שורה 24: |
שורה 24: |
| רשימה מקיפה יותר של יתרונות הקטנת השימוש ברכב פרטי והגדלת החלופות מופיעה בסוף המסמך. | | רשימה מקיפה יותר של יתרונות הקטנת השימוש ברכב פרטי והגדלת החלופות מופיעה בסוף המסמך. |
| | | |
− | אנו מאמינים כי כדי לעודד נסיעה בתחבורה הציבורית יש להפוך אותה לחלופה אמיתית לרכב הפרטי, כלומר לנוחה יותר, לאמינה יותר ולמהירה יותר מהרכב הפרטי. זאת אפשר להשיג בנקיטת צעדים מוכרים מהעולם. צעדים כגון אלה בוצעו לראשונה בקוריטיבה שבברזיל בשנות ה-70 ו/אומצו מאז בעשרות ערים ברחבי העולם. בנוסף יש לשפר את שיתוף הציבור ואת שקיפות הרשויות הפועלות בתחום, כך שהנוסעים בתחבורה הציבורית והאזרחים המושפעים ממנה יהיו במרכז. | + | אנו מאמינים כי כדי לעודד נסיעה בתחבורה הציבורית יש להפוך אותה לחלופה אמיתית לרכב הפרטי, כלומר לנוחה יותר, לאמינה יותר ולמהירה יותר מהרכב הפרטי. זאת אפשר להשיג בנקיטת צעדים מוכרים מהעולם. צעדים כגון אלה בוצעו לראשונה בקוריטיבה שבברזיל בשנות ה-70 ואומצו מאז בעשרות ערים ברחבי העולם. בנוסף יש לשפר את שיתוף הציבור ואת שקיפות הרשויות הפועלות בתחום, כך שהנוסעים בתחבורה הציבורית והאזרחים המושפעים ממנה יהיו במרכז. |
| | | |
| ===הנחות יסוד=== | | ===הנחות יסוד=== |
שורה 46: |
שורה 46: |
| מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם בכ-16 ק"מ בממוצע. שליש ממקומות העבודה נמצאים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.<ref name="brandman2003"/> | | מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם בכ-16 ק"מ בממוצע. שליש ממקומות העבודה נמצאים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.<ref name="brandman2003"/> |
| | | |
− | בתוכנית יעדים שאפתניים של הורדה דרסטית של כמות המכוניות (הסבר ליעד הגבוה של תחבורת אופניים מוסבר בפרק על אופניים). הדבר נובע מהנחה כי בעתיד תהיה התייקרות רבה במחירי האנרגיה, שתייקר את יוקר המחייה בכלל ואת יוקר התחבורה בפרט. הדגש הוא באמצעי תחבורה בעלי יעילות אנרגטית (קילווט שעה לק"מ) גבוהה. בהיבט זה, אופניים, הליכה ברגל, עבודה מרחוק ו/אופניים חשמליים הם בעלי יעילות גבוהה מאוד. לתחבורה ציבורית יעילה ולאופנועים יעילות פחותה, ואחריהם בהפרש ניכר נמצאות מוניות ומכוניות. | + | בתוכנית יעדים שאפתניים של הורדה דרסטית של כמות המכוניות (הסבר ליעד הגבוה של תחבורת אופניים מוסבר בפרק על אופניים). הדבר נובע מהנחה כי בעתיד תהיה התייקרות רבה במחירי האנרגיה, שתייקר את יוקר המחייה בכלל ואת יוקר התחבורה בפרט. הדגש הוא באמצעי תחבורה בעלי יעילות אנרגטית (קילווט שעה לק"מ) גבוהה. בהיבט זה, אופניים, הליכה ברגל, עבודה מרחוק ואופניים חשמליים הם בעלי יעילות גבוהה מאוד. לתחבורה ציבורית יעילה ולאופנועים יעילות פחותה, ואחריהם בהפרש ניכר נמצאות מוניות ומכוניות. |
| | | |
