שינויים

בוקצ'ין נולד בעיר ניו יורק. הוריו, נתן ורוז בוקצ'ין, היו מהגרים יהודים מרוסיה, אשר חינכו אותו לאור האידאולוגיה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] מילדות. הוא הצטרף ל"חלוצים הצעירים", ארגון הנוער הקומוניסטי, בהיותו בן תשע. הוא עבד במפעלים והפך לאיש ארגון עבור ה"קונגרס של ארגוני התעשיה". בסוף שנות ה-30 הוא עזב את ה[[סטאליניזם]] ונדד לעבר ה[[טרוצקיזם]], ובתקופה זו הוא עבד עם קבוצה שהוציא לאור את העיתון "נושאים עכשווים". לאחר מכן הוא החל להתנגד בהדרגה למרקסיזם- לניניזם בשל ה[[כפייה]] שהאמין כי היא חלק בלתי נפרד מתורה זו. הוא הפך ל[[אנרכיזם|אנרכיסט]] ועזר לייסד את ה"ליגה הליברטרית" בניו יורק בשנות ה-1950.  

בוקצ'ין נולד בעיר ניו יורק. הוריו, נתן ורוז בוקצ'ין, היו מהגרים יהודים מרוסיה, אשר חינכו אותו לאור האידאולוגיה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] מילדות. הוא הצטרף ל"חלוצים הצעירים", ארגון הנוער הקומוניסטי, בהיותו בן תשע. הוא עבד במפעלים והפך לאיש ארגון עבור ה"קונגרס של ארגוני התעשיה". בסוף שנות ה-30 הוא עזב את ה[[סטאליניזם]] ונדד לעבר ה[[טרוצקיזם]], ובתקופה זו הוא עבד עם קבוצה שהוציא לאור את העיתון "נושאים עכשווים". לאחר מכן הוא החל להתנגד בהדרגה למרקסיזם- לניניזם בשל ה[[כפייה]] שהאמין כי היא חלק בלתי נפרד מתורה זו. הוא הפך ל[[אנרכיזם|אנרכיסט]] ועזר לייסד את ה"ליגה הליברטרית" בניו יורק בשנות ה-1950.  

בשנות 1950 ו-1960 בוקצ'ין עבד במספר עבודות של צאוורון כחול, כולל תפקיד כסבל רכבת. הוא החל ללמד בסוף שנות ה-1960 ב"אוניברסיטה החופשית", מוסד של תרבות הנגד במנהטן של שנות ה-1960. דבר שהוביל למשרה לכל החיים בקולג' רמפו בניו-ג'רזי, שם כיהן עד פרישתו כפרופסור אמריטוס בשנת 1983. בוקצי'ן היה שותף להקמה של "[[המכון לאקולוגיה חברתית]]" שנוסד בקולג' גודארד, ורמונט בשנת 1971.

בשנות 1950 ו-1960 בוקצ'ין עבד במספר עבודות של צאוורון כחול, כולל תפקיד כסבל רכבת. הוא החל ללמד בסוף שנות ה-1960 ב"אוניברסיטה החופשית", מוסד של תרבות הנגד במנהטן של שנות ה-1960. דבר שהוביל למשרה לכל החיים בקולג' רמפו בניו-ג'רזי, שם כיהן עד פרישתו כפרופסור אמריטוס בשנת 1983. בוקצ'ין היה שותף להקמה של "[[המכון לאקולוגיה חברתית]]" שנוסד בקולג' גודארד, ורמונט בשנת 1971.

בוקצ'ין הוציא לאור את ספרו "הסביבה הסינתטית שלנו" תחת שם העט לואיס הרבר, בשנת 1962; חצי שנה לפני ספרה של [[רייצ'ל קרסון]], "[[אביב דומם]]". הספר תיאר מגוון רחב של בעיות סביבה אבל זכה לתשומת לב מועטה בגלל הרדיקליות הפוליטיות שבו. המאמר פורץ הדרך שלו "אקולוגיה וחשיבה מהפכנית" הכניס את מושג ה[[אקולוגיה]] לתוך הפוליטיקה הרדיקלית, הרצאות שנשא בכל רחבי ארצות הברית הביאו לפופולריזציה של רעיונות אקולוגיים בתרבות הנגד. מאמרים אחרים שלו משנות ה-1960 הביאו רעיונות חדשניים אודות טכנולוגיות אקולוגיות. מאמר מפורסם אחר שלו הוא "הקשב, מרקסיסט!" משנת 1969 אשר הזהיר תנועת סטודנטים כנגד השתלטות של קבוצה מרקסיסטית. מאמרים אלו ומאמרים נוספים משנות ה-1960 נכללים באנתולוגיה "אנרכיזם לאחר מחסור".  

בוקצ'ין הוציא לאור את ספרו "הסביבה הסינתטית שלנו" תחת שם העט לואיס הרבר, בשנת 1962; חצי שנה לפני ספרה של [[רייצ'ל קרסון]], "[[אביב דומם]]". הספר תיאר מגוון רחב של בעיות סביבה אבל זכה לתשומת לב מועטה בגלל הרדיקליות הפוליטיות שבו. המאמר פורץ הדרך שלו "אקולוגיה וחשיבה מהפכנית" הכניס את מושג ה[[אקולוגיה]] לתוך הפוליטיקה הרדיקלית, הרצאות שנשא בכל רחבי ארצות הברית הביאו לפופולריזציה של רעיונות אקולוגיים בתרבות הנגד. מאמרים אחרים שלו משנות ה-1960 הביאו רעיונות חדשניים אודות טכנולוגיות אקולוגיות. מאמר מפורסם אחר שלו הוא "הקשב, מרקסיסט!" משנת 1969 אשר הזהיר תנועת סטודנטים כנגד השתלטות של קבוצה מרקסיסטית. מאמרים אלו ומאמרים נוספים משנות ה-1960 נכללים באנתולוגיה "אנרכיזם לאחר מחסור".