שורה 132: |
שורה 132: |
| פוליטיקאים בשלטון נציגים נמצאים בעמדה רגישה, בשל הצורך לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם. תמיכה של פוליטיקאי בעמדות גופים שסייעו למימון מסע הבחירות שלו תביא להכרח לרינונים בדבר [[קשרי הון-שלטון]]. תומכי הפוליטיקאים יצהירו כי אם מושאי תמיכתם פועלים לטובת הצדדים המממנים, הרי שזהו צירוף מקרים בלבד. מנגד, תעלה התהייה מדוע גופים אלו מממנים פוליטיקאים אם הם לא מקבלים דבר בתמורה? ראוי לציין כי במקרים רבים נוהגים תאגידים עסקיים, במיוחד הגדולים בהם, לתמוך בכל המפלגות או המתמודדים העיקריים, לעתים תוך מתן יחס מועדף לאחד על פני השאר. | | פוליטיקאים בשלטון נציגים נמצאים בעמדה רגישה, בשל הצורך לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם. תמיכה של פוליטיקאי בעמדות גופים שסייעו למימון מסע הבחירות שלו תביא להכרח לרינונים בדבר [[קשרי הון-שלטון]]. תומכי הפוליטיקאים יצהירו כי אם מושאי תמיכתם פועלים לטובת הצדדים המממנים, הרי שזהו צירוף מקרים בלבד. מנגד, תעלה התהייה מדוע גופים אלו מממנים פוליטיקאים אם הם לא מקבלים דבר בתמורה? ראוי לציין כי במקרים רבים נוהגים תאגידים עסקיים, במיוחד הגדולים בהם, לתמוך בכל המפלגות או המתמודדים העיקריים, לעתים תוך מתן יחס מועדף לאחד על פני השאר. |
| | | |
− | במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון ההחוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ו/אופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. | + | במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון ההחוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. |
| | | |
| ==שחיתות בישראל== | | ==שחיתות בישראל== |
שורה 144: |
שורה 144: |
| לטענת העיתונאי [[סבר פלוצקר]] חסם הכניסה העיקרי לארגון ה-OECD של ישראל היא השחיתות במערכת הפוליטית הישראלית. כדי להצטרף לארגון על ישראל לנקוט בכמה צעדים שחלקם הוא: | | לטענת העיתונאי [[סבר פלוצקר]] חסם הכניסה העיקרי לארגון ה-OECD של ישראל היא השחיתות במערכת הפוליטית הישראלית. כדי להצטרף לארגון על ישראל לנקוט בכמה צעדים שחלקם הוא: |
| | | |
− | * הצטרפות לאמנה למלחמה במתן שוחד לפקידות זרה בעסקאות בינלאומיות - אמנה שנוסחה ב-1997, נחתמה ו/אושרה על ידי כל 30 המדינות בארגון ועוד 7 מדינות מתפתחות. משרד הבטחון התנגד לאמנה וישראל לא חתומה עליה. | + | * הצטרפות לאמנה למלחמה במתן שוחד לפקידות זרה בעסקאות בינלאומיות - אמנה שנוסחה ב-1997, נחתמה ואושרה על ידי כל 30 המדינות בארגון ועוד 7 מדינות מתפתחות. משרד הבטחון התנגד לאמנה וישראל לא חתומה עליה. |
| * השוואת החקיקה והפרקטיקה הישראלית במאבק בשוחד ובשחיתות לזו המקובלת במדינות המובילות בארגון. | | * השוואת החקיקה והפרקטיקה הישראלית במאבק בשוחד ובשחיתות לזו המקובלת במדינות המובילות בארגון. |
| * הגדרה ברורה של "ניגוד עניינים" אצל עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וקביעת כללים חד משמעיים להימנעות ממנו ומניצולו לרעה. לשם כך הכין הארגון ארגז כלים מפורטa toolkit for managing conflict of intresest in the public sector | | * הגדרה ברורה של "ניגוד עניינים" אצל עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וקביעת כללים חד משמעיים להימנעות ממנו ומניצולו לרעה. לשם כך הכין הארגון ארגז כלים מפורטa toolkit for managing conflict of intresest in the public sector |