שינויים

==השלכות של הגישה==

==השלכות של הגישה==

הגישה של וונסינק מצטרפת לשורה של מחקרים בתחומים אחרים - כמו עיצוב עירוני להקטנת הפשיעה, עיצוב עירוני להקטנת [[תאונות דרכים]] ומחקרים מתחום של [[כלכלה התנהגותית]] המדגישים את ההשפעות של הסביבה המקיפה אותנו ושל החלטות בלתי מודעות שאנו מקבלים על תחומים שונים של קבלת החלטות תחת אי-וודאות. זאת בניגוד לגישה של התנהגות [[ראציונליזם|רצאיונלית]] הנפוצה במודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. במודלים נאו קאלסיים צרכנים מבצעים השוואות מסובכות בין תועלות שונות כאשר השוואות כאלה דורשות יכולת עמידה של האפשרויות השונות, ושל יכולת השוואה בין האפשרויות כאשר לביצוע מטלות אלה אין לכאורה כל עלות. המחקרים של וונסינק מראים שגם בדברים כמו כמות המזון שאכלנו או התחושה שהוא מעניק לנו יש לנו שולי אי בטחון גדולים, וכי ברוב המקרים אנחנו נמנענים מביצוע של השוואות מדוייקות כי דבר זה גוזל מאיתנו משאבים מנטליים.  

הגישה של וונסינק מצטרפת לשורה של מחקרים בתחומים אחרים - כמו עיצוב עירוני להקטנת הפשיעה, עיצוב עירוני להקטנת [[תאונות דרכים]] ומחקרים מתחום של [[כלכלה התנהגותית]] המדגישים את ההשפעות של הסביבה המקיפה אותנו ושל החלטות בלתי מודעות שאנו מקבלים על תחומים שונים של קבלת החלטות תחת אי-וודאות. זאת בניגוד לגישה של התנהגות [[ראציונליזם|רצאיונלית]] הנפוצה במודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. במודלים נאו קאלסיים צרכנים מבצעים השוו/אות מסובכות בין תועלות שונות כאשר השוו/אות כאלה דורשות יכולת עמידה של האפשרויות השונות, ושל יכולת השוואה בין האפשרויות כאשר לביצוע מטלות אלה אין לכאורה כל עלות. המחקרים של וונסינק מראים שגם בדברים כמו כמות המזון שאכלנו או התחושה שהוא מעניק לנו יש לנו שולי אי בטחון גדולים, וכי ברוב המקרים אנחנו נמנענים מביצוע של השוו/אות מדוייקות כי דבר זה גוזל מאיתנו משאבים מנטליים.  

המחקרים של וונסיניק מצטרפים גם למחקרים של [[דן אריאלי]], [[דניאל כהנמן]] ושל אחרים בנוגע ליכולת של אנשים לרמות את עצמם או לספר לעצמם סיפורים משכנעים בקשר להיבטים שונים של חיינו - אם זה לגבי מוסריות ההתנהגות שלנו (אריאלי) או לגבי זכרונות ויכולת השיפוט שלנו (כהנמן).  

המחקרים של וונסיניק מצטרפים גם למחקרים של [[דן אריאלי]], [[דניאל כהנמן]] ושל אחרים בנוגע ליכולת של אנשים לרמות את עצמם או לספר לעצמם סיפורים משכנעים בקשר להיבטים שונים של חיינו - אם זה לגבי מוסריות ההתנהגות שלנו (אריאלי) או לגבי זכרונות ויכולת השיפוט שלנו (כהנמן).