| היבט חשוב למתן אפשרות לתמהיל תחבורה כזה הוא שילוב של תכנון עירוני שאינו מוטה לטובת הרכב הפרטי - הימנעות מפרבור משתרע שמעודד שימוש ברכב פרטי הן בהיבט הקנייה והן בהיבט השימוש; עירוב שימושי קרקע כדי לקרב מרכזי מסחר, לימודים ועבודה לאזורי המגורים; תכנון צפוף שמתמקד במרכזי הערים; בנייה מרקמית, החסכונית בשטחים פתוחים, לשם הגדלת יעילות התחבורה הציבורית, השימוש באופניים וההליכה ברגל; וצמצום החניה לחניית רכב פרטי, וייקור שטחי החנייה. | | היבט חשוב למתן אפשרות לתמהיל תחבורה כזה הוא שילוב של תכנון עירוני שאינו מוטה לטובת הרכב הפרטי - הימנעות מפרבור משתרע שמעודד שימוש ברכב פרטי הן בהיבט הקנייה והן בהיבט השימוש; עירוב שימושי קרקע כדי לקרב מרכזי מסחר, לימודים ועבודה לאזורי המגורים; תכנון צפוף שמתמקד במרכזי הערים; בנייה מרקמית, החסכונית בשטחים פתוחים, לשם הגדלת יעילות התחבורה הציבורית, השימוש באופניים וההליכה ברגל; וצמצום החניה לחניית רכב פרטי, וייקור שטחי החנייה. |
שורה 82: |
שורה 82: |
| שיעור השימוש הגבוה באופניים בהולנד הוא לא תוצאה של מקרה או של טופוגרפיה אלא של מדיניות ציבורית. אחוז השימוש באופניים ירד בצורה דרסטית משנות ה-50 ועד שנות ה-70. השילוב של משבר הנפט, תודעה סביבתית ואזרחית מפותחת ומסורת רכיבה על אופניים אפשר להקים במדינה תשתית אופניים ותרבות אופניים ולהפוך את המגמה (אם כי השימוש באופניים נמוך היום מאשר בעבר). כמו כן, הולנד אינה לבדה. גם בדנמרק, במערב גרמניה, בשוויץ ובאוסטריה יש שימוש רב באופניים. נכון ל-2007, 15% מהנסיעות בברן היו נסיעות באופניים; בזלצבורג הנתון עומד על 19%; ובפרארה (איטליה) הנתון עומד על 30%. | | שיעור השימוש הגבוה באופניים בהולנד הוא לא תוצאה של מקרה או של טופוגרפיה אלא של מדיניות ציבורית. אחוז השימוש באופניים ירד בצורה דרסטית משנות ה-50 ועד שנות ה-70. השילוב של משבר הנפט, תודעה סביבתית ואזרחית מפותחת ומסורת רכיבה על אופניים אפשר להקים במדינה תשתית אופניים ותרבות אופניים ולהפוך את המגמה (אם כי השימוש באופניים נמוך היום מאשר בעבר). כמו כן, הולנד אינה לבדה. גם בדנמרק, במערב גרמניה, בשוויץ ובאוסטריה יש שימוש רב באופניים. נכון ל-2007, 15% מהנסיעות בברן היו נסיעות באופניים; בזלצבורג הנתון עומד על 19%; ובפרארה (איטליה) הנתון עומד על 30%. |
| | | |
− | אופניים ו/אופניים חשמליים הם אמצעי התחבורה היעיל ביותר מבחינה אנרגטית (מלבד עבודה מרחוק), והן מסוגלות להעביר מספר רב יותר של אנשים ברוחב רחוב נתון בשעה, יחסית לאוטובוס. מלבד זאת, גם ייצור אופניים הוא זול כלכלית ואנרגטית, וזאת בהשוואה לכלל האמצעים האחרים מלבד הליכה. 92% מתושבי ישראל גרים בערים, וכפי שראינו לפחות שליש מהם נוסעים לעבודה למרחק של פחות מ-5 ק"מ. | + | אופניים ואופניים חשמליים הם אמצעי התחבורה היעיל ביותר מבחינה אנרגטית (מלבד עבודה מרחוק), והן מסוגלות להעביר מספר רב יותר של אנשים ברוחב רחוב נתון בשעה, יחסית לאוטובוס. מלבד זאת, גם ייצור אופניים הוא זול כלכלית ואנרגטית, וזאת בהשוואה לכלל האמצעים האחרים מלבד הליכה. 92% מתושבי ישראל גרים בערים, וכפי שראינו לפחות שליש מהם נוסעים לעבודה למרחק של פחות מ-5 ק"מ. |
| | | |
