שינויים

נוספו 6 בתים ,  21:04, 9 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "סוכניות" ב־"סוכנויות"
שורה 37: שורה 37:  
פעמים רבות, דוחות של חברות ושל מדינות מתייחסות לגודל הכללי של מאגרים, ומחלקות אותו בצריכה הנוכחית כדי לספק מספר שאומר לכמה שנים יספיק המשאב המתכלה. שכלול של היבט זה מתחשב בכך שהצריכה אינה נשארת בגודל קבוע אלא גדלה עם השנים. שני הדברים שונים משיא תפוקה שכן הם מניחים שניתן לשאוב את המאגרים בדומה לברז שסוכר חבית ולכן מניחים שהבעיה תחל רק כאשר תתרוקן החבית. שיא תפוקה הוא מודל שמתאר קשיים כשמגיעים לשלב מוקדם בהרבה. ניתן להכניס למודל שכלולים נוספים כמו גילוי של עוד שדות נפט ושינויים טכנולוגיים.
 
פעמים רבות, דוחות של חברות ושל מדינות מתייחסות לגודל הכללי של מאגרים, ומחלקות אותו בצריכה הנוכחית כדי לספק מספר שאומר לכמה שנים יספיק המשאב המתכלה. שכלול של היבט זה מתחשב בכך שהצריכה אינה נשארת בגודל קבוע אלא גדלה עם השנים. שני הדברים שונים משיא תפוקה שכן הם מניחים שניתן לשאוב את המאגרים בדומה לברז שסוכר חבית ולכן מניחים שהבעיה תחל רק כאשר תתרוקן החבית. שיא תפוקה הוא מודל שמתאר קשיים כשמגיעים לשלב מוקדם בהרבה. ניתן להכניס למודל שכלולים נוספים כמו גילוי של עוד שדות נפט ושינויים טכנולוגיים.
   −
התאוריה של האברט מתייחסת ל[[נפט]] קונבנציונילי. בהפקת גז יש לעיתים גם נוזלי נפט שמהם ניתן להפיק נפט, ולעיתים ניתן להפיק גז טבעי משדות נפט. כיום סוכניות אנרגיה רבות מתייחסות לנתונים של הפקה של נפט וגז גם לשם התייחסות אל [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], משום כך שיא תפוקה עולמי של נפט קשור ל-4 סוגי מקורות אנרגיה מחצבית שונים - [[נפט |נפט קונבציונילי]], [[פצלי נפט]], [[גז טבעי]] ו[[פצלי גז]].
+
התאוריה של האברט מתייחסת ל[[נפט]] קונבנציונילי. בהפקת גז יש לעיתים גם נוזלי נפט שמהם ניתן להפיק נפט, ולעיתים ניתן להפיק גז טבעי משדות נפט. כיום סוכנויות אנרגיה רבות מתייחסות לנתונים של הפקה של נפט וגז גם לשם התייחסות אל [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], משום כך שיא תפוקה עולמי של נפט קשור ל-4 סוגי מקורות אנרגיה מחצבית שונים - [[נפט |נפט קונבציונילי]], [[פצלי נפט]], [[גז טבעי]] ו[[פצלי גז]].
    
==היצע הנפט==
 
==היצע הנפט==
שורה 52: שורה 52:  
הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.  
 
הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.  
   −
רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכניות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  
+
רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעיתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  
    
הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1184  WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>
 
הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1184  WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>
שורה 195: שורה 195:     
==התבטאויות ודו"חות בנושא==
 
==התבטאויות ודו"חות בנושא==
עם השנים, יותר ויותר גורמים בכירים הקשורים בנושא, כמו סוכניות אנרגיה, מכוני מחקר ומדענים העוסקים בנושא, פקידים בכירים, אנשי עסקים מתעשיות האנרגיה או תעשיות עתירות אנרגיה (מטוסים או מכוניות לדוגמה) וכן שרים וראשי ממשלות מוציאים דו"חות או טוענים ששיא תפוקת הנפט מתקרב.  
+
עם השנים, יותר ויותר גורמים בכירים הקשורים בנושא, כמו סוכנויות אנרגיה, מכוני מחקר ומדענים העוסקים בנושא, פקידים בכירים, אנשי עסקים מתעשיות האנרגיה או תעשיות עתירות אנרגיה (מטוסים או מכוניות לדוגמה) וכן שרים וראשי ממשלות מוציאים דו"חות או טוענים ששיא תפוקת הנפט מתקרב.  
    
*באוגוסט 2009 אמר ד"ר פאתיח בירול, הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ל"אינדפנדנט" הבריטי: "העולם דוהר לקטסטרופה אנרגטית, שדות הנפט העיקריים כבר עברו את שיא התפוקות שלהם, ובשנים הקרובות יורגש מחסור שיש לו השלכות מרחיקות לכת. . . קצב הירידה בתפוקה מהיר פי שניים מהתחזיות שניתנו לפני שנתיים". [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/927/346.html#after_maavaron]
 
*באוגוסט 2009 אמר ד"ר פאתיח בירול, הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ל"אינדפנדנט" הבריטי: "העולם דוהר לקטסטרופה אנרגטית, שדות הנפט העיקריים כבר עברו את שיא התפוקות שלהם, ובשנים הקרובות יורגש מחסור שיש לו השלכות מרחיקות לכת. . . קצב הירידה בתפוקה מהיר פי שניים מהתחזיות שניתנו לפני שנתיים". [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/927/346.html#after_maavaron]