [[מערכת השווקים]] הם המצב הטבעי של הפעילות הכלכלית בעולם, רעיון זה הוא אחד החזקים בדוקטרינת ההדצקה של הרעיונות הנאו קלאסיים. לפיכך ההשקפה כי הקפיטליזם הוא בראש ובראשונה תרבות מערערת את אחד מיסודות המחשבה הניאו קלאסית הבסיסיים ביותר ותוקפת את אחד המושגים הששגורים ביותר בשיח הכלכלי ההמוני: "ככה הדברים צריכים להיות לפי הגיון הטבע".

  ''גם כאשר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל - אדם סמית'''

  גם כאשר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל - אדם סמית'

===המצב לפני עליית הקפיטליזם===

===המצב לפני עליית הקפיטליזם===

===מיתוס המצב הטבעי===

===מיתוס המצב הטבעי===

עם עליית ההשכלה והתרופפות כוחות המלוכה והדת תפסה את מקומם תנועת ההשכלה החילונית, השואפת למקם את האדם במרכז. במסגרת תנועה זו החלו לצמוח רעיונות אודות המצב ה'טבעי' של החברה האנושית. זה אשר היה לפני התהוות הכוחות המדיניים. הוגי התקופה דמיינו לעצמם עולם בו ניצבים כל בני האדם זה מול זה. ביריבות מתמדת על מקורות, שליטה ותנאי חיים. במצב זה אדם לאדם זאב, כל פרט משפר את מצבו החומרי ע"י ההתנהגות הטובה ביותר בשבילו ובשבילו בלבד. עקב ההשתחררות מכבלי הדת ראו את האדם כשולט לראשונה בטבע, באמצעות שכלו ובאמצעות הטכנולוגיה. בתפיסות הקדומות הטבע לא היה קיים כמכשיר בשביל האדם, אלא ביטא את שליטתו של האל על האדם באשר הוא. לעומת זאת בתקופת ההשכלה הטבע נתפס כמכשיר בידי האדם, למען קיומו. רעיון אחד הספרים אשר ביטא, מאוחר יותר, את הלך המחשבה הזה במיטבו היה רובינזון קרוזו. בספר מתואר אדם על אי בודד המתקיים מהטבע ומשפר את קיומו מכוח המצאתו, שיטות הניהול שלו ויכולתו האישית, כך הוא הולך ומגדיל את הנאתו מפירות עמלו.

עם עליית ההשכלה והתרופפות כוחות המלוכה והדת תפסה את מקומם תנועת ההשכלה החילונית, השואפת למקם את האדם במרכז. במסגרת תנועה זו החלו לצמוח רעיונות אודות המצב ה'טבעי' של החברה האנושית. זה אשר היה לפני התהוות הכוחות המדיניים. בהשפעת תורתו של [http://he.wikipedia.org/wiki/תומס_הובס תומס הובס], דימיינו לעצמם הוגי התקופה עולם בו ניצבים כל בני האדם זה מול זה. ביריבות מתמדת על מקורות, שליטה ותנאי חיים. במצב זה אדם לאדם זאב, כל פרט משפר את מצבו החומרי ע"י ההתנהגות הטובה ביותר בשבילו ובשבילו בלבד. עקב ההשתחררות מכבלי הדת ראו את האדם כשולט לראשונה בטבע, באמצעות שכלו ובאמצעות הטכנולוגיה. בתפיסות הקדומות הטבע לא היה קיים כמכשיר בשביל האדם, אלא ביטא את שליטתו של האל על האדם באשר הוא. לעומת זאת בתקופת ההשכלה הטבע נתפס כמכשיר בידי האדם, למען קיומו. רעיון אחד הספרים אשר ביטא, מאוחר יותר, את הלך המחשבה הזה במיטבו היה רובינזון קרוזו. בספר מתואר אדם על אי בודד המתקיים מהטבע ומשפר את קיומו מכוח המצאתו, שיטות הניהול שלו ויכולתו האישית, כך הוא הולך ומגדיל את הנאתו מפירות עמלו (בעזרתו האדיבה של ששת הכושי, כמובן...).

==ההנחות הבסיסיות של התרבות הקפיטליסטית==

==ההנחות הבסיסיות של התרבות הקפיטליסטית==

===קץ ההיסטוריה===

===קץ ההיסטוריה===

הקפיטליזם תופב את עצמו כמצב הסופי של התרבות האנושית. לאחריו לא יהיה עוד מהפכות או שינויי משטר מכיוון שהוא מייצג את המצב ה'טבעי' האמיתי והצודת ביותר של החברה האנושית.

הקפיטליזם תופס את עצמו כמצב הסופי של התרבות האנושית. לאחריו לא יהיה עוד מהפכות או שינויי משטר מכיוון שהוא מייצג את המצב ה'טבעי' האמיתי והצודק ביותר של החברה האנושית.