| נכון להיום, יוממות אופניים מהווה פחות מ-2% מכלל הנסיעות בישראל. אולם ב[[תחבורה בתל אביב-יפו|תל-אביב יפו]] הנתון עומד על 7-10%. במרכז תל אביב קיימים רובעים שבהם יוממי אופניים מהווים 15% מכלל היוממים, ובסך הכל מדובר על כ-12,0000 מתושבי העיר שהם יוממי אופניים נכון לשנת 2010.<ref name="tlv_bike">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> הפעילות של מיזם [[תל אופן]] - תוכנית השכרת האופניים - הוסיפה לעיר עוד כ-12,000 מנויים שנתיים. בדרום תל אביב אחוז היוממות באופניים עלה מ-3% ל-10% בתוך 3 שנים בלבד- משנת 2007 ועד 2010.<ref name="tlv_bike"/> הנתונים מצביעים על כך שאפילו בהינתן תשתיות אופניים באיכות בינונית (לדוגמה שבילי אופניים שאינם מהווים רשת, העדר חניות אופניים בטוחות ותשתית לקויה באזור דרום תל אביב) אפשר להגיע ליוממות אופניים גבוהה בישראל. | | נכון להיום, יוממות אופניים מהווה פחות מ-2% מכלל הנסיעות בישראל. אולם ב[[תחבורה בתל אביב-יפו|תל-אביב יפו]] הנתון עומד על 7-10%. במרכז תל אביב קיימים רובעים שבהם יוממי אופניים מהווים 15% מכלל היוממים, ובסך הכל מדובר על כ-12,0000 מתושבי העיר שהם יוממי אופניים נכון לשנת 2010.<ref name="tlv_bike">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> הפעילות של מיזם [[תל אופן]] - תוכנית השכרת האופניים - הוסיפה לעיר עוד כ-12,000 מנויים שנתיים. בדרום תל אביב אחוז היוממות באופניים עלה מ-3% ל-10% בתוך 3 שנים בלבד- משנת 2007 ועד 2010.<ref name="tlv_bike"/> הנתונים מצביעים על כך שאפילו בהינתן תשתיות אופניים באיכות בינונית (לדוגמה שבילי אופניים שאינם מהווים רשת, העדר חניות אופניים בטוחות ותשתית לקויה באזור דרום תל אביב) אפשר להגיע ליוממות אופניים גבוהה בישראל. |
| | | |
− | אופניים ו/אופניים חשמליים הם אמצעי תחבורה יעיל מאד מבחינה אנרגטית, הם אמצעי זול וקל לפריסה, ויש להם יתרונות רבים אחרים כמו שיפור הכושר והבריאות ושיפור הבטיחות של תושבי הרחוב בהיבטים של בטיחות דרכים ובטחון אישי. משום כך אנו מאמינים כי נכון לקדם תחבורת אופניים ככל האפשר, לצד תחבורה ציבורית חזקה. | + | אופניים ואופניים חשמליים הם אמצעי תחבורה יעיל מאד מבחינה אנרגטית, הם אמצעי זול וקל לפריסה, ויש להם יתרונות רבים אחרים כמו שיפור הכושר והבריאות ושיפור הבטיחות של תושבי הרחוב בהיבטים של בטיחות דרכים ובטחון אישי. משום כך אנו מאמינים כי נכון לקדם תחבורת אופניים ככל האפשר, לצד תחבורה ציבורית חזקה. |
| | | |
| ===תכנון וייעול התחבורה הציבורית=== | | ===תכנון וייעול התחבורה הציבורית=== |
שורה 99: |
שורה 99: |
| * '''הוספת קווי אוטובוסים מערכתיים ([[BRT]])'''. ה-BRT יהוו עמוד שדרה מרכזי ברחובות הראשיים. | | * '''הוספת קווי אוטובוסים מערכתיים ([[BRT]])'''. ה-BRT יהוו עמוד שדרה מרכזי ברחובות הראשיים. |
| * '''בחלק מהמקומות ניתן לשקול הקמת קווי רכבת קלה'''. אופציה אחרת היא שאחר העברת חלק גדול מהנהגים לBRT אפשר יהיה להפוך חלק מקווים אלה לרכבות קלות. רכבות קלות יכולות לקחת כמות גבוה יותר של נוסעים, אך חוסר הנסיון של הרשויות בארץ בהקמת רכבות אלה, יחד עם התנהלות לא טובה של הרשויות הובילה לעיקובים מיותרים בפרוייקטים של רכבת קלה. | | * '''בחלק מהמקומות ניתן לשקול הקמת קווי רכבת קלה'''. אופציה אחרת היא שאחר העברת חלק גדול מהנהגים לBRT אפשר יהיה להפוך חלק מקווים אלה לרכבות קלות. רכבות קלות יכולות לקחת כמות גבוה יותר של נוסעים, אך חוסר הנסיון של הרשויות בארץ בהקמת רכבות אלה, יחד עם התנהלות לא טובה של הרשויות הובילה לעיקובים מיותרים בפרוייקטים של רכבת קלה. |
