שינויים

בישראל פעלו בסוף שנת 2007 :  16 - בנקים מסחריים, 4 - בנקים זרים, 3 - בנקים למשכנתאות, 2 - מוסדות כספיים ו-2 חברות שירותים משותפות. כולם נתונות לפיקוח בנק, יחידת הפיקוח על הבנקים ‏‏.

בישראל פעלו בסוף שנת 2007 :  16 - בנקים מסחריים, 4 - בנקים זרים, 3 - בנקים למשכנתאות, 2 - מוסדות כספיים ו-2 חברות שירותים משותפות. כולם נתונות לפיקוח בנק, יחידת הפיקוח על הבנקים ‏‏.

   

   

שני הבנקים הגדולים - [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]] - שולטים יחד ברוב הפעילות בענף הבנקאות בישראל. מסיבה זו הם מכונים על ידי מבקריהם [[דואופול]]. נתח השוק הנותר מתחלק רובו ככולו בידי שלושה בנקים נוספים: [[בנק דיסקונט]], [[בנק מזרחי טפחות]] ו[[הבנק הבינלאומי]]. בכל מקרה, אין [[תחרות משוכללת]] בתחום הבנקאות אלא [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים שבה למתחרים יש השפעה על המחירים בשוק ואינטרס לא לערער על מבנה המחירים כדי לא לגרום לתגובות מתחרים ולזעזועים שיורידו את כלל הרווחים של הגורמים בענף.  

שני הבנקים הגדולים - [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]] - שולטים יחד ברוב הפעילות בענף הבנקאות בישראל. מסיבה זו הם מכונים על ידי מבקריהם [[דו/אופול]]. נתח השוק הנותר מתחלק רובו ככולו בידי שלושה בנקים נוספים: [[בנק דיסקונט]], [[בנק מזרחי טפחות]] ו[[הבנק הבינלאומי]]. בכל מקרה, אין [[תחרות משוכללת]] בתחום הבנקאות אלא [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים שבה למתחרים יש השפעה על המחירים בשוק ואינטרס לא לערער על מבנה המחירים כדי לא לגרום לתגובות מתחרים ולזעזועים שיורידו את כלל הרווחים של הגורמים בענף.  

הבנק הגדול בישראל הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של בנימין זאב הרצל וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית לתנועה הציונית הצעירה. הוא נקרא בראשיתו בנק אנגלו פלשתינה. לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. נסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" הביא את הממשלה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב.

הבנק הגדול בישראל הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של בנימין זאב הרצל וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית לתנועה הציונית הצעירה. הוא נקרא בראשיתו בנק אנגלו פלשתינה. לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. נסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" הביא את הממשלה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב.

;שוק מונופליטסי:

;שוק מונופליטסי:

היבט מרכזי של ריכוזיות מתקיים בכך ש-2 הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שולטים יחד על חלק ניכר מה[[שוק חופשי|שוק]] ובכך יוצרים [[דואופול]], ומכתיבים במידה רבה את ה[[נורמות]] המקובלות בתחום. הדבר בא לידי ביטוי כאשר משווים היבטים של תפקוד ותנאים שמציעים הבנקים בישראל מול בנקים בחו"ל. דוגמה בולטת לדבר זה היא גביית עמלות שונות ומרובות מהחוסכים בבנק, בשיעור גבוה מאד יחסית לבנקאות בעולם. מבנה העמלות הוא בדרך כלל בלתי מובן לחוסך, וקשה לו להבין כיצד מעבר לבנק אחר יוריד את העמלות האלה. מבחינה תאורטית, בנקים אמורים להרויח על ידי הפרשי-שער [[ריבית]] שהם נותנים בין הלווים למלווים, וזה המצב ברוב הבנקים בעולם.  

היבט מרכזי של ריכוזיות מתקיים בכך ש-2 הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שולטים יחד על חלק ניכר מה[[שוק חופשי|שוק]] ובכך יוצרים [[דו/אופול]], ומכתיבים במידה רבה את ה[[נורמות]] המקובלות בתחום. הדבר בא לידי ביטוי כאשר משווים היבטים של תפקוד ותנאים שמציעים הבנקים בישראל מול בנקים בחו"ל. דוגמה בולטת לדבר זה היא גביית עמלות שונות ומרובות מהחוסכים בבנק, בשיעור גבוה מאד יחסית לבנקאות בעולם. מבנה העמלות הוא בדרך כלל בלתי מובן לחוסך, וקשה לו להבין כיצד מעבר לבנק אחר יוריד את העמלות האלה. מבחינה תאורטית, בנקים אמורים להרויח על ידי הפרשי-שער [[ריבית]] שהם נותנים בין הלווים למלווים, וזה המצב ברוב הבנקים בעולם.  

