שינויים

לפי סוכנות האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2005, 86% מ[[משק האנרגיה העולמי|ייצור האנרגיה הראשונית האנושית בעולם]] מקורו בדלקים מחצביים, כאשר שאר המקורות הם 6.3% [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], 6.0% [[אנרגיה גרעינית]], ועוד כ-0.9% [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] שאינן הידרו-אלקטריקה: ([[אנרגיה גאותרמית|גאותרמית]],[[אנרגיית רוח|רוח]], [[אנרגיה סולארית|סולארית]], עץ ושריפת [[ביומאסה]]).  

לפי סוכנות האנרגיה של ארצות הברית, בשנת 2005, 86% מ[[משק האנרגיה העולמי|ייצור האנרגיה הראשונית האנושית בעולם]] מקורו בדלקים מחצביים, כאשר שאר המקורות הם 6.3% [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], 6.0% [[אנרגיה גרעינית]], ועוד כ-0.9% [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] שאינן הידרו-אלקטריקה: ([[אנרגיה גאותרמית|גאותרמית]],[[אנרגיית רוח|רוח]], [[אנרגיה סולארית|סולארית]], עץ ושריפת [[ביומאסה]]).  

הדלקים המחבציים הם סוג של [[משאב מתכלה]] ולכן שימוש מתמשך בהם מוביל אט אט לכילויי שלהם. עם זאת, ההפקה של הדלקים עולה גם היא במאמץ אנרגטי, ומסיבה זו קיים בהם מנגנון של [[שיא תפוקה]] שבו משלב מסויים העלות האנרגטית והכספית של הפקת הדלקים הולכת ומתייקרת. הפסקת ניצול הדלקים לצורך ייצור [[אקסרגיה]], לא תתרחש בנקודה בה יגמרו מאגרי הדלק, אלא מעט קודם לכן - כאשר הפקת אקסרגיה ממקור מסויים תיתן מבחינה אנרגטית את אותה כמות אקסרגיה שהושקעה בה - כלומר כאשר [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] שווה לאחד. המנגון המפורסם ביותר בהקשר זה הוא [[שיא תפוקת הנפט]], אך בהתאם למנגנון הכללי צפויים גם [[שיא תפוקת הגז]] ו[[שיא תפוקת הפחם]].  

הדלקים המחצביים הם סוג של [[משאב מתכלה]] ולכן שימוש מתמשך בהם מוביל אט אט לכילויי שלהם. עם זאת, ההפקה של הדלקים עולה גם היא במאמץ אנרגטי, ומסיבה זו קיים בהם מנגנון של [[שיא תפוקה]] שבו משלב מסויים העלות האנרגטית והכספית של הפקת הדלקים הולכת ומתייקרת. הפסקת ניצול הדלקים לצורך ייצור [[אקסרגיה]], לא תתרחש בנקודה בה יגמרו מאגרי הדלק, אלא מעט קודם לכן - כאשר הפקת אקסרגיה ממקור מסויים תיתן מבחינה אנרגטית את אותה כמות אקסרגיה שהושקעה בה - כלומר כאשר [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] שווה לאחד. המנגון המפורסם ביותר בהקשר זה הוא [[שיא תפוקת הנפט]], אך בהתאם למנגנון הכללי צפויים גם [[שיא תפוקת הגז]] ו[[שיא תפוקת הפחם]].  

ההפקה והזיקוק של דלקים מחצביים גורם בדרך כלל לנזקים סביבתיים ניכרים - כך לדוגמה [[כריית פחם|כריית הפחם]] הורסת שטחי אדמה ומאגרי [[מי תהום]], ושאיבת נפט חרבה חלקים מהסביבה הטבעית בניגריה. גם שריפת הדלקים גורמת לבעיות סביבה כמו [[זיהום אוויר]], ו[[גשם חומצי]] בגלל פליטה של רעלים ול[[התחממות עולמית]] בגלל פליטה גזי [[מתאן]] ו[[פחמן דו חמצני]] שהם [[גז חממה|גזי חממה]].  

ההפקה והזיקוק של דלקים מחצביים גורם בדרך כלל לנזקים סביבתיים ניכרים - כך לדוגמה [[כריית פחם|כריית הפחם]] הורסת שטחי אדמה ומאגרי [[מי תהום]], ושאיבת נפט חרבה חלקים מהסביבה הטבעית בניגריה. גם שריפת הדלקים גורמת לבעיות סביבה כמו [[זיהום אוויר]], ו[[גשם חומצי]] בגלל פליטה של רעלים ול[[התחממות עולמית]] בגלל פליטה גזי [[מתאן]] ו[[פחמן דו חמצני]] שהם [[גז חממה|גזי חממה]].