815
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
מתוך מעריב 9.6.06 <BR>
'''טרנד איכות הסביבה מגיע גם לבנייה למגורים: תקן חדש מגדיר איך בונים בית חסכוני באנרגיה ובמים בעזרת חומרים נכונים ותכנון סביבתי. עלויות הבנייה קצת גבוהות יותר, אבל בטווח הרחוק בית ירוק דווקא יחסוך לכם כסף.'''<BR>
אחרי שחינכו אותנו לאכול בריא יותר, להקפיד שלא לזהם את האוויר, ורצוי גם להזין את הרכב באנרגיה ידידותית יותר, בשנים הקרובות תנסה מדינת ישראל לשכנע אותנו גם לגור בבניינים ירוקים יותר.
מעתה, לצד הקריטריונים המוכרים לבחינת דירה - המחיר, מספר החדרים, השטח ברוטו ונטו, השכנים, אופי השכונה ועוד - אנו נידרש לברר גם עד כמה ירוקה דירת החלומות שלנו, ואפילו לדרוש על כך תעודות רשמיות בכתב.
באחרונה, לאחר שנים של חבלי לידה, השיקו מכון התקנים והמשרד לאיכות הסביבה תו תקן היסטורי ל"בנייה ירוקה", שאמור לשמש מעתה והלאה כאורים ותומים לכל מי שירצה "לגור ירוק" ולהיות משוכנע שהוא מנצל בצורה מקסימלית את האנרגיה, המים
והאוויר שמסביב. אם יתממש החזון של מעצבי התקן, בעוד כמה שנים לא יסתפק עוד הישראלי העירוני הממוצע בזריקת בקבוקי השתייה או הסוללות הריקות אל מכלי המיחזור, אלא ידרוש גם לגור בדירה שחיה בשלום עם הסביבה.
להערכת זיוה פתיר, מנכ"ל מכון התקנים, בתוך 3 שנים נראה בישראל לפחות 50 מבנים שיתהדרו בתו התקן הירוק שהוציא המכון. לפי החזון שלה, בתוך עשור, 20% מהבנייה החדשה תהיה ירוקה כדבעי. "זה לחלוטין אפשרי", אומרת פתיר, "לא ייתכן שבמדינת ישראל שטופת השמש נמשיך לבנות כל-כך הרבה חיפויי זכוכית במקום קירות, ובכך נקפיץ את ההוצאות על מיזוג הבית או המשרד. ישראלים ילמדו לדרוש איכות חיים מתאימה גם בתוך הבית וגם בחוץ".
==עניין של תכנון==
המהלך החשוב ביותר שנעשה בינתיים הוא הניסיון להחדיר את המושג "בנייה ירוקה", שכיום שגור בעיקר בקרב "משוגעים לדבר" - אלה שבונים לעצמם בית בוץ בשדה-בוקר או יישוב עשוי חול ואדמה בפתחת ניצנה - גם אל המיינסטרים הישראלי. וכדי שהמיינסטרים לא ייבהל, במשרד לאיכות הסביבה חוזרים ומדגישים שבית ירוק לא חייב להיות בנוי מבוץ.
"לא צריך לחזור לנסוע עם סוס ועגלה, רק מפני שהעגלה לא צורכת דלק ולא מזהמת את הסביבה", הם אומרים. לדבריהם, כדי לבנות בית ירוק יש להשתמש בצורה המיטבית במשאבים הטבעיים, וכך הוא יהיה בנוי מבחינה ארכיטקטונית והנדסית לחיסכון באנרגיה. זאת ניתן לעשות באמצעות הצללות, בידוד, חיסכון במים, התאמת גודל וכיווני הפתחים וכדומה.
יהודה אולנדר, העומד בראש העמותה לבנייה ירוקה, ויו"ר הוועדה המקצועית שהובילה לקביעת ולאימוץ התקן, מציין כי המחשבה היתה כל הזמן על תקן שיתאים לאופיין של הערים בישראל. לדבריו, "בנגב, שם ממילא גרים בבתים צמודי קרקע, זה הרבה פחות קריטי. הבנו שאת איכות החיים צריך להציע דווקא בערים, שם אי-שביעות הרצון של התושבים מקרינה, מזיהום ומגורמים אחרים הובילה אותם לחפש פתרונות על חשבון השטחים הפתוחים. אנחנו רוצים שאנשים ירגישו שהם יכולים לגור במקום המציע להם איכות חיים ובריאות גם בתוך העיר, וכך נדאג לריאות הירוקות מסביב".
