שינויים

נוספו 2 בתים ,  21:32, 9 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "סוכניות" ב־"סוכנויות"
שורה 66: שורה 66:  
לדוגמה אם יש חברה גדולה שמוכרת 500 מכוניות ביום,  שמתחרה מול חמש חברות קטנות שכל אחת מוכרת 100 מכוניות ביום. בכל חברה יש מחלקת מחקר ופיתוח שמהווה עבור כל אחד מהחברות הוצאה קבועה - צריך לשלם למעבדות ולחוקרים סכום זהה בלי קשר לכמות המכירות שיש. כמות המכוניות של כל חמש החברות הקטנות הוא זהה לכמות המכוניות שמוכרת החברה הגדולה - 500, אבל הן צריכות להחזיק יחד 5 מחלקות פיתוח, בעוד החברה הגדולה צריכה להחזיק רק מחלקת פיתוח אחת - ולכן ביחס למחזור המכירות, ההוצאות הקבועות שלה על פיתוח הן קטנות יותר. לחלופין היא יכולה להחזיק מחלקת פיתוח משוכללת יותר או גדולה יותר שתיתן לה יתרונות טכנולוגים ביחס לחברות המתחרות ([[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[יוזף שומפטר]] הבחין בכך לראשונה ולכן דגל ב[[תחרות שומפטריאנית]] - תחרות בין מספר מצומצם של חברות שיכולות כל אחת להשקיע במחקר ובטכנולוגיה חדשה במקום במודל של [[תחרות משוכללת]]).   
 
לדוגמה אם יש חברה גדולה שמוכרת 500 מכוניות ביום,  שמתחרה מול חמש חברות קטנות שכל אחת מוכרת 100 מכוניות ביום. בכל חברה יש מחלקת מחקר ופיתוח שמהווה עבור כל אחד מהחברות הוצאה קבועה - צריך לשלם למעבדות ולחוקרים סכום זהה בלי קשר לכמות המכירות שיש. כמות המכוניות של כל חמש החברות הקטנות הוא זהה לכמות המכוניות שמוכרת החברה הגדולה - 500, אבל הן צריכות להחזיק יחד 5 מחלקות פיתוח, בעוד החברה הגדולה צריכה להחזיק רק מחלקת פיתוח אחת - ולכן ביחס למחזור המכירות, ההוצאות הקבועות שלה על פיתוח הן קטנות יותר. לחלופין היא יכולה להחזיק מחלקת פיתוח משוכללת יותר או גדולה יותר שתיתן לה יתרונות טכנולוגים ביחס לחברות המתחרות ([[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[יוזף שומפטר]] הבחין בכך לראשונה ולכן דגל ב[[תחרות שומפטריאנית]] - תחרות בין מספר מצומצם של חברות שיכולות כל אחת להשקיע במחקר ובטכנולוגיה חדשה במקום במודל של [[תחרות משוכללת]]).   
   −
דבר זה נכון לגבי היבטים רבים אחרים שהם בגדר [[הוצאות קבועות]] של פירמה (שאינן תלויות בכמו המכירות שלה) כמו יח"צ, [[לובי פוליטי]], שיווק, חלק מ[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], עובדי הנהלה ומומחים שונים ועוד. זו הסיבה לכך שלאחר [[מיזוג חברות|מיזוג בין שתי חברות]], יש בדרך כלל [[פיטורים|קיצוצים בכוח האדם]], מכירת ציוד ומבנים עודפים, והחברה החדשה מצליחה למכור כמות דומה של מוצרים עם כמות נמוכה יותר של הוצאות - אין לה צורך לדוגמה בשני בנייני הנהלה, בשני מנכ"לים, שני סמנכל"י כספים, כמות כפולה של סוכניות מכירות במדינות שונות וכו'.  
+
דבר זה נכון לגבי היבטים רבים אחרים שהם בגדר [[הוצאות קבועות]] של פירמה (שאינן תלויות בכמו המכירות שלה) כמו יח"צ, [[לובי פוליטי]], שיווק, חלק מ[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], עובדי הנהלה ומומחים שונים ועוד. זו הסיבה לכך שלאחר [[מיזוג חברות|מיזוג בין שתי חברות]], יש בדרך כלל [[פיטורים|קיצוצים בכוח האדם]], מכירת ציוד ומבנים עודפים, והחברה החדשה מצליחה למכור כמות דומה של מוצרים עם כמות נמוכה יותר של הוצאות - אין לה צורך לדוגמה בשני בנייני הנהלה, בשני מנכ"לים, שני סמנכל"י כספים, כמות כפולה של סוכנויות מכירות במדינות שונות וכו'.  
    
יתרונות כאלה של איגום משאבים נכונים גם לגבי [[מוסד חברתי|מוסד חברתיים]] אחרים כמו מדינות, ארגונים, צבאות וכו'. לדוגמה מספר מעבדות מחקר יכולות לקנות יחד מיקרוסקופ יקר שכל אחת מהן צריכה אותו רק לזמן קצר. דבר זה יכול להתאפשר כיום גם דרך [[כלכלת שיתוף]] אבל יש מצבים וארגונים שבהן קשה יותר לשתף תשתית משותפת - כגון ציוד צבאי, או מחקר בין חברות מתחרות.  
 
יתרונות כאלה של איגום משאבים נכונים גם לגבי [[מוסד חברתי|מוסד חברתיים]] אחרים כמו מדינות, ארגונים, צבאות וכו'. לדוגמה מספר מעבדות מחקר יכולות לקנות יחד מיקרוסקופ יקר שכל אחת מהן צריכה אותו רק לזמן קצר. דבר זה יכול להתאפשר כיום גם דרך [[כלכלת שיתוף]] אבל יש מצבים וארגונים שבהן קשה יותר לשתף תשתית משותפת - כגון ציוד צבאי, או מחקר בין חברות מתחרות.