==הביקורת התרבותית על הקפיטליזם==

==הביקורת התרבותית על הקפיטליזם==

הביקורת התרבותית על הקפיטליזם חושפת את ההנחות המצויות בבסיסו כהנחות תרבותיות ולא כהנחות 'טבעיות'. בנוסף היא מסבירה כיצד התרבות הקפיטליסטית מרחיבה את גבולותיה ללא הרף.

הביקורת התרבותית על הקפיטליזם חושפת את ההנחות המצויות בבסיסו כמוסכמות תרבותיות ולא כ'חוקי טבע'. בנוסף היא מסבירה כיצד התרבות הקפיטליסטית מרחיבה את גבולותיה ללא הרף.

===הרווח===

===הרווח===

לפי הכנ"ק (כלכלנים נאו-קלאסיים) אדם ישפר את מצבו ככל שיעמדו לרשותו יותר אמצעים כספיים. הגדלת האמצעים הכספיים נעשית ע"י הרווח. לפי התפיסה התרבותית זהו הלב האמיתי של הקפיטליזם, בניגוד ל[[היד הנעלמה|יד הנעלמה]]. מוסד הרווח הוא למעשה המטרה של בעלי ההון, להדיל עוד ועוד את ה[[הון]] שברשותם, ולהגדילו באופן יחסי לבעלי ההון האחרים. הגדלה בלתי פוסקת של ההון מגדילה את כוחם החברתי של בעלי ההון ואינה מהווה תרומה כלשהי לרווחת הכלל. על רעיון זה עמדו הן [[מרקס]] וממשיכיו השונים והון [[תורסטיין ובלן]] ובעלי ההשקפה ה[[כלכלה מוסדית|מוסדית]].<br>

לפי הכנ"ק (כלכלנים נאו-קלאסיים) אדם ישפר את מצבו ככל שיעמדו לרשותו יותר אמצעים כספיים. הגדלת האמצעים הכספיים נעשית ע"י הרווח. לפי התפיסה התרבותית זהו הלב האמיתי של הקפיטליזם, בניגוד ל[[היד הנעלמה|יד הנעלמה]]. מוסד הרווח הוא למעשה המטרה של בעלי ההון, להגדיל עוד ועוד את ה[[הון]] שברשותם, ולהגדילו באופן יחסי לבעלי ההון האחרים. ההצבר המתמיד של ההון מגדיל את כוחם החברתי של בעלי ההון ואינו מהווה תרומה כלשהי לרווחת הכלל. על רעיון זה עמדו הן [[מרקס]] וממשיכיו השונים והון [[תורסטיין ובלן]] ובעלי ההשקפה ה[[כלכלה מוסדית|מוסדית]].<br>

ראי: [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].

ראי: [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].

===הרציונליות האמיתית===

===הרציונליות האמיתית===

הביקורת התרבותית פוסלת את ההגדרה של רציונליות כאנוכיות. למעשה רציונליות היא מושג תרבותית אשר משמש בכל תקופה ובכל תרבות להצדקת של התנגהות אחרת. מושג זה הנובע מהפסיכולוגיה הינו מושג פוליטי תרבותי מובהק ומודרני, ואין לו כל משמעות לגבי כיצד הדברים אמורים להתרחש, מכיוון שהוא מבוסס על בחירה ערכית. הביקורת מציינת כי מצבו הטבעי האמיתית של האדם הוא החיים בקהילה, וכי ערכים נקבעים ע"י הקהילה ולא ע"י הרובינזון קרוזו הבודד.

הביקורת התרבותית פוסלת את ההגדרה של רציונליות כאנוכיות. למעשה רציונליות היא מושג תרבותית אשר משמש בכל תקופה ובכל תרבות להצדקת של התנהגות אחרת. מושג זה הנובע מהפסיכולוגיה הינו מושג פוליטי תרבותי מובהק ומודרני, ואין לו כל משמעות לגבי האופן בו הדברים אמורים להתרחש, מכיוון שהוא מבוסס על בחירה ערכית. הביקורת מציינת כי מצבו הטבעי האמיתית של האדם הוא החיים בקהילה, וכי ערכים נקבעים ע"י הקהילה ולא ע"י הרובינזון קרוזו הבודד.

===שוק, תחרות ויעילות===

===שוק, תחרות ויעילות===

על פי תפסה זו, במהותו הקפיטליזם הינו תרבות, כלומר מערכת של ערכים ומערכת של השקפות על העולם. הקפיטליזם אינו מערכת כלכלית, או חברתית ,או משפטית אלא מערכת תרבותית - כל השאר נבנות עליה. למעשה לא קיים בשום מקום [[שוק משוכלל]]. אף שוק אינו מכיל מספר שחקנים גדול מספיק ותמיד ישנם שחקים גדולים מספיק היכולים להשפיע על המחיר. בנוסף קיימים כל [[כשלי שוק|כשלי השוק]] המונעים ממנו לקיים את ההבטחה של "טוב לכולם".<br>

על פי תפיסה זו, במהותו הקפיטליזם הינו תרבות, כלומר מערכת של ערכים ומערכת של השקפות על העולם. הקפיטליזם אינו מערכת כלכלית, או חברתית ,או משפטית אלא מערכת תרבותית - כל השאר נבנות עליה. למעשה לא קיים בשום מקום [[שוק משוכלל]]. אף שוק אינו מכיל מספר שחקנים גדול מספיק ותמיד ישנם שחקים גדולים מספיק היכולים להשפיע על המחיר. בנוסף קיימים כל [[כשלי שוק|כשלי השוק]] המונעים ממנו לקיים את ההבטחה של "טוב לכולם".<br>

ראי: [[שעור: 6. שוק ממשלה, תאגידים ומונפולים]].