− | * '''סנכרון בין אמצעי התחבורה השונים''' (כמו רכבות ו/אוטובוסים) ולצמצום ההמתנה ביניהם. מפעילים ימדדו על סמך היכולת שלהם לעמוד בזמנים ולסנכרן נסיעות (ראו בהמשך סעיפי איכות) ויקנסו במקרים של חריגות. | + | * '''סנכרון בין אמצעי התחבורה השונים''' (כמו רכבות ואוטובוסים) ולצמצום ההמתנה ביניהם. מפעילים ימדדו על סמך היכולת שלהם לעמוד בזמנים ולסנכרן נסיעות (ראו בהמשך סעיפי איכות) ויקנסו במקרים של חריגות. |
| | | |
| ;הסבר: | | ;הסבר: |
שורה 161: |
שורה 161: |
| * התחבורה הציבורית תיתן מענה גם לצורכי נוסעים בסופי השבוע. הדבר יעשה תוך שמירה על הצביון של שכונות דתיות. | | * התחבורה הציבורית תיתן מענה גם לצורכי נוסעים בסופי השבוע. הדבר יעשה תוך שמירה על הצביון של שכונות דתיות. |
| * במקביל להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, תצומצם פעילות מסחרית בשבת שמתקיימת כיום בקניונים מחוץ לערים. בהתאם לאמנת גביזון- מידן[http://www.gavison-medan.org.il/myshabbat/] | | * במקביל להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, תצומצם פעילות מסחרית בשבת שמתקיימת כיום בקניונים מחוץ לערים. בהתאם לאמנת גביזון- מידן[http://www.gavison-medan.org.il/myshabbat/] |
− | * ניתן להוסיף בשבת סגירה ו/או מיתון תנועה של רחובות שכונתיים למכוניות בשבת, והפעלתם במתכונת של מדרחוב או של [[שדרות אופניים]] כדי לעודד הליכה ברגל ושימוש באופניים ובאמצעים רכים אחרים. | + | * ניתן להוסיף בשבת סגירה ואו מיתון תנועה של רחובות שכונתיים למכוניות בשבת, והפעלתם במתכונת של מדרחוב או של [[שדרות אופניים]] כדי לעודד הליכה ברגל ושימוש באופניים ובאמצעים רכים אחרים. |
| | | |
| ;הסבר: | | ;הסבר: |
שורה 206: |
שורה 206: |
| * סליקה משותפת לכל המפעילים. היום טוענים רב קו בחברה מסוימת ואי אפשר לנסוע איתו בחברה אחרת | | * סליקה משותפת לכל המפעילים. היום טוענים רב קו בחברה מסוימת ואי אפשר לנסוע איתו בחברה אחרת |
| * כרטיס שעתי/יומי/שבועי/חודש | | * כרטיס שעתי/יומי/שבועי/חודש |
− | * הקטנת הכרה בהוצאות רכב, נסיעות וחניה לעובדים ולחברות של רכב הפרטי. את הכסף שיכנס לקופת המדינה יש להפנות להגדלת תמריצים לתחבורה ציבורית, הליכה רגלית ו/אופניים. | + | * הקטנת הכרה בהוצאות רכב, נסיעות וחניה לעובדים ולחברות של רכב הפרטי. את הכסף שיכנס לקופת המדינה יש להפנות להגדלת תמריצים לתחבורה ציבורית, הליכה רגלית ואופניים. |
| | | |
| ===מידע לנוסעי התחבורה הציבורית=== | | ===מידע לנוסעי התחבורה הציבורית=== |
| | | |
| ;הצעדים המוצאים: | | ;הצעדים המוצאים: |
