שינויים

הוסרו 3 בתים ,  08:53, 12 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ו/או" ב־"ואו"
שורה 3: שורה 3:  
ב[[כלכלה]], המונח '''רווחה חברתית''' מתייחס למדדים המנסים להעריך ולכמת את איכות החיים של קבוצה (בדרך כלל של אוכלוסיה שגרה מדינת לאום), לדוגמה בגישת היכולות של [[אמרטיה סן]] או ב[[כלכלת אושר]].  
 
ב[[כלכלה]], המונח '''רווחה חברתית''' מתייחס למדדים המנסים להעריך ולכמת את איכות החיים של קבוצה (בדרך כלל של אוכלוסיה שגרה מדינת לאום), לדוגמה בגישת היכולות של [[אמרטיה סן]] או ב[[כלכלת אושר]].  
   −
==רווחה סובייקטיבית ו/אובייקטיבית==
+
==רווחה סובייקטיבית ואובייקטיבית==
 
יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית.  '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר.  '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיבים כמו כמות המזון שיש לו, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח ועוד.
 
יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית.  '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר.  '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיבים כמו כמות המזון שיש לו, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח ועוד.
   שורה 13: שורה 13:     
במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו Earley  שדיווח עצמי על אושר מתואם עם מספר מדידות אחרות בעלות מאפיינים אובייקטיביים יותר<ref>Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount
 
במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו Earley  שדיווח עצמי על אושר מתואם עם מספר מדידות אחרות בעלות מאפיינים אובייקטיביים יותר<ref>Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount
University, Dept of Psychology Mimeo.M</ref> :מאפיינים אובייקטיביים כמו [[אבטלה]], עד כמה האדם זוכר אירועים חיוביים לעומת שליליים במהלך החיים שלו, הערכה של אושרו של האדם על ידי חברים ובני משפחה, הערכת אושרו של האדם על ידי בן או בת הזוג שלו, משך ו/אותנטיות של מה של  Duchenne smile (חיוך המתרחש בכיווץ של מספר קבוצות שרירי פנים, דבר שבני אדם מזהים אותו כ"חיוך אמיתי"), מדידת תגובות של דופק הלב ושל לחץ הדם בתגובה לעקה נפשית (stress) ומחלות פסיכוסומאטיות כמו הפרעות עיכול או כאבי ראש,  מדידות התנגדות חשמלית של העור בתגובה ל[[מתח נפשי|עקה נפשית]], ומדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex).  
+
University, Dept of Psychology Mimeo.M</ref> :מאפיינים אובייקטיביים כמו [[אבטלה]], עד כמה האדם זוכר אירועים חיוביים לעומת שליליים במהלך החיים שלו, הערכה של אושרו של האדם על ידי חברים ובני משפחה, הערכת אושרו של האדם על ידי בן או בת הזוג שלו, משך ואותנטיות של מה של  Duchenne smile (חיוך המתרחש בכיווץ של מספר קבוצות שרירי פנים, דבר שבני אדם מזהים אותו כ"חיוך אמיתי"), מדידת תגובות של דופק הלב ושל לחץ הדם בתגובה לעקה נפשית (stress) ומחלות פסיכוסומאטיות כמו הפרעות עיכול או כאבי ראש,  מדידות התנגדות חשמלית של העור בתגובה ל[[מתח נפשי|עקה נפשית]], ומדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex).  
    
[[דו"ח פורסייט]] של ממשלת בריטניה, שהתפרסם בשנת 2008, מבוסס על ניתוחים מתחום [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]]. לפי הדו"ח מושג הרווחה (well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומעורבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם-  התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.<ref>Huppert F (2008) Psychological well-being: evidence regarding its causes and its consequences (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project 2008).</ref>
 
[[דו"ח פורסייט]] של ממשלת בריטניה, שהתפרסם בשנת 2008, מבוסס על ניתוחים מתחום [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]]. לפי הדו"ח מושג הרווחה (well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומעורבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם-  התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.<ref>Huppert F (2008) Psychological well-being: evidence regarding its causes and its consequences (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project 2008).</ref>
שורה 58: שורה 58:  
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תועלת ו/אושר]]
+
[[קטגוריה:תועלת ואושר]]
 
[[קטגוריה:כלכלה]]
 
[[קטגוריה:כלכלה]]
 
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
 
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
 
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
 
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]