שינויים

'''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הנושא כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]], [[מעמד חברתי-כלכלי]] אובייקטיבי ונתפס,  ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, השכלה, מגדר ועוד), על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אנשים שונים הגרים בישראל.

'''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הנושא כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]], [[מעמד חברתי-כלכלי]] אובייקטיבי ונתפס,  ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, השכלה, מגדר ועוד), על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אנשים שונים הגרים בישראל.

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסיה חרדית ושלילית לאכולוסיה מוסלמית). הההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסיה חרדית ושלילית לאוכלוסיה מוסלמית). הההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום אוויר בישראל]] ועוד.  

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום אוויר בישראל]] ועוד.  

===עישון===

===עישון===

מאז שנת 2002 מתפרסם מדי שנה דו"ח שר הבריאות על [[עישון בישראל|העישון בישראל]]. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האכולוסיה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31%, לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותי. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.  

מאז שנת 2002 מתפרסם מדי שנה דו"ח שר הבריאות על [[עישון בישראל|העישון בישראל]]. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האוכלוסיה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31%, לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותי. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.  

נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות  - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).  

נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות  - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).