שינויים

בשנה האחרונה, ובחודש האחרון במיוחד, חלו עליות חדות במחירי המזון בארץ. העליות הן חלק ממגמה עולמית-גלובלית, שביוסדה עומדים הגורמים המכוננים את הגלובליזציה של המזון. לשם דוגמה: מחירי החיטה עלו ב-181% ב-36 חודשים ומחירי המזון עלו בכללם ב-83%<ref>הבנק העולמי, בתוך http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/722/536.html</ref>

בשנה האחרונה, ובחודש האחרון במיוחד, חלו עליות חדות במחירי המזון בארץ. העליות הן חלק ממגמה עולמית-גלובלית, שביוסדה עומדים הגורמים המכוננים את הגלובליזציה של המזון. לשם דוגמה: מחירי החיטה עלו ב-181% ב-36 חודשים ומחירי המזון עלו בכללם ב-83%<ref>הבנק העולמי, בתוך http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/722/536.html</ref>

מהי [[גלובליזציה]]? המונח מוכר אך משמעותו לא תמיד ברורה עד הסוף. לרוב, המונח גלובליזציה קשור באופן אסוציאטיבי למדורי הכלכלה. משמעות המונח היא היכולת לנייד [[הון]] וסחורות בין מדינות (ובמידה מעטה גם עובדים), תוך תשלום נמוך מאוד של מיסים ומכסים.

מהי [[גלובליזציה]]? המונח מוכר אך משמעותו לא תמיד ברורה עד הסוף. לרוב, המונח גלובליזציה קשור באופן אסוציאטיבי למדורי הכלכלה. משמעות המונח היא היכולת לנייד [[הון]] וסחורות בין מדינות (ובמידה מעטה גם עובדים), תוך תשלום נמוך מאוד של מיסים ומכסים.

בניגוד לעבר, היום כל העולם אוכל מאותה הצלחת. כל משק חלקאי תעשייתי יכול לשווק את התוצרת שלו לכל הצרכנים בעולם. בין השנים 1961-1999 יבוא המזון העולמי עלה ב- 400%.<ref>Regmi, Anita (editor).Changing Structure of Global Food Consumption and Trade. Market and Trade Economics Division, Economic Research Service, USDA, May 30, 2001. stock #ERSWRS01-1. נמצא בוויקיפדיה האנגלית תחת הערך [http://en.wikipedia.org/wiki/Food מזון].</ref>

בניגוד לעבר, היום כל העולם אוכל מאותה הצלחת. כל משק חקלאי תעשייתי יכול לשווק את התוצרת שלו לכל הצרכנים בעולם. בין השנים 1961-1999 יבוא המזון העולמי עלה ב- 400%.<ref>Regmi, Anita (editor).Changing Structure of Global Food Consumption and Trade. Market and Trade Economics Division, Economic Research Service, USDA, May 30, 2001. stock #ERSWRS01-1. נמצא בוויקיפדיה האנגלית תחת הערך [http://en.wikipedia.org/wiki/Food מזון].</ref>

בנוסף לביטוי המסחרי של הגלובליזציה, קיים גם ביטוי צרכני – אימוץ [[:קטגוריה:תרבות הצריכה|תרבות הצריכה]] המערבית ברחבי העולם. מיליונים של בני אדם, ההופכים למעמד הביניים החדש בארצות העולם השני והשלישי המתעשרות (סין, רוסיה, הודו, מזרח אירופה), הולכים ומאמצים תרבות של ארוחות גורמה (בזבזניות באופן ההכנה שלהן ודורשות רכיבים יקרים) ואכילת יותר ויותר בשר.

בנוסף לביטוי המסחרי של הגלובליזציה, קיים גם ביטוי צרכני – אימוץ [[:קטגוריה:תרבות הצריכה|תרבות הצריכה]] המערבית ברחבי העולם. מיליונים של בני אדם, ההופכים למעמד הביניים החדש בארצות העולם השני והשלישי המתעשרות (סין, רוסיה, הודו, מזרח אירופה), הולכים ומאמצים תרבות של ארוחות גורמה (בזבזניות באופן ההכנה שלהן ודורשות רכיבים יקרים) ואכילת יותר ויותר בשר.