נכון לעכשיו, השאלה הגדולה היא כמובן את מי בכלל יעניין התקן החדש. מיקי הרן, מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, אמנם הצהירה השבוע שחלקים מהתקן יהפכו בעתיד למחייבים, כחלק מקוד הבנייה הסטנדרטי, אולם לפי שעה מדובר בתקן וולונטרי בלבד, כמקובל במרבית מדינות העולם המערבי.
לאור זאת, כדי להפוך את התקן לאטרקטיבי יותר, קבעו אנשי איכות הסביבה כי די בעמידה ב-80% מהוראות התקן (שימוש בחומרים הנכונים, הצבת הבית בזווית המתאימה וכדומה) כדי לקבל את תו התקן. עם זאת, גם הם מודים שכדי שבית יהיה ירוק באמת, הקבלן יצטרך להוסיף לפחות עוד כ-10% לעלויות הבנייה - תרחיש לא כל-כך מציאותי בשוק התחרותי ולנוכח שולי הרווח הנמוכים כיום.
לדברי נתן חילו, מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, אף אחד לא מצפה שהשינוי יחול מחר בבוקר. "מדובר בהצהרה כללית, לטובת אלה שכל הזמן רצו ירוק אבל לא ידעו מה זה. עכשיו, כשתהיה מודעות, יתחילו היזמים, הקבלנים והצרכנים להתייחס לזה".
חילו מוסיף כי מעבר להפנמה ולהבשלה ההדרגתית, גם ברמה הפרקטית התקן עדיין רחוק מלהיות שלם, וגם קבלנים שירצו בכך מאוד יתקשו לאמץ אותו כפי שהוא. הסיבה לכך היא שהתקן הנוכחי מתנגש עם חלק מהוראות הרשויות האחרות (לדוגמה, משרד הבריאות מתנגד לשימוש חוזר במים אפורים, כפי שמחייב התקן הירוק, כיוון שהם מחדירים מלחים למי התהום), ובמקרים אחרים הוא אפילו סותר את עצמו (ממליץ על חלונות קטנים לצמצום האנרגיה, ומנגד ממליץ על חלונות גדולים לניצול אור השמש).
==חיסכון כספי==
אבל למרות הספקנות שמפגינים הקבלנים, מתברר ש-4 גורמים שונים כבר פנו למכון התקנים כדי לזכות באישור תו התקן לבית החדש שהם מקימים: חברת אינטל, המקימה כעת בניין בחיפה; איגוד ערים דן לתברואה, המקים בנייני מינהלה ליד רידינג בתל-אביב; מרכז המבקרים והמשרדים ברמת הנדיב שליד זכרון-יעקב; והזוג פיליפ ו סנדי דישל שעלו לישראל מארצות הברית, ומעוניינים להקים בית פרטי במצפה רמון.
לדברי ניר קדמי, יו"ר הוועדה הטכנית לבנייה ידידותית לסביבה במשרד לאיכות הסביבה, לא במקרה כל אותם חלוצים מתכננים את הבית הירוק עבור עצמם. מעבר לשיקול התדמיתי, שהוא עדיין נחלת בודדים ואין לו ערך של ממש בשוק, בטווח הארוך מדובר בחיסכון כלכלי, ישיר ועקיף.
לדברי קדמי, "כשקבלן בונה לצרכן הוא לא צריך לחשוב על חיסכון ארוך טווח, מפני שאת חשבון החשמל ישלם הדייר. אבל אינטל, שתשלם בעצמה את החשבונות, מבינה שבנייה אקלימית נכונה תביא לחיסכון של לפחות 20% בתצרוכת החשמל ולחיסכון במים שיכול להגיע גם ל-20%, ואפילו ל-25%.
" מחקרים עדיין לא הוכיחו זאת חד-משמעית, אבל נראה שבניין עם נוחות תרמית, שאפשר לפתוח בו חלון וליהנות מאנרגיה ורוח טבעיים, מגדיל משמעותית את פריון העבודה של העובדים. זה שווה הרבה מאוד כסף לאינטל, או לכל חברה אחרת".
