שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
סיכום(לא מדוייק) של דונאלה מזווז - נקודות מפנה. מקומות להתערבות במערכת.  
+
סיכום(לא מדוייק) של דונאלה מדווז - מנופים: מקומות להתערבות במערכת.  
וכן הערות של דרור.  
+
וכן הערות של דרור ויונתן.
 +
 
 +
מדווז מדרגת את נק' המינוף של מערכת מהנמוך לגבוה. כשאר היא מציינת שברוב המערכות הנטייה הטבעית של הפועלים במערכת היא לדחוף את המנופים לכיוון ההפוך. <BR>
 +
[הערה, יונתן - אפשר לומר שהמנופים הראשונים ברשימה הם הטקטיקה של שינוי המערכת בעוד האחרונים הם שינוי אסטרטגי במערכת.]
      שורה 6: שורה 9:     
מאגר, מלאי – גובה המים בתוך המאבט.  
 
מאגר, מלאי – גובה המים בתוך המאבט.  
שליטה על זרמים – ברז פנימה וברז החוצה. אלו הם שני דוגמאות למושב שלילי.  
+
שליטה על זרמים – ברז פנימה וברז החוצה. אלו הם שני דוגמאות למשוב שלילי.  
    
בדרך כלל מצב המערכת מאופיין על ידי גודל של מאגר. לדוגמה גובה המים.  
 
בדרך כלל מצב המערכת מאופיין על ידי גודל של מאגר. לדוגמה גובה המים.  
   −
מערכת יותר מעניינת – יש בה כמה מצבים בו זמנית  - לדגומה שני ברזים של מים חמים וקרים, וצירך גם להגיע לטמפרטורה מתאימה ולא רק לגובה מים מתאים. אם הברז של המים החמים מגיב ביאחור בגלל שהוא מגיע מדוד שמש מרוחק, אז הביעה נהיית יותר ראלית ומסובכת ומעניינית.
+
מערכת יותר מעניינת – יש בה כמה מצבים בו זמנית  - לדגומה שני ברזים של מים חמים וקרים, וצירך גם להגיע לטמפרטורה מתאימה ולא רק לגובה מים מתאים. אם הברז של המים החמים מגיב באיחור בגלל שהוא מגיע מדוד שמש מרוחק, אז הביעה נהיית יותר ראלית ומסובכת ומעניינית.
   −
דוגמה למורכבות מערכת – חשבון בנק הוא סוג של אמבט כאשר המשכורת היא ברז פנימה והצקים שאנו כותבים הם הברז החוצה. הריבית החיובית היא עוד ברז קטן שמוסיף מים כאשר האמבט מלא, והריבית על חובות היא ברז מיוחד שמרוקן האמבט עוד יותר כאשר הוא ריק. אם נחבר אלף אמבטיות כאלה לבנק, ו1000 בנקים כאלה למערכת כספית לאומית, נתחיל להבין כמה המערכת הזו מסובכת
+
דוגמה למורכבות מערכת – חשבון בנק הוא סוג של אמבט כאשר המשכורת היא ברז פנימה והצקים שאנו כותבים הם הברז החוצה. הריבית החיובית היא עוד ברז קטן שמוסיף מים כאשר האמבט מלא, והריבית על חובות היא ברז מיוחד שמרוקן האמבט עוד יותר כאשר הוא ריק. אם נחבר אלף אמבטיות כאלה לבנק, ו1000 בנקים כאלה למערכת כספית לאומית, נתחיל להבין כמה המערכת הזו מסובכת.
   −
[הערה , דרור– מדווז מדברת על מצב המערכת כאל מלאים שלה, אבל מה עם מצב האגם? הוא לא מאופיין רק על ידי גובה המים שלו אלא לדוגמה טיב הבוץ , או אמבט – במצב הסדקים שיש בו]
+
[הערה , דרור– מדווז מדברת על מצב המערכת כאל מלאים שלה, אבל מה עם מצב האגם? הוא לא מאופיין רק על ידי גובה המים שלו אלא לדוגמה טיב הבוץ , או אמבט – במצב הסדקים שיש בו]<BR>
 +
[הערה, יונתן - אכן תיאור המערכת הזו הוא קצת פשטני ומאוד כוללני. מערכת אינה בהכרח מאגר המתמלא ומתרוקן. הגורם שהוא 'מצב' המערכת (למעשה איזושהי תת-מערכת בהקשר) יכול להיות לא מאגרי כלל כמו נטייה חברתית, כמו כן אין הכרח שהוא יקיים קשרים מחזקים '''ו'''מחלישים, הוא יכול להיות מחוזק בלבד או מוחלש בלבד אם כי מערכת כזו תיטה מהר מאוד לחידלון.]
    
