שינויים

[[Image:World Map Gini coefficient with legend 2.png|thumb|370px|הבדלים בין שוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי [[מדד גי'ני]]. מדד גי'ני הוא מספר בין 0 ל-1, שבו 0 מתאים לשוויון מוחלט (לכולם הכנסה זהה), ו-1 מייצג אי שוויוון מוחלט (אדם אחד מקבל את כל ההכנסה, וכל השאר מקבלים הכנסה בגודל 0). הגוונים האדומים מייצגים אי שוויון, והגוונים הירוקים מייצגים שוויון.]]

[[Image:World Map Gini coefficient with legend 2.png|thumb|370px|הבדלים בין שוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי [[מדד גי'ני]]. מדד גי'ני הוא מספר בין 0 ל-1, שבו 0 מתאים לשוויון מוחלט (לכולם הכנסה זהה), ו-1 מייצג אי שוויוון מוחלט (אדם אחד מקבל את כל ההכנסה, וכל השאר מקבלים הכנסה בגודל 0). הגוונים האדומים מייצגים אי שוויון, והגוונים הירוקים מייצגים שוויון.]]

'''אי שוויון כלכלי''' מתייחס להבדלים בחלוקה (distribution) של נכסים כלכליים ושל הכנסה. המונח בדרך כלל מתייחס לאי שוויון בין פרטים וקבוצות בתוך חברה מסויימת, אבל יכול להתייחס גם לאי שיווין בין אומות. ישנו ויכוח מה המשמעות של שוויון. חלק חושבים במונחים של שוויון הזדמנויות ואחרים במונחים של שוויון בתוצאות. לערך על אי שיוויון כלכלי בין אומות, ראו '''[[אי שיווין בינלאומי]]'''.

'''אי שוויון כלכלי''' מתייחס להבדלים בחלוקה (distribution) של נכסים כלכליים ושל הכנסה. המונח בדרך כלל מתייחס לאי שוויון בין פרטים וקבוצות בתוך חברה מסויימת, אבל יכול להתייחס גם לאי שיוויון בין אומות. ישנו ויכוח מה המשמעות של שוויון. חלק חושבים במונחים של שוויון הזדמנויות ואחרים במונחים של שוויון בתוצאות. לערך על אי שיוויון כלכלי בין אומות, ראו '''[[אי שיוויון בינלאומי]]'''.

אי שוויון כלכלי התקיים במגוון גדול של חברות ושל תקופות היסטוריות; טבעו, סיבותיו וחשיבותו נמצאים בדיון רחב ומתמשך. המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]]), מלחמות שמתקיימות או שהיו בעבר, ההבדלים ביכולות של אנשים ליצור עושר כלכלי, המיקום הגאוגרפי, השפעות בין מדינות וסוגיות פוליטיות כולן קשורות ליצירה של אי שוויון כלכלי בין מדינות.  

אי שוויון כלכלי התקיים במגוון גדול של חברות ושל תקופות היסטוריות; טבעו, סיבותיו וחשיבותו נמצאים בדיון רחב ומתמשך. המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]]), מלחמות שמתקיימות או שהיו בעבר, ההבדלים ביכולות של אנשים ליצור עושר כלכלי, המיקום הגאוגרפי, השפעות בין מדינות וסוגיות פוליטיות כולן קשורות ליצירה של אי שוויון כלכלי בין מדינות.  

מדדים מספריים המודדים את אי-השוויון בין פרטים משווים את הרווחה ואת מספרם של העשירים לאלו של העניים. מדידה נפוצה של אי שיווין היא על ידי [[מדד ג'יני]].  

מדדים מספריים המודדים את אי-השוויון בין פרטים משווים את הרווחה ואת מספרם של העשירים לאלו של העניים. מדידה נפוצה של אי שיוויון היא על ידי [[מדד ג'יני]].  

מקובל להגיד כי אי שוויון כלכלי בין אנשים שונים או קבוצות שונות של האוכלוסיה נמדד בצורה הטובה ביותר בתוך מדינה אחת. דבר זה נובע מכך שקיימים גורמים שגודלם משתנה בין מדינה למדינה, כמו מחירי המזון, האקלים, צפיפות האוכלוסין ועוד, ואלו נוטים לערפל את ההשוואות בין ההכנסות של אנשים במדינות שונות. מדינה מסויימת תהיה בעלת יותר או פחות אי-שיווין בתוכה בהתאם למבנה הכלכלי, החברתי ו[[סביבה טבעית|הסביבתי]] של אותה מדינה. דבר זה הוא בעייתי יותר במדינות בהן יש מספר חברות בעלות מאפיינים לא הומגניים (כמו ישראל).  

מקובל להגיד כי אי שוויון כלכלי בין אנשים שונים או קבוצות שונות של האוכלוסיה נמדד בצורה הטובה ביותר בתוך מדינה אחת. דבר זה נובע מכך שקיימים גורמים שגודלם משתנה בין מדינה למדינה, כמו מחירי המזון, האקלים, צפיפות האוכלוסין ועוד, ואלו נוטים לערפל את ההשוואות בין ההכנסות של אנשים במדינות שונות. מדינה מסויימת תהיה בעלת יותר או פחות אי-שיוויון בתוכה בהתאם למבנה הכלכלי, החברתי ו[[סביבה טבעית|הסביבתי]] של אותה מדינה. דבר זה הוא בעייתי יותר במדינות בהן יש מספר חברות בעלות מאפיינים לא הומגניים (כמו ישראל).  