לדברי אולנדר, הניסיון בעולם מלמד שבניין ירוק מחזיר את ההשקעה הנוספת בו בתוך 6-5 שנים , כך שהדייר מסיים די מהר לשלם את ההוצאות העודפות ונשאר עם בניין ירוק וחסכוני.
כל הגורמים מבינים שכדי לגשר על הפער בין הקבלן (שמוציא את הכסף כדי לבנות את הבניין) לבין הדייר (שייהנה בשנים שלאחר מכן מבית חסכוני וירוק) צריך בעיקר לחנך את הצרכן הישראלי למודעות. עד שזה יקרה, העמותה לבנייה ירוקה מנסה לגבש לובי פוליטי, שיסייע לה להעניק תמריצים שונים לקבלנים.
לפי שעה מדובר רק בהכשרות שיינתנו חינם על-ידי צוותים במשרד לאיכות הסביבה, לאדריכלים ולקבלנים שירצו לבנות ירוק, אולם בעמותה מנסים לגבש סל שלם וכולל יותר של הטבות, גם באשר לזכויות הבנייה בבניין ולשיעורי המסים וההיטלים שגובות הרשויות על בניית הבית.
האם התקן אכן יהפוך סדרי עולם בנוף הבנייה הישראלי? לדברי אולנדר, "ב-6 השנים שבהן עבדנו על התקן חשבו שאנחנו פסיכים שהולכים נגד הרוח, אבל אנחנו המשכנו להאמין - כי פשוט אין ברירה. זו מדינה קטנה, בלי קרקע, בלי מים ועם אוויר שמזדהם מיום ליום. הפנטזיה שלי היא שנשחזר את ההצלחה של איטונג, כך שבעוד כמה שנים כל קליינט יבוא לקבלן ויגיד לו 'לא ירוק - לא קונה'
<BR><BR>
[http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/433/174.html הכתבה המקורית באתר מעריב]
----
:אני חושב שמדובר כאן בסוג מאוד מוגבל של פתרון-כפתרון כלכלי. העניין כן יכול להיות מאוד שימושי להעלאת מודעות. [[משתמש:Yjonas83|Yjonas83]]
[[קטגוריה:כתבות אנרגיה]]
[[קטגוריה:כתבות סביבה]]
[[קטגוריה:מאמרים בעיתונות רגילה]]
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:פתרונות]]
'''טרנד איכות הסביבה מגיע גם לבנייה למגורים: תקן חדש מגדיר איך בונים בית חסכוני באנרגיה ובמים בעזרת חומרים נכונים ותכנון סביבתי. עלויות הבנייה קצת גבוהות יותר, אבל בטווח הרחוק בית ירוק דווקא יחסוך לכם כסף.'''<BR>
אחרי שחינכו אותנו לאכול בריא יותר, להקפיד שלא לזהם את האוויר, ורצוי גם להזין את הרכב באנרגיה ידידותית יותר, בשנים הקרובות תנסה מדינת ישראל לשכנע אותנו גם לגור בבניינים ירוקים יותר.
מעתה, לצד הקריטריונים המוכרים לבחינת דירה - המחיר, מספר החדרים, השטח ברוטו ונטו, השכנים, אופי השכונה ועוד - אנו נידרש לברר גם עד כמה ירוקה דירת החלומות שלנו, ואפילו לדרוש על כך תעודות רשמיות בכתב.
באחרונה, לאחר שנים של חבלי לידה, השיקו מכון התקנים והמשרד לאיכות הסביבה תו תקן היסטורי ל"בנייה ירוקה", שאמור לשמש מעתה והלאה כאורים ותומים לכל מי שירצה "לגור ירוק" ולהיות משוכנע שהוא מנצל בצורה מקסימלית את האנרגיה, המים
והאוויר שמסביב. אם יתממש החזון של מעצבי התקן, בעוד כמה שנים לא יסתפק עוד הישראלי העירוני הממוצע בזריקת בקבוקי השתייה או הסוללות הריקות אל מכלי המיחזור, אלא ידרוש גם לגור בדירה שחיה בשלום עם הסביבה.
להערכת זיוה פתיר, מנכ"ל מכון התקנים, בתוך 3 שנים נראה בישראל לפחות 50 מבנים שיתהדרו בתו התקן הירוק שהוציא המכון. לפי החזון שלה, בתוך עשור, 20% מהבנייה החדשה תהיה ירוקה כדבעי. "זה לחלוטין אפשרי", אומרת פתיר, "לא ייתכן שבמדינת ישראל שטופת השמש נמשיך לבנות כל-כך הרבה חיפויי זכוכית במקום קירות, ובכך נקפיץ את ההוצאות על מיזוג הבית או המשרד. ישראלים ילמדו לדרוש איכות חיים מתאימה גם בתוך הבית וגם בחוץ".