− | * חשיפת נתונים גולמיים כמו GTFS למתן אפשרות לפיתוחי יישומי צד שלישי כמו גוגל מאפס. הנתונים מאפשרים לממשלה או לאנשים פרטיים או חברות להקים אתרים פשוטים להבנה עם יישומי מפות שונים בתחום התחבורה הציבורית - כמו מפה כללית עם מיקום תחנות וקווים, מפת קווים "אישית" (בה מסומנים הקווים המעיינים אותי), אלגורתים למציאת המסלול המהיר ו/או הקצר ביותר, מציאת תחנות ברדיוס הליכה ממקום מסויים. מפת זמני נסיעה (איזוכורנים) ועוד. רוב היישומים הנ"ל מצויים כבר היום בשימוש בעולם , בתוכנות קוד פתוח. | + | * חשיפת נתונים גולמיים כמו GTFS למתן אפשרות לפיתוחי יישומי צד שלישי כמו גוגל מאפס. הנתונים מאפשרים לממשלה או לאנשים פרטיים או חברות להקים אתרים פשוטים להבנה עם יישומי מפות שונים בתחום התחבורה הציבורית - כמו מפה כללית עם מיקום תחנות וקווים, מפת קווים "אישית" (בה מסומנים הקווים המעיינים אותי), אלגורתים למציאת המסלול המהיר ואו הקצר ביותר, מציאת תחנות ברדיוס הליכה ממקום מסויים. מפת זמני נסיעה (איזוכורנים) ועוד. רוב היישומים הנ"ל מצויים כבר היום בשימוש בעולם , בתוכנות קוד פתוח. |
| * קידום התרעות מסרונים (SMS) על הגעת אוטובוס לתחנה מסויימת. הדבר רלוונטי במיוחד לקווים שכונתיים שתכיפותם נמוכה יותר. הדבר מאפשר לאדם לשהות בבית או במשרד ואז לתזמן את הגעתו לתחנה זמן קצר לפני הגעת האוטובוס השכונתי. | | * קידום התרעות מסרונים (SMS) על הגעת אוטובוס לתחנה מסויימת. הדבר רלוונטי במיוחד לקווים שכונתיים שתכיפותם נמוכה יותר. הדבר מאפשר לאדם לשהות בבית או במשרד ואז לתזמן את הגעתו לתחנה זמן קצר לפני הגעת האוטובוס השכונתי. |
| * הנגשת מידע על הגעת תחבורה ציבורית בתחנות ראשיות- בעדיפות נמוכה יותר בגלל שהדבר יקר יותר יחסית לחלופות כמו מפות אינטרנט או מסרונים. | | * הנגשת מידע על הגעת תחבורה ציבורית בתחנות ראשיות- בעדיפות נמוכה יותר בגלל שהדבר יקר יותר יחסית לחלופות כמו מפות אינטרנט או מסרונים. |
שורה 228: |
שורה 228: |
| * שקיפות תקציבית - של תקציבים , תמיכות ממשלתיות וציבוריות בתחבורה ציבורית ובתחבורה בכלל | | * שקיפות תקציבית - של תקציבים , תמיכות ממשלתיות וציבוריות בתחבורה ציבורית ובתחבורה בכלל |
| * שקיפות תקציבית וניהולית של חברות תחבורה ציבורית | | * שקיפות תקציבית וניהולית של חברות תחבורה ציבורית |
− | * שקיפות מנהלתית ו/אופרטיבית של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שפועלים בתחום התחבורה (מה תפקידם, מה התוכניות שלהם לשנה הקרובה, מה היעדים וכו') | + | * שקיפות מנהלתית ואופרטיבית של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שפועלים בתחום התחבורה (מה תפקידם, מה התוכניות שלהם לשנה הקרובה, מה היעדים וכו') |
| * שקיפות של הממשלה לגבי שימוש ברכב פרטי עבור פקידים, משרתי ציבור (לדוגמה בצה"ל) ופוליטיקאים. | | * שקיפות של הממשלה לגבי שימוש ברכב פרטי עבור פקידים, משרתי ציבור (לדוגמה בצה"ל) ופוליטיקאים. |
| * פרסום יעדים עבור הממשלה להקטנת אחוז הנוסעים בתחבורת הרכב הפרטי והגדלת כמות הנוסעים באמצעים אחרים כמו תחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל | | * פרסום יעדים עבור הממשלה להקטנת אחוז הנוסעים בתחבורת הרכב הפרטי והגדלת כמות הנוסעים באמצעים אחרים כמו תחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל |