שינויים

המהפכה הניאוליתית היתה הרבה יותר מאשר פיתוח ואימוץ של מספר מוגבל של טכניקות לגידול מזון. במהלך אלפי השנים שבהן התרחשה המהפכה החקלאית, הובילה לשינוי יסודי את החברות האנושיות מקבוצות ניידות של ציידים לקטים שחיו עד כה במשך מילוני שנים, לחברת יישובי קבע שצמחו לכפרים, ערים וממלכות, ששינו באופן קיצוני את [[הסביבה הטבעית|סביבתם הטבעית]] על ידי טיפוח של גידולי חקלאות (לדוגמה על ידי השקיה, חריש ועוד) ול[[בירוא יערות]] נרחב.  

המהפכה הניאוליתית היתה הרבה יותר מאשר פיתוח ואימוץ של מספר מוגבל של טכניקות לגידול מזון. במהלך אלפי השנים שבהן התרחשה המהפכה החקלאית, הובילה לשינוי יסודי את החברות האנושיות מקבוצות ניידות של ציידים לקטים שחיו עד כה במשך מילוני שנים, לחברת יישובי קבע שצמחו לכפרים, ערים וממלכות, ששינו באופן קיצוני את [[הסביבה הטבעית|סביבתם הטבעית]] על ידי טיפוח של גידולי חקלאות (לדוגמה על ידי השקיה, חריש ועוד) ול[[בירוא יערות]] נרחב.  

הגידול של יותר מזון סיפק את הבסיס ל[[גידול אוכלוסין|גידול]] חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם]] ובסופו של דבר להקטנת כמות המזון לנפש, וצמצום ה[[ביטחון תזונתי|בטחון התזונתי]] עקב הקטנת [[מגוון]] מיני המזונות החקלאיים. הדבר גם הוביל לשינוי מהותי של [[סדר מדומיין|הסדר חברתי]] עקב שורה של שינויים: יישובים בעלי [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה, [[התמחות כלכלית]] ופיתוח של מגוון מקצועות, [[שוק|כלכלת מחסר וחליפין]] ומאוחר יותר [[כסף]], פיתוח של אומנות שאינה ניידת, אדריכלות, תרבות, ניהול ריכוזי של המבנה הפוליטי והניהולי, [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] בתחום הצבאי, [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]]  היררכיות ופיתוח [[מיתוס|מיתוסים חדשים]] הנוגעים ל[[דתות]] ולמדינות, גידול בגודל החברות וב[[אי שוויון כלכלי|פערים]] (צמיחת מעמדות של לוחמים, מנהיגים, פקידים, סוחרים וכן איכרים ועבדים), מערכות א-אישיות של [[מידע]] ו[[ידע]] כמו רכוש ו[[המצאת הכתב]], התפתחות של מגפות ומחלות, היכולת לצבור רכוש ולצבור מזון על פני תקופות, שינוי בהתייחסות לזמן, צבירת [[רכוש]], התפתחות העבדות, מלחמות המוניות, סירוס, ופיתחת פתח ל[[שינויים טכנולוגיים]] רבים כמו חרשות מתכת.  

הגידול של יותר מזון סיפק את הבסיס ל[[גידול אוכלוסין|גידול]] חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם]] ובסופו של דבר להקטנת כמות המזון לנפש, וצמצום ה[[ביטחון תזונתי|בטחון התזונתי]] עקב הקטנת [[מגוון]] מיני המזונות החקלאיים. הדבר גם הוביל לשינוי מהותי של [[סדר מדומיין|הסדר חברתי]] עקב שורה של שינויים: יישובים בעלי [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה, [[התמחות כלכלית]] ופיתוח של מגוון מקצועות, [[שוק|כלכלת מסחר וחליפין]] ומאוחר יותר [[כסף]], פיתוח של אומנות שאינה ניידת, אדריכלות, תרבות, ניהול ריכוזי של המבנה הפוליטי והניהולי, [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] בתחום הצבאי, [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]]  היררכיות ופיתוח [[מיתוס|מיתוסים חדשים]] הנוגעים ל[[דתות]] ולמדינות, גידול בגודל החברות וב[[אי שוויון כלכלי|פערים]] (צמיחת מעמדות של לוחמים, מנהיגים, פקידים, סוחרים וכן איכרים ועבדים), מערכות א-אישיות של [[מידע]] ו[[ידע]] כמו רכוש ו[[המצאת הכתב]], התפתחות של מגפות ומחלות, היכולת לצבור רכוש ולצבור מזון על פני תקופות, שינוי בהתייחסות לזמן, צבירת [[רכוש]], התפתחות העבדות, מלחמות המוניות, סירוס, ופיתחת פתח ל[[שינויים טכנולוגיים]] רבים כמו חרשות מתכת.  

הביטוי המלא הראשון לקומפלקס החקלאי הנאולתי בא לידי ביטוי ב [[אמפריית שומר|ערי שומר]] באיזור עיראק, מלפני 5,500 שנה שהופעתן מסמלת את סוף העידן הנואליתי הפרה-היסטורי.  

הביטוי המלא הראשון לקומפלקס החקלאי הנאולתי בא לידי ביטוי ב [[אמפריית שומר|ערי שומר]] באיזור עיראק, מלפני 5,500 שנה שהופעתן מסמלת את סוף העידן הנואליתי הפרה-היסטורי.  

במשך השנים השפיעו בני האדם על הגנום של החיטה, כך שחיטה שהתאימה לחקלאות שרדה וזו שלא, נכחדה או נשארה מין נפוץ הרבה פחות (חיטת הבר). בשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי קיצוני יותר על ידי פיתוח של[[הנדסה גנטית]] והתערבות ברוטלית יותר בגנום של צמחי החקלאות ובעלי החיים המבוייתים.  

במשך השנים השפיעו בני האדם על הגנום של החיטה, כך שחיטה שהתאימה לחקלאות שרדה וזו שלא, נכחדה או נשארה מין נפוץ הרבה פחות (חיטת הבר). בשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי קיצוני יותר על ידי פיתוח של[[הנדסה גנטית]] והתערבות ברוטלית יותר בגנום של צמחי החקלאות ובעלי החיים המבוייתים.  

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או אורז סבלו מחסרון אבולוציוני ועד היום יש אנשים רבים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוה מאד של אנרגיה ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר והן שינויים עקיפים יותר (כמו מלחמות לשם שימור שטחי חקלאות). פרופ' [[יובל נח הררי]] מכנה דבר זה "הונאת החיטה" שכן ההבטחה לחיים טובים יותר שכיביכול נובעים מטיפוח החיטה לא התממשה ובמובנים רבים חיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים. לטענתו לא פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.  

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או אורז סבלו מסחרון אבולוציוני ועד היום יש אנשים רבים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוה מאד של אנרגיה ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר והן שינויים עקיפים יותר (כמו מלחמות לשם שימור שטחי חקלאות). פרופ' [[יובל נח הררי]] מכנה דבר זה "הונאת החיטה" שכן ההבטחה לחיים טובים יותר שכיביכול נובעים מטיפוח החיטה לא התממשה ובמובנים רבים חיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים. לטענתו לא פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.  

קו-אבולציה נוספת התחרשה סביב קבוצה אחרת של בעלי חיים שהפכו לטפילים במערכת הזו - יונים, עורבים, תיקנים, חולדות, "עשבים רעים" ועוד מינים ש[[נישה אקולוגית|הנישה האקולוגית]] שלהם מבוססת במידה רבה על [[אקולוגיה עירונית]] והמשך הצלחת האדם כמין.

קו-אבולציה נוספת התחרשה סביב קבוצה אחרת של בעלי חיים שהפכו לטפילים במערכת הזו - יונים, עורבים, תיקנים, חולדות, "עשבים רעים" ועוד מינים ש[[נישה אקולוגית|הנישה האקולוגית]] שלהם מבוססת במידה רבה על [[אקולוגיה עירונית]] והמשך הצלחת האדם כמין.