==קבועים==
 
==קבועים==
שורה 27: שורה 31:  
==הגודל של מארגים חוצצים יחסית לזרמים==
 
==הגודל של מארגים חוצצים יחסית לזרמים==
   −
אמבטיה גודלה עם ברזים קטנים, או אמבטיה קטנה עם ברזים גדולים. זה ההבדל בין אגם לבין נהר. גודל האמבט יחסית לגודל הזרם משמש כ"בולם זעוזים". מאגרים משמשים כגורם מייצב של מערכת, מסיבה זו שומעים הרבה יותר על נהרות העולים על גדותיהם מאשר אגמים. בכימיה מאגר מייצב נקרא באפר, או חוצץ.  
+
אמבטיה גדולה עם ברזים קטנים, או אמבטיה קטנה עם ברזים גדולים. זה ההבדל בין אגם לבין נהר. גודל האמבט יחסית לגודל הזרם משמש כ"בולם זעוזים". מאגרים משמשים כגורם מייצב של מערכת, מסיבה זו שומעים הרבה יותר על נהרות העולים על גדותיהם מאשר אגמים. בכימיה מאגר מייצב נקרא באפר, או חוצץ.  
    
הכוח המייצב של מאגרים הוא הסיבה שאנו שומרים כסף בבנק ולא מוצאים מיד את מה שהרווחנו. או הסיבה שפירמות מחזיקות מלאי במחסנים ולא מזמינות אותו רק אחרי שאנשים הוציאו את הסחורה מהחנות, או הסיבה לכך שגודל האוכלוסיה של מין בסכנת הכחדה צריך להיות גדול יותר ממה שמאפשר לשמור על מינימום שלה.  
 
הכוח המייצב של מאגרים הוא הסיבה שאנו שומרים כסף בבנק ולא מוצאים מיד את מה שהרווחנו. או הסיבה שפירמות מחזיקות מלאי במחסנים ולא מזמינות אותו רק אחרי שאנשים הוציאו את הסחורה מהחנות, או הסיבה לכך שגודל האוכלוסיה של מין בסכנת הכחדה צריך להיות גדול יותר ממה שמאפשר לשמור על מינימום שלה.  
שורה 36: שורה 40:  
חלק מהמלאים גדולים (כמו מחסן גדול או מאגר מים) יקר להקים ולתחזק. עסקים המציאו הזפקה בדיוק בזמן, בגלל שהם הגיעו למסקנה שכדאי לפשל מידי פעם ולהדפק מאשר להחזיק מלאי גדול ויקר, וכן בגלל שדבר זה מאפשר להם להיות גמישים יותר בתגובה לתאנים משתנים.  
 
