שינויים

כן נשקל פרוייקט של 400 מגה וואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]

כן נשקל פרוייקט של 400 מגה וואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]

שימוש ב[[טורבינות רוח עירוניות]] אינו קיים כמעט בישראל. לפי מסמך של מורן לניאדו וחנן לוי, פוטנציאל הטורבינות העירוניות נמוך יחסית עבור רמות צריכת החשמל המערביות כיום ( 2-5% במקרה הטוב) ותרומתו העיקרית היא בעידוד המודעות לחשיבות של [[שימור אנרגיה]], כפי שהדבר קיים כנראה עבור תאים פוטווולטים, עם זאת, הורדת צריכת החשמל באופן סביר יכולה להעלות נתון זה לאחוז משמועתי יותר של 10-15% מהצריכה [http://il-windpower.saymoo.org/urban_wind_turbines_layout.html] [http://il-windpower.saymoo.org/MyUrbanWork/NYC_urban_wind.doc]

שימוש ב[[טורבינות רוח עירוניות]] אינו קיים כמעט בישראל. לפי מסמך של מורן לניאדו וחנן לוי, פוטנציאל הטורבינות העירוניות נמוך יחסית עבור רמות צריכת החשמל המערביות כיום ( 2-5% במקרה הטוב) ותרומתו העיקרית היא בעידוד המודעות לחשיבות של [[שימור אנרגיה]], כפי שהדבר קיים כנראה עבור תאים פוטווולטים, עם זאת, הורדת צריכת החשמל באופן סביר יכולה להעלות נתון זה לאחוז משמעותי יותר של 10-15% מהצריכה [http://il-windpower.saymoo.org/urban_wind_turbines_layout.html] [http://il-windpower.saymoo.org/MyUrbanWork/NYC_urban_wind.doc]

דו"ח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, העריך את פוטנציאל משאבי הרוח בישראל בכ-600-700 מגה וואט הספק מותקן [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01650.doc], אך זו נחשבת הערכה נמוכה.

דו"ח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, העריך את פוטנציאל משאבי הרוח בישראל בכ-600-700 מגה וואט הספק מותקן [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01650.doc], אך זו נחשבת הערכה נמוכה.