שינויים

בתחילת המאה ה-20 התרחשה הגירה מחודשת לאיזור. תקופה גשומה נוספת חיזקה את הדעה הקדומה לפיה האיזור הצחיח-למחצה "לשעבר" יוכל לתמוך בחקלאות בקנה מידה גדול. [[שיפורי טכנולוגיה]] הובילו להגדלת כמות המיכון, שאיפשרה עיבוד של הקרקע בקנה מידה גדל והולך. מלחמת העולם הראשונה העלתה את מחירי המזון והחקלאות, דבר שהגביר עוד יותר את תמריץ החקלאים לעיבוד נוסף. איזור חקלאות החוות Llano  Estacado גדל פי שתיים בין השנים 1900 ו-1920 וכמות הקרקע המעובדת גדלה פי 3 בין 1925 לבין 1930.<ref>[http://www.unu.edu/unupress/unupbooks/uu14re/uu14re0n.htm#6.%20the%20ilano%20estacado%20of%20the%20american%20southern%20high%20plains Regions at Risk: a comparison of threatened environments] United Nations University Press, 1995</ref>

בתחילת המאה ה-20 התרחשה הגירה מחודשת לאיזור. תקופה גשומה נוספת חיזקה את הדעה הקדומה לפיה האיזור הצחיח-למחצה "לשעבר" יוכל לתמוך בחקלאות בקנה מידה גדול. [[שיפורי טכנולוגיה]] הובילו להגדלת כמות המיכון, שאיפשרה עיבוד של הקרקע בקנה מידה גדל והולך. מלחמת העולם הראשונה העלתה את מחירי המזון והחקלאות, דבר שהגביר עוד יותר את תמריץ החקלאים לעיבוד נוסף. איזור חקלאות החוות Llano  Estacado גדל פי שתיים בין השנים 1900 ו-1920 וכמות הקרקע המעובדת גדלה פי 3 בין 1925 לבין 1930.<ref>[http://www.unu.edu/unupress/unupbooks/uu14re/uu14re0n.htm#6.%20the%20ilano%20estacado%20of%20the%20american%20southern%20high%20plains Regions at Risk: a comparison of threatened environments] United Nations University Press, 1995</ref>

בנוסף, חקלאים השתמשו בשיטות חלקאיות שעודדו [[בליית קרקע]]. לדוגמה, חוואים שגידלו כותנה, השאירו את השדות חשופים בחודשי החורף, בשעה שהרוחות במישורים הגבוהים נמצאות בשיאן, והם גם שרפו את שאריות הגידולים (כצורה של בירוא עשבים לקראת זריעה מחודשת), דבר שגרע מהאדמה חומרי תזונה אורגניים והגביר את החשיפה לבליית קרקע.

בנוסף, חקלאים השתמשו בשיטות חקלאיות שעודדו [[בליית קרקע]]. לדוגמה, חוואים שגידלו כותנה, השאירו את השדות חשופים בחודשי החורף, בשעה שהרוחות במישורים הגבוהים נמצאות בשיאן, והם גם שרפו את שאריות הגידולים (כצורה של בירוא עשבים לקראת זריעה מחודשת), דבר שגרע מהאדמה חומרי תזונה אורגניים והגביר את החשיפה לבליית קרקע.

==התפרצות בליית קרקע וסערות אבק==

==התפרצות בליית קרקע וסערות אבק==

במשך 100 הימים הראשונים לשלטונו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, בשנת 1933, הוכנו תוכניות ממשלתיות לייצוב הקרקע ולהשבת האיזון האקולוגי לאזור. ממשלת ארצות הברית הקימה בשנה זו את השירות לבליית קרקע ששינה את שמו בשנת 1935 ל "שירות שימור הקרקע" Soil Conservation Service שלימים הפך ל"שרות הלאומי לשימור משאבי טבע" NRCS.

במשך 100 הימים הראשונים לשלטונו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, בשנת 1933, הוכנו תוכניות ממשלתיות לייצוב הקרקע ולהשבת האיזון האקולוגי לאזור. ממשלת ארצות הברית הקימה בשנה זו את השירות לבליית קרקע ששינה את שמו בשנת 1935 ל "שירות שימור הקרקע" Soil Conservation Service שלימים הפך ל"שרות הלאומי לשימור משאבי טבע" NRCS.

בנוסף הוקם "התאגיד הפדרלי לסיוע עודפים" FSRC ולמעלה מ-6 מיליון חזירים נשחטו ונזרקו במטרה לעלות את מחירי התוצרת החלקאית ולסייע לחוואים. ה FSRC הפנה מוצרי חקלאות לארגוני סיוע. תפוחים, שעועית, בשר משומר, קמח ובשר-חזיר חולקו ופוזרו באמצעות ארגוני סיוע מקומיים. בהמשך חולקו גם בגדים לסייע לנזקקים.  

בנוסף הוקם "התאגיד הפדרלי לסיוע עודפים" FSRC ולמעלה מ-6 מיליון חזירים נשחטו ונזרקו במטרה לעלות את מחירי התוצרת החקלאית ולסייע לחוואים. ה FSRC הפנה מוצרי חקלאות לארגוני סיוע. תפוחים, שעועית, בשר משומר, קמח ובשר-חזיר חולקו ופוזרו באמצעות ארגוני סיוע מקומיים. בהמשך חולקו גם בגדים לסייע לנזקקים.  

בשנת 1935 יצרה הממשלה הפרדלית את רשות לסיוע לבצורת Drought Relief Service כדי לתאם בין פעולות הסיוע. הDRS קנה בקר במחוזות שסמונו כאיזורי אסון במחיר של 14-20 דולר לראש. חיות שלגביהן היתה מחשבה שאינן ראויות למאכל אדם (כ 50% בתחילת התוכנית) הושמדו. השאר הופנו ל-FSRC לשם הפקת מוצרי מזון ולסיוע למשפחות נזקקות. למרות שחוואים רבים התקשו לוותר על עדריהם , תוכניות חיסול העדרים סייעו לרבים מהם להמנע מפשיטת רגל, היות והם לא יכלו לעמוד בתקציב שנדרש כדי לשמור על העדרים ולא יכלו למכור אותם במחיר שהממשלה סיפקה.  

בשנת 1935 יצרה הממשלה הפרדלית את רשות לסיוע לבצורת Drought Relief Service כדי לתאם בין פעולות הסיוע. הDRS קנה בקר במחוזות שסמונו כאיזורי אסון במחיר של 14-20 דולר לראש. חיות שלגביהן היתה מחשבה שאינן ראויות למאכל אדם (כ 50% בתחילת התוכנית) הושמדו. השאר הופנו ל-FSRC לשם הפקת מוצרי מזון ולסיוע למשפחות נזקקות. למרות שחוואים רבים התקשו לוותר על עדריהם , תוכניות חיסול העדרים סייעו לרבים מהם להמנע מפשיטת רגל, היות והם לא יכלו לעמוד בתקציב שנדרש כדי לשמור על העדרים ולא יכלו למכור אותם במחיר שהממשלה סיפקה.