שינויים

אין שינוי בגודל ,  22:52, 10 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "אכולוסיה" ב־"אוכלוסיה"
שורה 2: שורה 2:     
==גורמים והשפעות==
 
==גורמים והשפעות==
ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על  סיכויי הקיימות לשלושה גורמי יסוד: היקף הצריכה (הלא מקיימת) לנפש, כמות האכולוסיה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם  גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה.  
+
ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על  סיכויי הקיימות לשלושה גורמי יסוד: היקף הצריכה (הלא מקיימת) לנפש, כמות האוכלוסיה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם  גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה.  
    
===היקף הצריכה לנפש===   
 
===היקף הצריכה לנפש===   
שורה 12: שורה 12:  
===כמות האוכלוסיה===  
 
===כמות האוכלוסיה===  
 
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}
הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] הנוכחית של כלל המדינה. כמות האוכלוסיה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסיה פרושה סיכון כלל האכולוסיה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.  
+
הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] הנוכחית של כלל המדינה. כמות האוכלוסיה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסיה פרושה סיכון כלל האוכלוסיה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.  
    
בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש, ולהעביר את הצריכה לפסים מקיימים ומחזוריים יותר, גם לדבר זה גבולות. יש תחומים כמו צריכת מים, צריכת מזון, [[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח (כולל השטח המיועד למזון לדוגמה), בהן יש גבולות לכמות שאותה ניתן לחסוך. בהתאם לעקרון [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית הפוחתת]], יש תחומים בהם ידרש מאמץ גדול כדי לייצר השפעה קטנה, וככל שנגדיל את החסכון, כן יהיה קשה יותר למצוא טכנולוגיות ושיטות לבצע חסכון משמעותי נוסף.  
 
בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש, ולהעביר את הצריכה לפסים מקיימים ומחזוריים יותר, גם לדבר זה גבולות. יש תחומים כמו צריכת מים, צריכת מזון, [[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח (כולל השטח המיועד למזון לדוגמה), בהן יש גבולות לכמות שאותה ניתן לחסוך. בהתאם לעקרון [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית הפוחתת]], יש תחומים בהם ידרש מאמץ גדול כדי לייצר השפעה קטנה, וככל שנגדיל את החסכון, כן יהיה קשה יותר למצוא טכנולוגיות ושיטות לבצע חסכון משמעותי נוסף.  
שורה 22: שורה 22:  
גידול בהיקף האוכלוסיה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת [[משק המים בישראל|המשבר במשק המים]], [[דיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]], ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור [[מערכת החינוך]], הגדלת האלימות, הגדלת [[זיהום האוויר]] ועוד.
 
גידול בהיקף האוכלוסיה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת [[משק המים בישראל|המשבר במשק המים]], [[דיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]], ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור [[מערכת החינוך]], הגדלת האלימות, הגדלת [[זיהום האוויר]] ועוד.
   −
אוכלוסיה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות, תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להשרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת [[התמחות כלכלית]] של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים ושירותים, והיא מגדילה את העושר התרבותי. צפיפות מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2011) אנו נמצאים במצב שבו כמות האכולוסיה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של ארץ ישראל ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי, ואכולוסיה זו גדלה משנה לשנה.  
+
אוכלוסיה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות, תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להשרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת [[התמחות כלכלית]] של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים ושירותים, והיא מגדילה את העושר התרבותי. צפיפות מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2011) אנו נמצאים במצב שבו כמות האוכלוסיה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של ארץ ישראל ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי, ואוכלוסיה זו גדלה משנה לשנה.  
    
===עיצוב המערכות הטכנולגיות והחברתיות===  
 
===עיצוב המערכות הטכנולגיות והחברתיות===