==עניין של תכנון==
המהלך החשוב ביותר שנעשה בינתיים הוא הניסיון להחדיר את המושג "בנייה ירוקה", שכיום שגור בעיקר בקרב "משוגעים לדבר" - אלה שבונים לעצמם בית בוץ בשדה-בוקר או יישוב עשוי חול ואדמה בפתחת ניצנה - גם אל המיינסטרים הישראלי. וכדי שהמיינסטרים לא ייבהל, במשרד לאיכות הסביבה חוזרים ומדגישים שבית ירוק לא חייב להיות בנוי מבוץ.
"לא צריך לחזור לנסוע עם סוס ועגלה, רק מפני שהעגלה לא צורכת דלק ולא מזהמת את הסביבה", הם אומרים. לדבריהם, כדי לבנות בית ירוק יש להשתמש בצורה המיטבית במשאבים הטבעיים, וכך הוא יהיה בנוי מבחינה ארכיטקטונית והנדסית לחיסכון באנרגיה. זאת ניתן לעשות באמצעות הצללות, בידוד, חיסכון במים, התאמת גודל וכיווני הפתחים וכדומה.
יהודה אולנדר, העומד בראש העמותה לבנייה ירוקה, ויו"ר הוועדה המקצועית שהובילה לקביעת ולאימוץ התקן, מציין כי המחשבה היתה כל הזמן על תקן שיתאים לאופיין של הערים בישראל. לדבריו, "בנגב, שם ממילא גרים בבתים צמודי קרקע, זה הרבה פחות קריטי. הבנו שאת איכות החיים צריך להציע דווקא בערים, שם אי-שביעות הרצון של התושבים מקרינה, מזיהום ומגורמים אחרים הובילה אותם לחפש פתרונות על חשבון השטחים הפתוחים. אנחנו רוצים שאנשים ירגישו שהם יכולים לגור במקום המציע להם איכות חיים ובריאות גם בתוך העיר, וכך נדאג לריאות הירוקות מסביב".
נכון לעכשיו, השאלה הגדולה היא כמובן את מי בכלל יעניין התקן החדש. מיקי הרן, מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, אמנם הצהירה השבוע שחלקים מהתקן יהפכו בעתיד למחייבים, כחלק מקוד הבנייה הסטנדרטי, אולם לפי שעה מדובר בתקן וולונטרי בלבד, כמקובל במרבית מדינות העולם המערבי.
לאור זאת, כדי להפוך את התקן לאטרקטיבי יותר, קבעו אנשי איכות הסביבה כי די בעמידה ב-80% מהוראות התקן (שימוש בחומרים הנכונים, הצבת הבית בזווית המתאימה וכדומה) כדי לקבל את תו התקן. עם זאת, גם הם מודים שכדי שבית יהיה ירוק באמת, הקבלן יצטרך להוסיף לפחות עוד כ-10% לעלויות הבנייה - תרחיש לא כל-כך מציאותי בשוק התחרותי ולנוכח שולי הרווח הנמוכים כיום.
לדברי נתן חילו, מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, אף אחד לא מצפה שהשינוי יחול מחר בבוקר. "מדובר בהצהרה כללית, לטובת אלה שכל הזמן רצו ירוק אבל לא ידעו מה זה. עכשיו, כשתהיה מודעות, יתחילו היזמים, הקבלנים והצרכנים להתייחס לזה".
חילו מוסיף כי מעבר להפנמה ולהבשלה ההדרגתית, גם ברמה הפרקטית התקן עדיין רחוק מלהיות שלם, וגם קבלנים שירצו בכך מאוד יתקשו לאמץ אותו כפי שהוא. הסיבה לכך היא שהתקן הנוכחי מתנגש עם חלק מהוראות הרשויות האחרות (לדוגמה, משרד הבריאות מתנגד לשימוש חוזר במים אפורים, כפי שמחייב התקן הירוק, כיוון שהם מחדירים מלחים למי התהום), ובמקרים אחרים הוא אפילו סותר את עצמו (ממליץ על חלונות קטנים לצמצום האנרגיה, ומנגד ממליץ על חלונות גדולים לניצול אור השמש).
