שינויים

המצדדים ברעיון של דה-קפלינג דוגלים בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב המיקוד הוא בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את [[הרווחה החברתית]] ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו קלאסית]].  

המצדדים ברעיון של דה-קפלינג דוגלים בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב המיקוד הוא בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את [[הרווחה החברתית]] ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו קלאסית]].  

בשנת 2011  [[פאנל המשאבים הבינלאומי]],  שכונס על ידי [[התוכנית הסביבתית של האו"ם]] (UNEP) הזהיר כי ללא שינוי, עד 2050, יצרוך [[המין האנושי]]  140 מילאירד טונות של מינרלים, עופרות, [[דלק מחצבי|דלקים מתכלים]] וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר בחלק מהמדינות, מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע ב[[הודו]] צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.  

בשנת 2011  [[פאנל המשאבים הבינלאומי]],  שכונס על ידי [[התוכנית הסביבתית של האו"ם]] (UNEP) הזהיר כי ללא שינוי, עד 2050, יצרוך [[המין האנושי]]  140 מיליארד טונות של מינרלים, עופרות, [[דלק מחצבי|דלקים מתכלים]] וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר בחלק מהמדינות, מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע ב[[הודו]] צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.  

ארגון ה-[[OECD]] הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. ה-OECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כ-שבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" ([[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות מזיקות]]) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>

ארגון ה-[[OECD]] הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. ה-OECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כ-שבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" ([[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות מזיקות]]) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>