בשנים האחרונות שבהן יש [[גלובליזציה]] מואצת. קיימות מגמות הפוכות - מצד אחד ירידה באי-השוויון העולמי בין מדינות - כך שבאופן ממוצע אזרחי מדינות העניות כמו סין, הודו, ברזיל ועוד מדינות רבות אחרות, מתקרבות אל המדינות העשירות יותר, הן מבחינת הכנסה כלכלית והן מבחינות אחרות כמו תוחלת חיים, השכלה, תמותת תינוקות ועוד. מצד שני, בתוך כל מדינה קיימת מגמה הפוכה שבה מתרחבים הפערים בין העניים לעשירים.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110303_1218149&from=haaretz]

בשנים האחרונות שבהן יש [[גלובליזציה]] מואצת. קיימות מגמות הפוכות - מצד אחד ירידה באי-השוויון העולמי בין מדינות - כך שבאופן ממוצע אזרחי מדינות העניות כמו סין, הודו, ברזיל ועוד מדינות רבות אחרות, מתקרבות אל המדינות העשירות יותר, הן מבחינת הכנסה כלכלית והן מבחינות אחרות כמו תוחלת חיים, השכלה, תמותת תינוקות ועוד. מצד שני, בתוך כל מדינה קיימת מגמה הפוכה שבה מתרחבים הפערים בין העניים לעשירים.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110303_1218149&from=haaretz]

אחד הכותבים הראשונים שהצביע על הקשר בין שיוויון כלכלי לבין לכידות חברתית היה [[אלכסיס דה-טוקוויל]] שכתב ב-1831 בספרו '''[[הדמוקרטיה באמריקה]]''':

אחד הכותבים הראשונים שהצביע על הקשר בין שיוויון כלכלי לבין לכידות חברתית היה [[אלכסיס דה-טוקוויל]] שכתב ב-1831 בספרו '''[[הדמוקרטיה באמריקה]]''':

{{ציטוט|תוכן=בין האובייקטים החדשים שמשכו את תשומת ליבי בזמן שהותי בארצות הברית, לא היה אחד שהכה אותי בתמהון גדול כל כך כמו השיווין של התנאים. בקלות הבנתי את ההשפעה העצומה שעובדה בסיסית זו מפעילה על תפקודי החברה. הוא מספק כיוון ייחודי לדעת הקהל, סיבוב מסויים לחוקים, מוסכמות חדשות לאלו ששולטים, והרגלים מיוחדים לאלו שנשלטים... הוא יוצר דעות, נותן מקום לרגשות, מעודד מנהגים, ומשנה כל דבר שאינו מייצר...המשכתי ומצאתי עובדה זו שוב ושוב כנקודה מרכזית שכל תצפיותי הובילו אליה.}}

{{ציטוט|תוכן=בין האובייקטים החדשים שמשכו את תשומת ליבי בזמן שהותי בארצות הברית, לא היה אחד שהכה אותי בתמהון גדול כל כך כמו השיוויון של התנאים. בקלות הבנתי את ההשפעה העצומה שעובדה בסיסית זו מפעילה על תפקודי החברה. הוא מספק כיוון ייחודי לדעת הקהל, סיבוב מסויים לחוקים, מוסכמות חדשות לאלו ששולטים, והרגלים מיוחדים לאלו שנשלטים... הוא יוצר דעות, נותן מקום לרגשות, מעודד מנהגים, ומשנה כל דבר שאינו מייצר...המשכתי ומצאתי עובדה זו שוב ושוב כנקודה מרכזית שכל תצפיותי הובילו אליה.}}

[[תמונה:Gini_vs_social_capital_in_USA.jpg|left|thumb|360px|אי שווויון בהכנסות ו[[מדד ההון החברתי]] ב-50 ערים בארצות הברית. יש מתאם חיובי בין שיוויון לבין רמות גבוהות יותר של [[הון חברתי]]]]

[[תמונה:Gini_vs_social_capital_in_USA.jpg|left|thumb|360px|אי שווויון בהכנסות ו[[מדד ההון החברתי]] ב-50 ערים בארצות הברית. יש מתאם חיובי בין שיוויון לבין רמות גבוהות יותר של [[הון חברתי]]]]

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע פוליטי בהארווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארה"ב וגם באיטליה. על הקשר בין אי-שוויון ומעורבות בקהילה הוא אומר:

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע פוליטי בהארווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארה"ב וגם באיטליה. על הקשר בין אי-שוויון ומעורבות בקהילה הוא אומר:

{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיווין הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 היתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיווין גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיווון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)

{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 היתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיווון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)

===נתק בין העשירים לחברה===

===נתק בין העשירים לחברה===