חלק מהמלאים גדולים (כמו מחסן גדול או מאגר מים) יקר להקים ולתחזק. עסקים המציאו הזפקה בדיוק בזמן, בגלל שהם הגיעו למסקנה שכדאי לפשל מידי פעם ולהדפק מאשר להחזיק מלאי גדול ויקר, וכן בגלל שדבר זה מאפשר להם להיות גמישים יותר בתגובה לתאנים משתנים.  
   −
יכול להיות שהרבה עסקים המבצעים החלטות לגבי מדיניות מלאי קטנים  שטובה להם, מצטרפות יחד למערכת כלכלית פחות יציבה. (דרור – למה?)
+
יכול להיות שהרבה עסקים המבצעים החלטות לגבי מדיניות מלאי קטנים  שטובה להם, מצטרפות יחד למערכת כלכלית פחות יציבה. (דרור – למה? יונתן - אולי כי מאגרים קטנים מגבירים את הנטייה של מערכות לקרוס, ובכך לחולל קריסת-שרשרת במערכת המורכבת מהרבה מאגרים קטנים וקשורים)
   −
הגודל היחסי של מלאים נראה דבר שיכול להיות דבר מאוד משפיע, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.  
+
הגודל היחסי של מלאים נראה דבר שיכול להיות דבר מאוד משפיע, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.<BR>
 +
[הערה, יונתן - אני חושב שהסיבה שמלאים וחוצצים ממוקמים בתחילת הרשימה היא לא הקושי לשנות אותם, אלא העובדה שהם משפיעים על התזמונים בלבד ולכן על אורך הנשימה של המערכת, הם לא משנים את תפקודה היסודי אלא רק את מושגי הזמן שלה.]
   −
*[הערה-  מדווז מדברת לע ביקוש משתנה, אבל גם הספקים יכולים להשתנות, או תנאי ייצור אחרים(לדוגמה שביתה בנמלים, כניסת מתחרים) , ואז יכול להיות שכדאי לעבור מתת קבוצה אחת של חומרי גלם לתת קבוצה אחרת]
+
*[הערה-  מדווז מדברת על ביקוש משתנה, אבל גם הספקים יכולים להשתנות, או תנאי ייצור אחרים(לדוגמה שביתה בנמלים, כניסת מתחרים) , ואז יכול להיות שכדאי לעבור מתת קבוצה אחת של חומרי גלם לתת קבוצה אחרת]
*[הערה - במחסן יש עלוית מידע עולות?]
+
*[הערה - במחסן יש עלוית מידע עולות? אני מניח שכן, בייחוד כאשר המאגר הוא של משהוא שאיננו פיזי - יונתן.]
*[הערה – מה משפיע על "ההפרעות" שגורמות לכך שגודל הזרם אינו תמיד שווה? איך יודעים מה תחום השינוי של הזרם?]
+
*[הערה – מה משפיע על "ההפרעות" שגורמות לכך שגודל הזרם אינו תמיד שווה? איך יודעים מה תחום השינוי של הזרם? - ניתן להציג את הזרם עצמו כמערכת, ואז להבין אותו - יונתן.]
 
*[הערה – תגובתיות היא דבר שאנשי עסקים מפנים כנגד עסקים גדולים – "הם דינוזאורים", לעומת זאת העסקים הגודלים נהנים מיכולת בולמי זעזוים גדולים יותר מול שינויים כמו מחזורי עסקים]
 
*[הערה – תגובתיות היא דבר שאנשי עסקים מפנים כנגד עסקים גדולים – "הם דינוזאורים", לעומת זאת העסקים הגודלים נהנים מיכולת בולמי זעזוים גדולים יותר מול שינויים כמו מחזורי עסקים]
 
*[הערה – כדי לתחזק מלאי יש להשקיע אנרגיה – בגלל שמלאי הוא דבר הומוגני ויש לו נטיה טבעית להתערבב עם הסביבה כדי להגדיל אנטרופיה].  
 
*[הערה – כדי לתחזק מלאי יש להשקיע אנרגיה – בגלל שמלאי הוא דבר הומוגני ויש לו נטיה טבעית להתערבב עם הסביבה כדי להגדיל אנטרופיה].  
שורה 51: שורה 56:  
המבנה הפיזי של דברים, כמו מבנה הצנרת,  משנה  
 
המבנה הפיזי של דברים, כמו מבנה הצנרת,  משנה  
   −
כאשר רשת הכבישים ההוגרנית הונחה כך שכל התנועה במדינה עוברת דרך בודפסט , זה משפיע הרבה על זיהום האוויר ועל היוממנות וקשה מאוד לתקן את זה על ידי תקנות זיהום, רמוזרים או הגבלות מהירות.  
+
כאשר רשת הכבישים ההונגרית הונחה כך שכל התנועה במדינה עוברת דרך בודפסט , זה משפיע הרבה על זיהום האוויר ועל היוממנות וקשה מאוד לתקן את זה על ידי תקנות זיהום, רמוזרים או הגבלות מהירות.  
    