המהפכה הירוקה הצליחה להגדיל מאוד את תפוקת המזון העולמית – אך היא אינה מקיימת עקב מספר סיבות:

המהפכה הירוקה הצליחה להגדיל מאוד את תפוקת המזון העולמית – אך היא אינה מקיימת עקב מספר סיבות:

#הישענות על נפט/אנרגיה זולה לכל התהליכים: נפט דרוש על מנת לייצר דשנים ומדבירים, להפעיל את כלי החקלאות ולנייד את התוצרת על פני העולם. ההתייקרות הצפויה של הנפט, עקב [[שיא תפוקת הנפט|שיא התפוקה]], צפויה להפוך הסתמכות זו לבעייתית מאוד.

#הישענות על נפט/אנרגיה זולה לכל התהליכים: נפט דרוש על מנת לייצר דשנים ומדבירים, להפעיל את כלי החקלאות ולנייד את התוצרת על פני העולם. ההתייקרות הצפויה של הנפט, עקב [[שיא תפוקת הנפט|שיא התפוקה]], צפויה להפוך הסתמכות זו לבעייתית מאוד.

#הרס מתמשך של קרקע: הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע בהתבסס על מחקר השוואתי על ידי כמה מאות חוקרים פורסמה בשנת 1994 <ref>גבולות לצמיחה, עמ' 61.</ref> 38% מהאדמות החלקאיות הנוכחיות עוברות בליית קרקע (בנוסף ל-21% מהאדמות המרעה ו-19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה.  אובדן ה[[הומוס]] (החלק העליון הפורה של הקרקע) מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המפכה התשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות, ועד ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. התוצאה של אובדן זה היא ירידה משמעותית בפריון הקרקע.

#הרס מתמשך של קרקע: הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע בהתבסס על מחקר השוואתי על ידי כמה מאות חוקרים פורסמה בשנת 1994 <ref>גבולות לצמיחה, עמ' 61.</ref> 38% מהאדמות החקלאיות הנוכחיות עוברות בליית קרקע (בנוסף ל-21% מהאדמות המרעה ו-19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה.  אובדן ה[[הומוס]] (החלק העליון הפורה של הקרקע) מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המפכה התשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות, ועד ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. התוצאה של אובדן זה היא ירידה משמעותית בפריון הקרקע.

#נוסף על כך, פיתוח פריון המזון כנראה מתנהג בהתאם לתפוקה שולית פוחתת. ורוב הפיתוח כבר נעשה<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 62.</ref> הסיבה העיקרית היא שרוב האדמות היותר טובות כבר מעובדות, אנו הורסים אותן ועוברים לאדמות פחות טובות. שיא תפוקת הגרעינים לאדם היה בשנת 1985.

#נוסף על כך, פיתוח פריון המזון כנראה מתנהג בהתאם לתפוקה שולית פוחתת. ורוב הפיתוח כבר נעשה<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 62.</ref> הסיבה העיקרית היא שרוב האדמות היותר טובות כבר מעובדות, אנו הורסים אותן ועוברים לאדמות פחות טובות. שיא תפוקת הגרעינים לאדם היה בשנת 1985.

4.חקלאות מונו-קולטורה, בה מגדלים מספר קטן מאוד של זני צמחים בהיקף גדול, פגיעה הרבה יותר למחלות ושינויים סביבתיים. אם הזן העיקרי נפגע, אין דרך להתגבר על הפגיעה. כאשר מגדלים מספר רב של זנים (פולי-קולטורה), פגיעה באחד הזנים תשפיע באופן שולי.

4.חקלאות מונו-קולטורה, בה מגדלים מספר קטן מאוד של זני צמחים בהיקף גדול, פגיעה הרבה יותר למחלות ושינויים סביבתיים. אם הזן העיקרי נפגע, אין דרך להתגבר על הפגיעה. כאשר מגדלים מספר רב של זנים (פולי-קולטורה), פגיעה באחד הזנים תשפיע באופן שולי.