==חיסכון כספי==
אבל למרות הספקנות שמפגינים הקבלנים, מתברר ש-4 גורמים שונים כבר פנו למכון התקנים כדי לזכות באישור תו התקן לבית החדש שהם מקימים: חברת אינטל, המקימה כעת בניין בחיפה; איגוד ערים דן לתברואה, המקים בנייני מינהלה ליד רידינג בתל-אביב; מרכז המבקרים והמשרדים ברמת הנדיב שליד זכרון-יעקב; והזוג פיליפ ו סנדי דישל שעלו לישראל מארצות הברית, ומעוניינים להקים בית פרטי במצפה רמון.
לדברי ניר קדמי, יו"ר הוועדה הטכנית לבנייה ידידותית לסביבה במשרד לאיכות הסביבה, לא במקרה כל אותם חלוצים מתכננים את הבית הירוק עבור עצמם. מעבר לשיקול התדמיתי, שהוא עדיין נחלת בודדים ואין לו ערך של ממש בשוק, בטווח הארוך מדובר בחיסכון כלכלי, ישיר ועקיף.
לדברי קדמי, "כשקבלן בונה לצרכן הוא לא צריך לחשוב על חיסכון ארוך טווח, מפני שאת חשבון החשמל ישלם הדייר. אבל אינטל, שתשלם בעצמה את החשבונות, מבינה שבנייה אקלימית נכונה תביא לחיסכון של לפחות 20% בתצרוכת החשמל ולחיסכון במים שיכול להגיע גם ל-20%, ואפילו ל-25%.
" מחקרים עדיין לא הוכיחו זאת חד-משמעית, אבל נראה שבניין עם נוחות תרמית, שאפשר לפתוח בו חלון וליהנות מאנרגיה ורוח טבעיים, מגדיל משמעותית את פריון העבודה של העובדים. זה שווה הרבה מאוד כסף לאינטל, או לכל חברה אחרת".
לדברי אולנדר, הניסיון בעולם מלמד שבניין ירוק מחזיר את ההשקעה הנוספת בו בתוך 6-5 שנים , כך שהדייר מסיים די מהר לשלם את ההוצאות העודפות ונשאר עם בניין ירוק וחסכוני.
כל הגורמים מבינים שכדי לגשר על הפער בין הקבלן (שמוציא את הכסף כדי לבנות את הבניין) לבין הדייר (שייהנה בשנים שלאחר מכן מבית חסכוני וירוק) צריך בעיקר לחנך את הצרכן הישראלי למודעות. עד שזה יקרה, העמותה לבנייה ירוקה מנסה לגבש לובי פוליטי, שיסייע לה להעניק תמריצים שונים לקבלנים.
לפי שעה מדובר רק בהכשרות שיינתנו חינם על-ידי צוותים במשרד לאיכות הסביבה, לאדריכלים ולקבלנים שירצו לבנות ירוק, אולם בעמותה מנסים לגבש סל שלם וכולל יותר של הטבות, גם באשר לזכויות הבנייה בבניין ולשיעורי המסים וההיטלים שגובות הרשויות על בניית הבית.
האם התקן אכן יהפוך סדרי עולם בנוף הבנייה הישראלי? לדברי אולנדר, "ב-6 השנים שבהן עבדנו על התקן חשבו שאנחנו פסיכים שהולכים נגד הרוח, אבל אנחנו המשכנו להאמין - כי פשוט אין ברירה. זו מדינה קטנה, בלי קרקע, בלי מים ועם אוויר שמזדהם מיום ליום. הפנטזיה שלי היא שנשחזר את ההצלחה של איטונג, כך שבעוד כמה שנים כל קליינט יבוא לקבלן ויגיד לו 'לא ירוק - לא קונה'
<BR><BR>
[http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/433/174.html הכתבה המקורית באתר מעריב]
----
:אני חושב שמדובר כאן בסוג מאוד מוגבל של פתרון-כפתרון כלכלי. העניין כן יכול להיות מאוד שימושי להעלאת מודעות. [[משתמש:Yjonas83|Yjonas83]]
[[קטגוריה:כתבות אנרגיה]]
[[קטגוריה:כתבות סביבה]]
[[קטגוריה:מאמרים בעיתונות רגילה]]
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:פתרונות]]