;עלויות שכר גבוהות על ידי וועדי עובדים:

;עלויות שכר גבוהות על ידי וועדי עובדים:

עלויות השכר של הבנקאים מגיעות ל 9.5 מיליארד ש"ח בשנה, וסה"כ עם הטבות שונות ל-13 מיליארד ש"ח בשנה. רוב הסכום הזה מגיע לכ 42% מעובדי הבנקים: 2% בשכבת ההנהלה הבכירה שמקבלים מעל 60 אלף ש"ח בחודש, 16% מהעובדים שמקבלים שכר של 30 אלף ש"ח בחודש, ועוד 34% שמקבלים מעל 17 אלף ש"ח בחודש. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2110493][http://www.themarker.com/markets/1.2036620]

עלויות השכר של הבנקאים מגיעות ל 9.5 מיליארד ש"ח בשנה, וסה"כ עם הטבות שונות ל-13 מיליארד ש"ח בשנה. רוב הסכום הזה מגיע לכ 42% מעובדי הבנקים: 2% בשכבת ההנהלה הבכירה שמקבלים מעל 60 אלף ש"ח בחודש, 16% מהעובדים שמקבלים שכר של 30 אלף ש"ח בחודש, ועוד 34% שמקבלים מעל 17 אלף ש"ח בחודש. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2110493][http://www.themarker.com/markets/1.2036620]

העיתונאי גיא רולניק  טוען שללא שינוי מבני בשוק הבנקאות, ההפרטה לא מועילה הרבה. לדוגמה הוא מביא את ההפרטה של [[בנק דיסקונט]] - [[משפחת ברונפמן]] לא יכלה להתמודד עם הוצאות גבוהות שנכפו עליה על ידי וועד עובדים חזק מחד ועם ה[[דואופול]] של [[בנק לאומי]] ו[[בנק הפועלים]] במשק הבנקאות בישראל- כך שמחד הם השיגו רווחיות נמוכה (יחסית למדד 25 המניות המובילות בבורסה) ומאידך לא הצליחו להוריד את המחירים. הוועד החזק בבנק דיסקונט הזרים חלק גדול מההכנסות של הבנק אליו.  

העיתונאי גיא רולניק  טוען שללא שינוי מבני בשוק הבנקאות, ההפרטה לא מועילה הרבה. לדוגמה הוא מביא את ההפרטה של [[בנק דיסקונט]] - [[משפחת ברונפמן]] לא יכלה להתמודד עם הוצאות גבוהות שנכפו עליה על ידי וועד עובדים חזק מחד ועם ה[[דו/אופול]] של [[בנק לאומי]] ו[[בנק הפועלים]] במשק הבנקאות בישראל- כך שמחד הם השיגו רווחיות נמוכה (יחסית למדד 25 המניות המובילות בבורסה) ומאידך לא הצליחו להוריד את המחירים. הוועד החזק בבנק דיסקונט הזרים חלק גדול מההכנסות של הבנק אליו.  

התפלגות השכר בדיסקונט והתרבות הארגונית בו מתחלקת בין כ–4,500 עובדי דור א׳ עם קביעות ועוד כ–1,500 עובדים ללא קביעות. כ–10% מעובדי הבנק, כ–450 איש, הם בעלי עלות שכר של 100–150 אלף שקל בחודש, שיחד נוגסים בכ–800 מיליון שקל בשנה - כ–28% מעלות השכר הכוללת בבנק. מתחתיו נמצאים העשירון התשיעי והשמיני בדיסקונט עם עלות שכר של 30–100 אלף שקל בחודש ועם קביעות לכל החיים - חלקם בתפקידים זוטרים.  

התפלגות השכר בדיסקונט והתרבות הארגונית בו מתחלקת בין כ–4,500 עובדי דור א׳ עם קביעות ועוד כ–1,500 עובדים ללא קביעות. כ–10% מעובדי הבנק, כ–450 איש, הם בעלי עלות שכר של 100–150 אלף שקל בחודש, שיחד נוגסים בכ–800 מיליון שקל בשנה - כ–28% מעלות השכר הכוללת בבנק. מתחתיו נמצאים העשירון התשיעי והשמיני בדיסקונט עם עלות שכר של 30–100 אלף שקל בחודש ועם קביעות לכל החיים - חלקם בתפקידים זוטרים.  

