שינויים

בעיה נוספת ברעיון הערכה הכלכלי היא שקיימים שירותים רבים שאין להם כרגע תחליף, לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[ייצור ראשוני]]. הרעיון של השמת תג מחיר הוא שניתן להמיר דבר אחד בדבר שני - תמורת כך וכך עגבניות נהיה מוכנים לשלם כך וכך בננות. סך הסחורות שאנו מוכנים לשלם תמורת מוצר מסויים, או ויתור על סחורות אלה, קובעים את מחירו. מוצרים חסרי תחליף הם מוצרים שבלעדיהם הכמות של כל המוצרים האחרים תהיה אפס.  ללא יכולת תחלופה, לא ניתן לתת תג מחיר כלכלי, או שניתן לקבוע שהמחיר הכלכלי שלהם הוא אינסופי.  

בעיה נוספת ברעיון הערכה הכלכלי היא שקיימים שירותים רבים שאין להם כרגע תחליף, לדוגמה [[שכבת האוזון]] או [[ייצור ראשוני]]. הרעיון של השמת תג מחיר הוא שניתן להמיר דבר אחד בדבר שני - תמורת כך וכך עגבניות נהיה מוכנים לשלם כך וכך בננות. סך הסחורות שאנו מוכנים לשלם תמורת מוצר מסויים, או ויתור על סחורות אלה, קובעים את מחירו. מוצרים חסרי תחליף הם מוצרים שבלעדיהם הכמות של כל המוצרים האחרים תהיה אפס.  ללא יכולת תחלופה, לא ניתן לתת תג מחיר כלכלי, או שניתן לקבוע שהמחיר הכלכלי שלהם הוא אינסופי.  

שירותים אחרים הם כאלו שניתן להמיר חלק מהם בפתרונות טכנולוגיים. אבל לעיתים קרובות דבר זה נעשה  תוך הסתמכות על [[כלכלה מקיימת|כלכלה לא מקיימת]] ועל כלכלה שאינה [[כלכלת מחיר מלא]] - כלומר על מציאות או תחשיבים כלכליים המבוססים על סבסוד נסתר ו/או זמני (על ידי [[השפעות חיצוניות]]), על שימוש בטכנולוגיות לא מקיימות או תוך התבססות על "סבסוד" מצד שירותי טבע אחרים. לדוגמה, אפשר לחשב את המחיר הכלכלי של [[התפלת מים]] לקבלת מים מתוקים במקום שירותי הטבע המספקים שירותים של טיהור מים. אבל מחיר זה תלוי הן ב[[טכנולוגיה]] הקיימת והן במשאבים הקיימים, כיום רוב [[משק האנרגיה העולמי]] מסתמך על [[דלקים מחצביים]] כך שגם התפלה, שצורכת אנרגיה רבה מבוססת על [[משאב מתכלה]]. הטכנולוגיה העתידית עשויה לגרום להוזלת המחיר האנרגטי, הסביבתי והכלכלי של התפלה בעקבות [[שיפורי טכנולוגיה]]. [[תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]] או [[שיא תפוקת הפחם]] וכן השפעות צולבות אחרות כתוצאה מהדרדרות סביבתית אפשרית כמו [[זיהום מים]], עלולים לגרום להתייקרות התהליכים הטכנולוגיים שכרוכים בהתפלה.  

שירותים אחרים הם כאלו שניתן להמיר חלק מהם בפתרונות טכנולוגיים. אבל לעיתים קרובות דבר זה נעשה  תוך הסתמכות על [[כלכלה מקיימת|כלכלה לא מקיימת]] ועל כלכלה שאינה [[כלכלת מחיר מלא]] - כלומר על מציאות או תחשיבים כלכליים המבוססים על סבסוד נסתר ואו זמני (על ידי [[השפעות חיצוניות]]), על שימוש בטכנולוגיות לא מקיימות או תוך התבססות על "סבסוד" מצד שירותי טבע אחרים. לדוגמה, אפשר לחשב את המחיר הכלכלי של [[התפלת מים]] לקבלת מים מתוקים במקום שירותי הטבע המספקים שירותים של טיהור מים. אבל מחיר זה תלוי הן ב[[טכנולוגיה]] הקיימת והן במשאבים הקיימים, כיום רוב [[משק האנרגיה העולמי]] מסתמך על [[דלקים מחצביים]] כך שגם התפלה, שצורכת אנרגיה רבה מבוססת על [[משאב מתכלה]]. הטכנולוגיה העתידית עשויה לגרום להוזלת המחיר האנרגטי, הסביבתי והכלכלי של התפלה בעקבות [[שיפורי טכנולוגיה]]. [[תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]] או [[שיא תפוקת הפחם]] וכן השפעות צולבות אחרות כתוצאה מהדרדרות סביבתית אפשרית כמו [[זיהום מים]], עלולים לגרום להתייקרות התהליכים הטכנולוגיים שכרוכים בהתפלה.  

חלק מ[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים האקולוגים]] חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטמיה בין תחום ה[[אקולוגיה]] לבין [[כלכלה|המערכת הכלכלית]] והחברתית וגורם לכך של[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם, השורר בקרב חלק מאנשי זרם ה[[אופטימיזם טכנולוגי]] ו[[כלכלה סביבתית]], לפיו הטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות ה[[קיימות]].

חלק מ[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים האקולוגים]] חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטמיה בין תחום ה[[אקולוגיה]] לבין [[כלכלה|המערכת הכלכלית]] והחברתית וגורם לכך של[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם, השורר בקרב חלק מאנשי זרם ה[[אופטימיזם טכנולוגי]] ו[[כלכלה סביבתית]], לפיו הטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות ה[[קיימות]].