ראי: [[שעור: 6. שוק ממשלה, תאגידים ומונפולים]].

===תרבות הצריכה===

===תרבות הצריכה===

התוצר התרבותי הבולט ביותר של הקפיטליזם הוא [[תרבות הצריכה]]. מערכת הערכים הקפיטליסטית מחליפה את עכשיו העולם הישן וערכי הדת שהתמוטטות בערכיו, ערכי הצריכה. בתרבות הצריכה אין ערכים מלבד מירוץ קניות בלתי פוסק המתודלק ע"י הפרסומות. כל החיים התרבותיים והרוחניים של האדם מסתכמים בקניית הפריט הבא. כך נולדת תרבות השופינג, הקניונים והמותגים. תרבות הצריכה מעודדת קונפורמיות, כולם קונים את אותם הדברים, ומצמצמת את המגוון האנושי. לכן תרבות הצריכה סותרת את החופש האישי שמבטיח הקפיטליזם.<BR>

התוצר התרבותי הבולט ביותר של הקפיטליזם הוא [[תרבות הצריכה]]. מערכת הערכים הקפיטליסטית מחליפה את ערכי העולם הישן וערכי הדת שהתמוטטות בערכיו, ערכי הצריכה. בתרבות הצריכה ערכי היסוד הם הבידור (entertainment), ורדיפת החידושים הגורמים למירוץ קניות בלתי פוסק המתודלק ע"י הפרסומות. כל החיים התרבותיים והרוחניים של האדם מסתכמים בקניית הפריט הבא. כך נולדת תרבות השופינג, הקניונים והמותגים. תרבות הצריכה מעודדת קונפורמיות, כולם קונים את אותם הדברים, ומצמצמת את המגוון האנושי. לכן תרבות הצריכה סותרת את החופש האישי שמבטיח הקפיטליזם.<BR>

ראי:

ראי:

*[[No Logo]]

*[[No Logo]]

==פעולה בין תרבותית==

==פעולה בין תרבותית==

ייחודה של התרבות הקפיטליסטית היא ביכולתה להציג עת עצמה כטבעית, באמצעות הנחות רציונליות ולא דתיות. בנוסף לתרבות הקפיטליסטית יכולת גבוהה מאוד לייצר לעצמה סוכנים בתרבויות אחרות. זאת על ידי השרשת מוסד הרווח בתוך תרבויות לא קפיטליסטיות. הרווח הוא הדרך לניכוס העוצמה בתרבות הקפיטליסטית וייחודו הוא שיכולתו לעשות זאת מבלי להפעיל אלימות גלויה. תכונה זו מכשירה אותו להתפשט לתוך תרבויות אחרות ולשנות אותן מבפנים באופן סמוי יחסית תוך נטרול ההתנגדות הערכית ה'מיושנת' וה'לא טבעית' של התרבות אותה הוא משנה.<br>

ייחודה של התרבות הקפיטליסטית היא ביכולתה להציג עת עצמה כטבעית, באמצעות הנחות רציונליות ולא דתיות. בנוסף לתרבות הקפיטליסטית יכולת גבוהה מאוד לייצר לעצמה סוכנים בתרבויות אחרות. זאת על ידי הפצת תרבות הצריכה והשרשת מוסד הרווח בתוך תרבויות לא קפיטליסטיות. תרבות הצריכה מסנוורת את הציבור בבוהק אלפי המוצרים הנחשקים בקניונים. בעקבותיה מגיע הרווח, שהוא הדרך לניכוס העוצמה בתרבות הקפיטליסטית וייחודו ביכולתו לעשות זאת מבלי להפעיל אלימות גלויה. תכונה זו מכשירה אותו להתפשט לתוך תרבויות אחרות ולשנות אותן מבפנים באופן סמוי יחסית תוך נטרול ההתנגדות הערכית ה'מיושנת' וה'לא טבעית' של התרבות אותה הוא משנה.<br>

לפי הביקורת התרבותית, כדי להתנגד לקפיטליזם יש לחשוף אותו כתרבות, לא כשיטה כלכלית-תעשייתית. כך יתאפשר להתמודד איתו במגרש האמיתי שלו, המגרש התרבותי-פוליטי

לפי הביקורת התרבותית, כדי להתנגד לקפיטליזם יש לחשוף אותו כתרבות, לא כשיטה כלכלית-תעשייתית. כך יתאפשר להתמודד איתו במגרש האמיתי שלו, המגרש התרבותי-פוליטי