;מינוף פיננסי:

;מינוף פיננסי:

היבט אחר של ריכוזיות בבנקאות בישראל הוא מבנה השליטה בהם. מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך השליטה בבנקים מבוצעת על ידי [[גרעיני שליטה]] שנשלטים בעצמם על ידי מספר [[משפחות ההון בישראל|משפחות בעלי הון]]. היבט זה תורם ל[[מינוף פיננסי]] חזק שבו בעלי הון משתמשים ב[[הון]] העצמי שלהם ובקשריהם במשק, כדי להשפיע על גרעין שליטה בבנקים, הון זה שולט על התנהלות הבנק כולו, על ההון העצמי של הבנק ועל ההון המושקע בבנק דרך בעלי המניות. החלטות הבנק ומדיניות האשראי שלו, משפיעות על הלוואות שהוא מעניק, ודבר זה מוביל למינוף עוד יותר גדול של שליטה על כספי החסכונות וכן על התנהלות גופים עסקיים שמקבלים או לא מקבלים אשראי על ידי הבנק, וכן גופים פיננסים אחרים שנמצאים בקשרים עם הבנק. התוצאה של המינוף הפיננסי הזה היא שהחלטות של אנשים מעטים גוררת השפעה על כמויות הון עצומות שחלקו הגדול אינו בבעלותם.  

היבט אחר של ריכוזיות בבנקאות בישראל הוא מבנה השליטה בהם. מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך השליטה בבנקים מבוצעת על ידי [[גרעיני שליטה]] שנשלטים בעצמם על ידי מספר [[משפחות ההון בישראל|משפחות בעלי הון]]. היבט זה תורם ל[[מינוף פיננסי]] חזק שבו בעלי הון משתמשים ב[[הון]] העצמי שלהם ובקשריהם במשק, כדי להשפיע על גרעין שליטה בבנקים, הון זה שולט על התנהלות הבנק כולו, על ההון העצמי של הבנק ועל ההון המושקע בבנק דרך בעלי המניות. החלטות הבנק ומדיניות האשראי שלו, משפיעות על הלוו/אות שהוא מעניק, ודבר זה מוביל למינוף עוד יותר גדול של שליטה על כספי החסכונות וכן על התנהלות גופים עסקיים שמקבלים או לא מקבלים אשראי על ידי הבנק, וכן גופים פיננסים אחרים שנמצאים בקשרים עם הבנק. התוצאה של המינוף הפיננסי הזה היא שהחלטות של אנשים מעטים גוררת השפעה על כמויות הון עצומות שחלקו הגדול אינו בבעלותם.  

;תרומה לריכוזיות בענפים אחרים:

;תרומה לריכוזיות בענפים אחרים:

למרות התפתחויות אלו רמת הריכוזיות במערכת הבנקאית עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה בעולם המערבי, התחרותיות בה נמוכה יחסית. אפשרות אחת למענה לדבר היא המשך פיתוח השוק הפיננסי החוץ-בנקאי, לרבות פיתוח שוק הון משוכלל והסדרת הפעילות במכשירים פיננסיים מורכבים. התפתחויות אלו צריכות להיות מלוות בהתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בהן ובהסדרת הפיקוח על שווקים אלו ‏‏<ref>‏מקור: סקירה שנתית של המפקח על הבנקים 2007‏</ref>.

למרות התפתחויות אלו רמת הריכוזיות במערכת הבנקאית עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה בעולם המערבי, התחרותיות בה נמוכה יחסית. אפשרות אחת למענה לדבר היא המשך פיתוח השוק הפיננסי החוץ-בנקאי, לרבות פיתוח שוק הון משוכלל והסדרת הפעילות במכשירים פיננסיים מורכבים. התפתחויות אלו צריכות להיות מלוות בהתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בהן ובהסדרת הפיקוח על שווקים אלו ‏‏<ref>‏מקור: סקירה שנתית של המפקח על הבנקים 2007‏</ref>.

בנסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם ב[[שוק הביטוח בישראל]] קיימת [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]]. דבר זה בא לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל התעלמו ממרכיבי הסיכון בתיקי ההשקעות, לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "תספורות" מצד טייקונים.

בנסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם ב[[שוק הביטוח בישראל]] קיימת [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]]. דבר זה בא לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשו/אות לחוסכים, אבל התעלמו ממרכיבי הסיכון בתיקי ההשקעות, לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "תספורות" מצד טייקונים.

==קשרי הון שלטון==

==קשרי הון שלטון==