47,332
עריכות
שינויים
←הגודל של מארגים חוצצים יחסית לזרמים
חלק מהמלאים גדולים (כמו מחסן גדול או מאגר מים) יקר להקים ולתחזק. עסקים המציאו הזפקה בדיוק בזמן, בגלל שהם הגיעו למסקנה שכדאי לפשל מידי פעם ולהדפק מאשר להחזיק מלאי גדול ויקר, וכן בגלל שדבר זה מאפשר להם להיות גמישים יותר בתגובה לתאנים משתנים.
חלק מהמלאים גדולים (כמו מחסן גדול או מאגר מים) יקר להקים ולתחזק. עסקים המציאו הזפקה בדיוק בזמן, בגלל שהם הגיעו למסקנה שכדאי לפשל מידי פעם ולהדפק מאשר להחזיק מלאי גדול ויקר, וכן בגלל שדבר זה מאפשר להם להיות גמישים יותר בתגובה לתאנים משתנים.
יכול להיות שהרבה עסקים המבצעים החלטות לגבי מדיניות מלאי קטנים שטובה להם, מצטרפות יחד למערכת כלכלית פחות יציבה. (דרור – למה? יונתן - אולי כי מאגרים קטנים מגבירים את הנטייה של מערכות לקרוס, ובכך לחולל קריסת-שרשרת במערכת המורכבת מהרבה מאגרים קטנים וקשורים)
יכול להיות שהרבה עסקים המבצעים החלטות לגבי מדיניות מלאי קטנים שטובה להם, מצטרפות יחד למערכת כלכלית פחות יציבה.
הגודל היחסי של מלאים נראה דבר שיכול להיות דבר מאוד משפיע, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.<BR>
הגודל היחסי של מלאים נראה דבר שיכול להיות דבר מאוד משפיע, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.<BR>
*[דרור – למה הרבה מאגרים קטנים פחות יציבים. יונתן - אולי כי מאגרים קטנים מגבירים את הנטייה של מערכות לקרוס, ובכך לחולל קריסת-שרשרת במערכת המורכבת מהרבה מאגרים קטנים וקשורים.דרור - לי דווקא נראה ההפך. הרבה מאגרים קטנים יכולים לשמור על היותם באפר בלי תלות. לדוגמה סכר גדול עלול להביקע, עלות התחזוקה של הקטנים היא אולי גדולה יותר ולכן סך הכל פר השקעה הם נותנים פחות חציצה. סה"כ נראה לימסקנה לא מבוססת. (אם הדיון ממשיך, אפשר להעביר הערות לדף השיחה)]
*[הערה, יונתן - אני חושב שהסיבה שמלאים וחוצצים ממוקמים בתחילת הרשימה היא לא הקושי לשנות אותם, אלא העובדה שהם משפיעים על התזמונים בלבד ולכן על אורך הנשימה של המערכת, הם לא משנים את תפקודה היסודי אלא רק את מושגי הזמן שלה.דרור- לדעתי אתה טועה כל תפקידם של החוצצים הוא לייצב את המערכת, כלומר לגרום לכך שמשבר קטן (לדוגמה גשמים חזקים מידי או העדר גשמים) לא יתרגם לקטסטורפה. אם המשבר נמשך זה לא עוזר, כמובן.]
*[הערה- מדווז מדברת על ביקוש משתנה, אבל גם הספקים יכולים להשתנות, או תנאי ייצור אחרים(לדוגמה שביתה בנמלים, כניסת מתחרים) , ואז יכול להיות שכדאי לעבור מתת קבוצה אחת של חומרי גלם לתת קבוצה אחרת]
*[הערה- מדווז מדברת על ביקוש משתנה, אבל גם הספקים יכולים להשתנות, או תנאי ייצור אחרים(לדוגמה שביתה בנמלים, כניסת מתחרים) , ואז יכול להיות שכדאי לעבור מתת קבוצה אחת של חומרי גלם לתת קבוצה אחרת]
*[הערה - במחסן יש עלוית מידע עולות? אני מניח שכן, בייחוד כאשר המאגר הוא של משהוא שאיננו פיזי - יונתן.]
*[הערה - במחסן יש עלוית מידע עולות? אני מניח שכן, בייחוד כאשר המאגר הוא של משהוא שאיננו פיזי - יונתן.]
*[הערה – תגובתיות היא דבר שאנשי עסקים מפנים כנגד עסקים גדולים – "הם דינוזאורים", לעומת זאת העסקים הגודלים נהנים מיכולת בולמי זעזוים גדולים יותר מול שינויים כמו מחזורי עסקים]
*[הערה – תגובתיות היא דבר שאנשי עסקים מפנים כנגד עסקים גדולים – "הם דינוזאורים", לעומת זאת העסקים הגודלים נהנים מיכולת בולמי זעזוים גדולים יותר מול שינויים כמו מחזורי עסקים]
*[הערה – כדי לתחזק מלאי יש להשקיע אנרגיה – בגלל שמלאי הוא דבר הומוגני ויש לו נטיה טבעית להתערבב עם הסביבה כדי להגדיל אנטרופיה].
*[הערה – כדי לתחזק מלאי יש להשקיע אנרגיה – בגלל שמלאי הוא דבר הומוגני ויש לו נטיה טבעית להתערבב עם הסביבה כדי להגדיל אנטרופיה].
*[הערה – יש יתרון לגודל (עלות תחזוקה יורדת), היות ומלאי גדל בנפח רדיוס בשלישית והמעטפת גדלה בשטח – רדיוס בריבוע, או בהתאמה שטח והיקף במקרה של מלאי דו מימדי כמו שטח חקלאי, מצד שני , הפיתוי של מלאי גדול יותר והפגיעות שלו גדולה יותר – לא לשמור כל הביצים בסל אחד?)
*[הערה – יש יתרון לגודל (עלות תחזוקה יורדת), היות ומלאי גדל בנפח רדיוס בשלישית והמעטפת גדלה בשטח – רדיוס בריבוע, או בהתאמה שטח והיקף במקרה של מלאי דו מימדי כמו שטח חקלאי, מצד שני , הפיתוי של מלאי גדול יותר והפגיעות שלו גדולה יותר – לא לשמור כל הביצים בסל אחד?]
==המבנה של זרמים, מאגרים ונקודות הצטלבות==
==המבנה של זרמים, מאגרים ונקודות הצטלבות==