הדרך היחידה לתקן מערכת שבנויה רע היא לבנות אותה מחדש, אם אפשר, לרוב אי אפשר, היות ושינויים פיזיים הם השינויים האיטיים והיקרים ביותר לרוב במערכת.  
 
הדרך היחידה לתקן מערכת שבנויה רע היא לבנות אותה מחדש, אם אפשר, לרוב אי אפשר, היות ושינויים פיזיים הם השינויים האיטיים והיקרים ביותר לרוב במערכת.  
שורה 63: שורה 68:  
*[הערה – בהנדסה וגם בתכנות – מודלים, תכנון איטרטיבי, תכנון איטרבטי הוא אבולציוני אבל מנוגד לייצור ההמוני של פס ייצור]
 
*[הערה – בהנדסה וגם בתכנות – מודלים, תכנון איטרטיבי, תכנון איטרבטי הוא אבולציוני אבל מנוגד לייצור ההמוני של פס ייצור]
 
*[הערה – יש כאן אי רברסבליות , בגלל חוק שני תמיד?]
 
*[הערה – יש כאן אי רברסבליות , בגלל חוק שני תמיד?]
 +
 +
==אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת==
 +
מדווז מביאה שוב את הדוגמה של דוד מים ארבע קומות מתחת ומסבירה את ההבדל במקרה זה בין אמבטיה למקלחת. ההבדל הוא שכאשר המערכת משתנה לאט (אמבטיה עקב מאגר חוצץ גדול) השיהוי של הדוד פחות קריטי מאשר מערכת המשתנה מהר, מקלחת. חלק מההשהיות הן קבועות: הזמן שלוקח לילד להביא ילדים משלו, הזמן הדרוש לבנות תחנת כוח וכו'.
 +
 +
השהיות קצרות מידי גורמות לתגובת יתר, מצב של רדיפה אחרי הזנב. התיקון של המערכת יוצר סטייה בכיוון ההפוך המחייב תיקון חדש. מערכת בעלת השהיות ארוכות מדי תיגרר לתנודתיות חזקה לאורך זמן או למצב כאוטי, במידה וההשהיות עוברות גבול מסויים ספיציפי למערכת.
 +
 +
מכיוון שהרבה השהיות אינן ניתנות לשינוי, בייחוד בתחום האקולוגי, מדווז טוענת שהאטה של הפעילות הכלכלית והצמיחה היא מנוף חזק על מערכת כלכלה-סביבה. היא מציעה לתקן את ההשהיות שאפשר להאריך, פעולה שכמעט תמיד אפשר לבצע, לעומת הניסיון לקצר השהיות.
 +
 +
[הערה, יונתן - עיניין ההשהיות קשור קשר הדוק להבנת תגובות לא לינאריות של מערכת. כאשר נותא מצב שמספר [[לולאת משוב|לולאות משוב]] מחוברות ולא כולן מגיבות באותו הקצב ואותו הכיוון].
 +
 +
==חוזק של לולאות משוב מאזנות ביחס להשפעות שהן מנסות לאזן==
 +
המנוף הבא של מערכות הוא מערכת האיזונים הפנימית שלהן. ניתן לתאר זאת ע"י [[לולאת משוב]], הם משמשות לשמר את המערכת בגבולות הבטוחים לפעולה. הדוגמה הראשונה היא התרמוסטט, הוא שומר את החדר בטמפ' קבועה (זהוא הערך אליו מכוונת לולאת המשוב), הוא עושה זאת ע"י מנגנון חישה המנטר את המשתנה עליו הלולאה מפקחת ומנגנון תגובה המווסת את החימום קירור. למערכת מורכבת ישנן מספר מערכות מאזנות, חלקן אינן פעילות רוב הזמן, אילו המערכות אשר מגיבות המצבי חירום, כמו מטפי בטיחות אוטומטיים. מדווז מציינת כי ניסיונות התייעלות לרוב פועגים במערכות הללו, כאשר בטווח הקצר אין שינוי, אולם המערכת אינה מוגנת עוד.
815

עריכות