| זמן קצר לאחר חצות הלילה של ה־3 בדצמבר 1984, מיכל אחסון שהכיל MIC התחמם יתר על המידה ושחרר גז MIC רעיל. הגז, שהוא כבד מהאוויר, נסחף לאורך הקרקע ברחובות הסמוכים והרג אלפי בני אדם באופן מיידי. אנשים מרוחקים יותר מאיזור האסון קמו, והחלה מנוסה כללית של אנשים מהעיר באמצע הלילה. מערכת [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בעיר קרסה ואנשים רבים נרמסו למוות בנסיון להמלט. | | זמן קצר לאחר חצות הלילה של ה־3 בדצמבר 1984, מיכל אחסון שהכיל MIC התחמם יתר על המידה ושחרר גז MIC רעיל. הגז, שהוא כבד מהאוויר, נסחף לאורך הקרקע ברחובות הסמוכים והרג אלפי בני אדם באופן מיידי. אנשים מרוחקים יותר מאיזור האסון קמו, והחלה מנוסה כללית של אנשים מהעיר באמצע הלילה. מערכת [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בעיר קרסה ואנשים רבים נרמסו למוות בנסיון להמלט. |
− | רוב מקרי המוות והפציעות הרציניות יוחסו ל[[בצקת ריאות]], אבל הגז גרם למגוון רחב של מכאובים אחרים. סימנים ותסמינים של חשיפה למתיל איזוציאניד כוללים שיעול, קשיי נשימה, כאבים בחזה, דמיעה, בצקת העפעפים, ו/אובדן הכרה. הצריבה של מערכת הנשימה גרמה לייצור ליחה וקצף ואנשים רבים ששאפו את הגז מתו מחנק על ידי הליחה שלהם עצמם. תופעות אלה עלולות להתפתח במשך 24 עד 72 השעות הבאות לפציעת ראות קשה, ל[[דום לב]], ולמוות. על פי ההשערה, התרחשה תגובה כימית בתוך מיכל האחסון ובאטמוספירה שהקיפה אותו, ולכן מלבד MIC גם פוֹסְגֶן, [[מימן ציאנידי]] וגזים רעילים נוספים שתרמו חלק משמעותי לאסון. | + | רוב מקרי המוות והפציעות הרציניות יוחסו ל[[בצקת ריאות]], אבל הגז גרם למגוון רחב של מכאובים אחרים. סימנים ותסמינים של חשיפה למתיל איזוציאניד כוללים שיעול, קשיי נשימה, כאבים בחזה, דמיעה, בצקת העפעפים, ואובדן הכרה. הצריבה של מערכת הנשימה גרמה לייצור ליחה וקצף ואנשים רבים ששאפו את הגז מתו מחנק על ידי הליחה שלהם עצמם. תופעות אלה עלולות להתפתח במשך 24 עד 72 השעות הבאות לפציעת ראות קשה, ל[[דום לב]], ולמוות. על פי ההשערה, התרחשה תגובה כימית בתוך מיכל האחסון ובאטמוספירה שהקיפה אותו, ולכן מלבד MIC גם פוֹסְגֶן, [[מימן ציאנידי]] וגזים רעילים נוספים שתרמו חלק משמעותי לאסון. |
| חברת יוניון קרבייד מעולם לא סיפקה מידע על ההרכב הכימי המדוייק של החומרים הכימיים, שנשפכו, אבל הדם והקרביים של כמה מהקורבנות היו בצבע אדום-דובדבן שאופייני להרעלת [[ציאניד]] חמורה. סדרה מחקרים שנערכה חמש שנים לאחר מכן, הראתה שרבים מהניצולים סבלו עדיין מאחת או כמה מההפרעות הבאות: עיוורון חלקי או מלא, הפרעות בקיבה ובמעיים, פגמים במערכת החיסון, הפרעות לחץ פוסט טראומטי, ובעיות [[וסת]] אצל נשים. נרשמה גם עליה עצמונית בהפלות, בלידות של עוברים מתים, ובילדים ב פגמים גנטיים. בנוסף, חקירה של ה[[בי בי סי]] שנערכה בנובמבר 2004, העלתה שהזיהום קיים עדיין בשטח. | | חברת יוניון קרבייד מעולם לא סיפקה מידע על ההרכב הכימי המדוייק של החומרים הכימיים, שנשפכו, אבל הדם והקרביים של כמה מהקורבנות היו בצבע אדום-דובדבן שאופייני להרעלת [[ציאניד]] חמורה. סדרה מחקרים שנערכה חמש שנים לאחר מכן, הראתה שרבים מהניצולים סבלו עדיין מאחת או כמה מההפרעות הבאות: עיוורון חלקי או מלא, הפרעות בקיבה ובמעיים, פגמים במערכת החיסון, הפרעות לחץ פוסט טראומטי, ובעיות [[וסת]] אצל נשים. נרשמה גם עליה עצמונית בהפלות, בלידות של עוברים מתים, ובילדים ב פגמים גנטיים. בנוסף, חקירה של ה[[בי בי סי]] שנערכה בנובמבר 2004, העלתה שהזיהום קיים עדיין בשטח. |